ממלכת יהודה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Noon (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכות של 79.178.171.15 (שיחה) לעריכה האחרונה של KotzBot
שורה 45:
| תמונת מפה=
}}
'''[[שד (איבר)|ממלכת יהודה]]''' [[שד (איבר)|הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץב[[ארץ ישראל]] במהלך [[תקופת הברזל]] השנייה, החל מהשליש האחרון של [[המאה ה-10 לפני הספירה]] ועד לחורבן [[בית המקדש הראשון]] על ידי [[האימפריה הבבלית]] בשנת [[586 לפני הספירה.]].
 
לפי [[שדהכרונולוגיה (איבר)|לפיהמקראית והמסורתית|הכרונולוגיה היהודית המסורתית]] התקיימה ממלכה זו בין השנים [[שנים עבריות ב'תת"ק - ב'תתקצ"ט|ב'תתקס"ד]] - [[שנים עבריות ג'ש' - ג'שצ"ט|ג'של"ח]] ([[המאה ה-8 לפנה"ס|796 לפנה"ס]] - [[המאה ה-5 לפנה"ס|422 לפנה"ס).]]).
 
[[שד (איבר)|על פי המקרא, הוקמה הממלכה לאחר התפרקות [[ממלכת ישראל המאוחדת]] לממלכתל[[ממלכת ישראל]] בצפון, וממלכת יהודה בדרום. ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על כך שהחלו להיווצר באזור מקומות יישוב במהלך [[תקופת הברזל]] הראשונה (מאות 12-10 לפנה"ס) ובמהלך תקופת הברזל השנייה התגבשה לה ממלכת יהודה.]]
 
[[שד (איבר)|ממלכת יהודה לעתים מוזכרת כממלכה הדרומית כדי להבחינה מהממלכה הצפונית (היא ממלכת ישראל). מלכי ממלכת יהודה השתייכו כולם (למעט [[עתליה]]) לשושלת [[בית דוד]]. בירתה של ממלכת יהודה הייתה [[ירושלים]], בה ניצב [[בית המקדש הראשון|בית המקדש.]].
 
==[[שד (איבר)|יהודה]]==
[[שד (איבר)|"יהודה" הוא שמו של [[שבט יהודה|השבט המקראי]], על שם [[יהודה (דמות מקראית)|יהודה]], בנו הרביעי של [[יעקב אבינו|יעקב]], אשר כל בני השבט הם צאצאיו ועל פי המקרא הם רובה של האוכלוסייה של ממלכת יהודה והעניקו לה את שמה. חלק מהחוקרים סבורים שמעיקרו לא היה השם "יהודה" אלא כינוי גאוגרפי לחבלל[[יהודה (חבל ארץ)|חבל ההר]] שסביבו צמחה הממלכה.]]
 
[[שד (איבר)|תושבי אותה ממלכה כונו הן במקרא והן במקורות חיצוניים כגון כתובות ארכאולוגיות (לדוגמה: "[[מנסרת סנחריב]]") בשם "[[יהודים]]". לאחר חורבן ממלכת ישראל, נטמעו התושבים הנותרים שלא גלו עם [[עשרת השבטים]], בממלכת יהודה השכנה. כתוצאה מכך הורחב מאז ואילך המונח "יהודי" והוא כולל את כל צאצאי העברים.]]
 
==[[שד (איבר)|היסטוריה]]==
[[קובץ:Captive Judæan kingdom..jpg|ימין|ממוזער|120px|שבוי ממלכת יהודה על קיר במקדש אמון מ[[כרנך]], המתעד את מסע [[פרעה]] [[שישק הראשון|שישק]] לארץ ישראל ב-[[המאה ה-10 לפנה"ס|926/5 לפנה"ס]].]]
{{להשלים|כל הערך=לא|נושא=ישראל}}
{{תקופות בארץ ישראל}}
[[קובץ:A dictionary of the Bible.. (1887) (14595256698).jpg|250px|ממוזער|ממלכת יהודה ושלמה. מפה משנת 1887]]
[[שד (איבר)|על פי המקראה[[מקרא]] נוסדה הממלכה בעקבות [[פילוג ממלכת ישראל המאוחדת|פילוגה של ממלכת ישראל המאוחדת]], עם מותו של [[שלמה המלך]]{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים א|יב}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|י}}}}]][[|<span class="mw-reflink-text">[1]</span>]][[#cite_note-1|<span class="mw-reflink-text"><nowiki>[1]</nowiki></span>]] ועליית בנו [[רחבעם]] למלכות, בשנת [[928 לפנה"ס]] לערך. לפי המסופר, הפילוג התרחש בשכםב[[שכם]] בעקבות סירוב המלך רחבעם להקל את נטל המסים על אזרחי ממלכת ישראל, כתוצאה מכך מרדו ברחבעם כל שבטי ישראל למעט [[שבט יהודה]] ושבטו[[שבט בנימין]] אשר נותרו נאמנים לביתל[[בית דוד]]. [[ירושלים]] הפכה לבירתהל[[עיר בירה|בירתה]] של הממלכה החדשה, שנקראה "ממלכת יהודה". בניגוד לממלכת ישראל שם התחלפו מספר שושלות מלכים, ביהודה שלט בית דוד רוב הזמן למעט זמן מלכותה של [[עתליה]] המלכה (842 עד 836 לפנה"ס).
 
