ויקיפדיה

אינטליגנציה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
שחזור לגרסה 18133056 מתאריך 13:59, 12 בפברואר 2016 מאת Ravit
אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק, החלפת "אבחנה" ב"הבחנה"
שורה 19:
 
==חשיבות ותרומה לתפקוד==
האינטליגנציה היא המנבא הטוב ביותר ל[[הישגים אקדמיים]].{{הערה|שם=המוח הרעב|Von Stumm, S., Hell, B., & Chamorro-Premuzic, T. (2011). The Hungry Mind Intellectual Curiosity Is the Third Pillar of Academic Performance. Perspectives on Psychological Science, 6(6), 574-588.}}.
 
מנת משכל גבוהה אינה תנאי הכרחי ל[[יצירתיות]].{{הערה|שם=Healey2006|Healey, D., & Rucklidge, J. J. (2006). An Investigation into the Relationship Among ADHD Symptomatology, Creativity, and Neuropsychological Functioning in Children. Child Neuropsychology, 12(6), 421-438.}}.
עם זאת אינטליגנציה יכולה להקנות יתרון בתחום היצירתיות לליקוי אשר בדרך כלל מקושר ל[[פתולוגיה]]. למשל, [[מנת משכל]] גבוהה יכולה לשמש כגורם ממתן ומועיל עבור הנמכה ב[[עכבה סמויה]] ובכך לשנות את הביטוי שלה מפגיעה ב[[קשב]] להגברת היכולת היצירתית.{{הערה|שם=Carson2003|Carson, S. H., Peterson, J. B., & Higgins, D. M. (2003). Decreased latent inhibition is associated with increased creative achievement in high-functioning individuals. Journal of personality and social psychology, 85(3), 499.‏}}.
 
==פגיעה באינטליגנציה==
ישנם מספר גורמים היכולים להוביל לפגיעה באינטליגנציה.
 
[[הפרעה נוירו-התפתחותית]] חמורה במיוחד עלולה להוביל לפגיעה באינטליגנציה.{{הערה|שם=APADSM5|American Psychiatric Association - APA, (2013). DIAGNOSTIC AND STATISTICAL MANUAL OF MENTAL DISORDERS, FIFTH EDITION - DSM 5.}}.
 
בגיל מבוגר (75 ומעלה) מתחילה ירידה ניכרת ביכולות הקוגניטיביות, אך מידתה המדויקת שונה מאדם לאדם. כיום נהוג לראות בירידה זו השפעה של מחלות נוירולוגיות וניווניות (כגון [[מחלת אלצהיימר]] ו[[מחלת פרקינסון]]), גם אם המחלה עדיין לא אובחנה אצל האדם.
מחלות הגורמות ל[[שיטיון]] (דמנציה) מובילות לפגיעה באינטליגנציה.
 
פגיעה באינטליגנציה יכולה להיגרם גם מ[[טראומה גופנית]] כמו [[פגיעת ראש]].{{הערה|שם=APADSM5}}.
 
==מדידה והערכה==
שורה 64:
 
==מחקר ותאוריה==
תחילת חקר האינטליגנציה בפעילותם של ה[[פסיכולוג]] ה[[צרפת|צרפתי]]י [[אלפרד בינה]], ואחריו הפסיכולוג ה[[ארצות הברית|אמריקאי]] [[דייויד וכסלר]]. קדם להם כבר בסוף המאה ה-19 אחיינו של [[צ'ארלס דרווין]], [[פרנסיס גלטון]], שהדגיש, ללא הצדקה, היבטים גופניים פיזיים והקשר בינם לבין מנת המשכל, אך אף על פי כן תרם לתחילת דרכו של המחקר.
 
חקר האינטליגנציה נערך לרוב בקרב [[בני אדם]], אך סימנים לאינטליגנציה ניצפו גם בקרב [[בעלי חיים]] ו[[צמחים]].
שורה 91:
{{ערך מורחב|התאוריה הדו גורמית לאינטליגנציה}}
[[ריימונד קאטל]] מבחין בין שני סוגים של אינטליגנציה:
* '''[[אינטליגנציה זורמת|אינטליגנציה נוזלית]]''' - הינההיא היכולת לפתור בעיות, להתמודד עם מצבים חדשים ומשתנים. המתאם בין סוג זה לבין הגורם הכללי g הינוהוא גבוה מאוד. סוג זה של אינטליגנציה מפסיק להתפתח בסביבות גיל 18, ולא נמצאה תמיכה מחקרית עד כה לכך שהוא מושפע מגירויים סביבתיים.
* '''אינטליגנציה גבישית''' - שהינהשהיא הצטברות של ידע ומיומנויות. רכיב זה של האינטליגנציה מושפע מאוד מהסביבה וממשיך להתפתח כל ימי חיינו.
ברוב המקרים שני סוגי האינטליגנציה באים יחדיו.
 
