פרשת חשבון הדולרים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
←הפרשה: תקלדה |
||
שורה 6:
החשבון, למעשה היו שניים, נפתח כחוק בעת שיצחק רבין כיהן כ[[שגריר]] ישראל בארצות הברית ונשא את שם שני בני הזוג. הממונה ("סרוגייט" בלשון הבנק) עליו היה פרופ' [[דוד נחמנסון]], דודה הניו-יורקי של לאה, שאף נהג להשמיד את מסמכי החשבון שנשלחו אליו מהבנק. החוק הישראלי חייב את סגירת החשבון עם סוף הכהונה כשגריר (בשנת [[1973]]), אולם בני הזוג המשיכו להחזיק בחשבון. בני הזוג טענו בתחילה כי מדובר בסכום זעיר, אולם לדברי מרגלית הבנק מסר נתונים הסותרים טענה זו. מאוחר יותר פרסם ה[[ניו יורק טיימס]] כי החשבון כלל 90 אלף דולרים שקיבל רבין עבור הרצאות בעת שכיהן כשגריר.
על עבירות מסוג זה נהוג היה להטיל [[קנס]] מנהלי, ללא העמדה לדין. [[משרד האוצר]] נטה לטפל באופן דומה גם במשפחת רבין, אך נתקל בהתנגדותו של [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[אהרן ברק]], שהודיע על כוונתו להעמיד לדין את לאה ויצחק רבין{{הערה|1=[[זאב גלילי]], [http://www.zeevgalili.com/?p=244 אהרון ברק כמחולל "
==השפעה פוליטית==
| |||