|
הרוויזיוניסטים דרשו מן ההסתדרות הציונית והנהגתה הגדרה מפורשת כי מטרתה הסופית של הציונות היא הקמת מדינה עברית ב[[ארץ ישראל]] ונקיטת צעדים מפורשים נגד [[בריטניה]] בשל המדיניות האנטי ציונית שנקט [[המנדט הבריטי]] בדמות פרסומי [[ספר לבן|הספרים הלבנים]] והגבלות ה[[עליות לפני קום המדינה|עלייה]] וההתיישבות. לשיטתם, לא נקטה הנהגת ההסתדרות צעדים משמעותיים ובכך הביאה להחלשה ועמעום בהגשמת המטרות הציוניות וחולשה של היישוב היהודי בארץ בפני הבריטים אל מול דרישות [[ערביי ארץ ישראל]].
ב-ב־[[1933]] נרצח [[חיים ארלוזורוב]] והעוינות בין המחנות השונים הגיעה לסיפה של מלחמת אחים. הקונגרס הציוני ה-18ה־18 באותה שנה ביטא עוינות קשה של תנועות העבודה כלפי הרוויזיוניסטים. המתיחות הרבה גם הורגשה ביישוב וקרה שהתפרצו מעשי אלימות. ב-ב־[[1934]] יזמה הצה״ר פעולה מדינית עצמאית, מפעל הקובלנה הלאומית, היא "תנועת פטיציה", במסגרתה שאפו הרוויזיוניסטים להחתים שני מליון יהודים מכל רחבי העולם, על מכתב קובלנה שיוגש למלך אנגליה, לפרלמנט הבריטי,לממשלות שונות באירופה ולחבר-הלאומיםולחבר־הלאומים. תוכן הפטיציה: "הפרת המנדט הבינלאומי על ארץ-ישראלארץ־ישראל, תביעת עלייה חופשית, רפורמה אגררית, ביטחון והגנה ליישוב, עבר-הירדןהמזרחיעבר־הירדן המזרחי חלק מתחום ההתיישבות היהודית, משטר התיישבותי בארץ-ישראלבארץ־ישראל". תאריך תחילת המבצע נקבע ל-1ל־1.1.1934, והפעולה נערכה מספר חודשים. בסופה נאספו 600,000 חתימות. ההסתדרות הציונית החרימה את פעולת הפטיציה. כאשר החליטה ההסתדרות הציונית כי כל חבריה מחויבים שלא יפעלו תחת עצמאות פוליטית ("סעיף המשמעת"), החליטה הנהלת הצה״ר על פרישתה באפריל [[1935]] ועל הקמת ההסתדרות הציונית החדשה ב-ב־[[25 באפריל|25]] באותו חודש. רק מיעוט של רוויזיוניסטים נשאר חבר בהסתדרות הציונית, בדמות [[מפלגת המדינה העברית]] של [[מאיר גרוסמן]].
==פועלה של הצ״ח==
[[תמונה:jabo005.jpg|ממוזער|ז׳בוטינסקי נואם בכנס היסוד של הצ״ח.]]
לקראת כינוס היסוד של ההסתדרות הציונית החדשה עשה ז׳בוטינסקי [[עשה לילות כימים|לילות כימים]] במסעות שכנוע וגיוס תמיכה לטובת ארגון חדש זה. רבים מיהדות [[אירופה]], אשר ז׳בוטינסקי היה מנהיג ציוני פופולרי בעיניהם, ובייחוד בקרב צעירים, נענו לקריאתו. לקראת כינוס היסוד
שהתקיים ב-ב־[[7 בספטמבר]] ב[[וינה|ווינה]] התפקדו לתוך שורותיה של הצ״ח כ-713כ־713,000 חברים מ-32מ־32 מדינות (לשם ההשוואה- – 635,000 איש שקלו את השקל של ההסתדרות הציונית לקראת הקונגרס ה-19ה־19 באותה שנה). באותו מעמד נבחר ז׳בוטינסקי לנשיא ההסתדרות הציונית החדשה. בו בזמן של תחילת פעילותה של הצ״ח פרשו אנשי המחנה הרוויזיוניסטי מ[[הסתדרות העובדים הכללית]] והצטרפו אל [[הסתדרות העובדים הלאומית]] שהשתייכה לתנועתם, וכן בדומה הצטרפו אל [[קופת חולים לאומית|קופת החולים הלאומית]] שהוקמה כמקבילה ל[[קופת חולים כללית]] שהייתה משויכת למחנה הסוציאליסטי.
הצ״ח קיימה קשרים מדיניים עם ממשלות וגורמי השפעה שונים לצורך קידום רעיונותיה. במסגרתה של הצ״ח היו הרוויזיוניסטים חופשיים לפעול באופן עצמאי למען קידום דרישותיהם לפתיחת שערי הארץ בפני עלייה יהודית לצורך השגת רוב יהודי בארץ ישראל, הקמתו של כוח צבאי יהודי, החייאת התרבות והלשון העברית והקמת מדינה עברית מ[[שתי גדות לירדן|שתי גדות הירדן]]. בין היתר עבר ז׳בוטינסקי בבירות אירופה, ואנשי הצ״ח נפגשו עם מנהיגי קהילות יהודיות וניסו לרתום אותם לטובת רעיון ה"אבקואציה" של ז׳בוטינסקי -– תוכנית של פינוי המוני יהודים מאירופה ויישובם בארץ ישראל. עם זאת תוכניתם ליישוב מיליון וחצי יהודים בתוך עשר שנים לא זכתה לתמיכה רבה.
==סוף פועלה==
פטירתו של ז׳בוטינסקי ב-ב־[[1940]] היוותה מכה לפעילות המדינית של הרוויזיוניסטים. פעילות מדינית דווקא נתקיימה ביוזמת ה[[אצ"ל|אצ]]״[[אצ"ל|ל]], לדוגמה בדמות ועדים שונים שפעלו בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ואחריה ב[[ארצות הברית]].
בקונגרס הציוני ה-22ה־22 שהתקיים ב[[בזל]] בשנת [[1946]], חזרו חברי ההסתדרות הציונית החדשה אל שורות ההסתדרות הציונית העולמית, כסיעה של הצה״ר, לאחר שזו הצהירה כי מטרת הציונות המיידית היא הקמת מדינה עברית, בין היתר על ידי קבלת [[תוכנית בילטמור]] ב-ב־[[1942]].
==ראו גם==
==לקריאה נוספת==
*זאב ז׳בוטינסקי, '''הרוויזיוניזם הציוני במאבקיו''' (1930 - 19311930–1931), הוצאת [[מכון ז'בוטינסקי|מכון ז׳בוטינסקי]], 1986.
[[קטגוריה:ארגונים יהודיים]]
[[קטגוריה:ציונות רוויזיוניסטית]]
| 