שורה 100:
הפסיכולוג [[הווארד גרדנר]] טען שהתייחסות לאינטליגציה כולה כמכלול אחד חסרה מרכיבים בלתי מדידים כמותית ופיתח את גישת ה[[אינטליגנציות מרובות]]. על פי גישה זו קיימים מספר מדדים מורחב המורכבים מאינטליגנציה לשונית, לוגית-מתמטית, מרחבית, גופנית-תנועתית, מוזיקלית, תוך-אישית, בין אישית ונטורליסטית.
 
טענתו של גרדנר יסודה בכך שלמרותשאף על פי שקיימים מתאמים חיוביים בין כל סוגי מבחני האינטליגנציה, חלקם נמוכים במידה המצדיקה אבחנההבחנה ברורה ביניהם. בתחום ה[[חינוך]] אומצה גישה זו, אך ב[[פסיכולוגיה]] וב[[פסיכומטריקה]] ההתייחסות אליה פחותה, בטיעון שה[[תאוריה]] של גרדנר חסרת ביסוס מחקרי. עם זאת התאוריה באה להדגיש את משקלם של הגורמים הבעייתים למדידה אמפירית אף שהם גורמים מהותיים ואינטגרליים באינטליגנציה האנושית.
 
===מחקרים על השפעת האינטליגנציה===
שורה 114:
הספר "[[עקומת הפעמון (ספר)|עקומת הפעמון]]" מאת הרנסטיין ומארי, חולל שערורייה כשטען שאי הצלחתם של שחורים במבחני האינטליגנציה וה-[[SAT]] (המקביל האמריקאי ל[[מבחן פסיכומטרי|פסיכומטרי]] הישראלי) מקורה בסיבות [[גנטיקה|גנטיות]]. טענה זו נתמכת במחקרים שמצאו כי ילדים שחורים שאומצו במשפחות לבנות היו בעלי סיכויים גבוהים יותר להתקדם ולהצליח, אך שיעור האינטליגנציה שלהם בבגרותם לא היה שונה במידה משמעותית מהממוצע אצל השחורים באמריקה.
 
עם זאת, החוקרים הציגו בספרם גם נתונים שאינם מתיישבים עם טיעונם על כך שהשפעת הסביבה הינההיא נמוכה מאוד. תרומתו הנוספת של הספר היא בסקירה המצוינת על התגבשות מבחני האינטליגנציה תוך הצגת המניעים לחקר זה הנעוצים בעבודתו של דרווין על התפתחות המינים.
 
מסקנות "עקומת הפעמון" שנויות במחלוקת חריפה, אך גם רוב קהילת הפסיכולוגים שאינה מקבלת אותן במלואן מודה שלעת עתה לא נמצאה דרך להעלאה קבועה ומשמעותית של ה-IQ על ידי התערבות סביבתית, גם אצל אלו שהשתתפו בתוכניות התערבות לשיפור האינטליגנציה מגיל ינקות.
 
====אפקט פלין====
מחקריו של [[ג'יימס פלין]] מראים כי האינטליגנציה הפכפכה הרבה יותר משנדמה, תופעה שכונתה "[[אפקט פלין]]".{{הערה|{{הארץ|נעמי דרום|הילד שלך יותר חכם ממך, בערך|1.1984145|3 באפריל 2013}}}}{{הערה|
{{הערה|
[http://www.ted.com/talks/lang/he/james_flynn_why_our_iq_levels_are_higher_than_our_grandparents.html ג'יימס פלין: למה רמת ה-IQ שלנו גבוהה יותר משל סבינו], באתר TED}} פלין הציג עדויות כי ההישגים במבחני IQ בתחילת המאה היו נמוכים בממוצע ב-20 נקודות לעומת ההישגים הממוצעים כיום. תופעה זו ידועה כיום בשם "אפקט פלין". ישנם הסברים רבים ומגוונים למקורו של האפקט. יש חוקרים המסיקים מכך ששיפורים גדולים בחינוך ובתזונה עשויים להשפיע על מדדי אינטֶליגנציה, בעוד אחרים מציינים את ה[[טלוויזיה]] ו[[משחקי מחשב|משחקי המחשב]] כמפתחים יכולות מרחביות-ויזואליות שהובילו להעלאת הציונים.
 
עם זאת ההסבר המקובל ביותר הינוהוא המיומנות של הנבחנים בביצוע מבחנים. בתחילת המאה העשרים מבחנים לא היו נפוצים ואנשים לא היו כה מתורגלים בביצועם, לעומת המצב כיום. בניגוד לפרשנים אחרים של ממצאיו, פלין עצמו אינו טוען כי בני האדם כיום חכמים מבני האדם שחיו לפני כמאה שנה.
 
====אינטליגנציה בחיי המעשה====
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אינטליגנציה"