[[שד (איבר)|במשך שישים השנים שלאחר הפילוג עוד ניסו מלכי יהודה להשליט עצמם מחדש על הממלכה של [[עשרת השבטים]] הנותרים, כך שהתקיים מצב של לוחמה מתמשכת בין שתי הממלכות. במשך 80 השנים הבאות לא הייתה מלחמה ביניהן. ברוב הזמן הן היו בנות ברית ידידותיות, ושיתפו פעולה נגד אויביהן המשותפים, בעיקר נגד [[דמשק]], במשך 150 שנה.]]
 
[[שד (איבר)|לאחר חורבנה של ממלכת ישראל בשנת [[722 לפנה"ס]] בידי האשוריםה[[אשור]]ים נטמעו חלק מתושבי ממלכת ישראל בממלכת יהודה ולאחר היחלשות אשור, השתלטה יהודה על שטחים נרחבים מצפון שהשתייכו בעבר לממלכת ישראל, מגמה שהסתיימה עם התחזקות כוחו של [[סרגון השני]] מלך אשור שבימיו חזרה ממלכת יהודה להשתעבד לאשור.]]
 
[[שד (איבר)|בשנת 705 לפנה"ס נפל סרגון השני בקרב מול [[קימרים|שבטי הקימריים]], דבר שעורר את כלל הממלכות המשועבדות לאשור למרוד בה ובהן גם ממלכת יהודה תחת המלך חזקיהו. העמים שמרדו בסרגון השני עשו זאת משתי סיבות עיקריות: א. הם ראו באשור עונש (שוט ובעברית מקראית: "שבט") בו מענישים האלים את העמים הסוררים כפי שניתן למצוא בספר ישעיהו למשל: "הוי אשור, שבט אפי"{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|י|ה}}}}]][[|<span class="mw-reflink-text">[2]</span>]][[#cite_note-2|<span class="mw-reflink-text"><nowiki>[2]</nowiki></span>]]. [[שד (איבר)|מותו של סרגון סימן בעיני רבים סימן אלוהי להפסקת עונש השעבוד לאימפריה האשורית ולמאיסת האלים בה. ב. מבחינה פוליטית מותו של מלך בשדה הקרב מעוררת כאוס, זאת משום שלא מונה יורש עצר באופן מסודר ונפתחה מלחמת ירושה בין האחים הטוענים לכתר, מה שהחליש את אשור ואת אחיזתה בממלכות המשועבדות לה. בסופו של דבר תפס [[סנחריב]], אחד מבניו של סרגון השני, את השלטון ובשנת 701 לפנה"ס יצא למסע עונשין נגד ממלכת יהודה{{הערה|"ובארבע עשרה שנה למלך חזקייה, עלה סנחריב מלך-אשור על כל-ערי יהודה הבצורות--ויתפשם" ({{תנ"ך|מלכים ב|יח|יג}})}}]]. המלך [[#cite_note-3חזקיהו|<span class="mw-reflink-text"><nowiki>[3חיזקיהו]</nowiki></span>]]. המלך חיזקיהו שילם מס כבד לסנחריב לא לפני שהשאיר את ממלכת יהודה חרבה, כבש את העיר השנייה בגדלה, לכיש והגלה את תושביה. ברם, לא עלה בידו של סנחריב להכניע את ירושלים או לשבות את המלך המורד חזקיהו.
 
[[שד (איבר)|נפילתה הסופית של ממלכת יהודה הייתה בחורבן [[בית המקדש הראשון]] (586 לפנה"ס) על ידי [[נבוזראדן]], מי שהיה מפקד שומרי הראש של [[נבוכדנצר השני]]{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|כה|ח|כא}}}}]][[|<span class="mw-reflink-text">[4]</span>]][[#cite_note-4|<span class="mw-reflink-text"><nowiki>[4]</nowiki></span>]].
מלך יהודה האחרון היה צדקיהו.
 
==[[שד (איבר)|כרונולוגיה של מלכי יהודה]]==
{{הפניה לערך מורחב|מלכי יהודה וישראל}}
 
==[[שד (איבר)|ראו גם]]==
*[[שד (איבר)|ממלכת ישראל]]
*[[שד (איבר)|בית דוד]]
*[[שד (איבר)|יהודה (חבל ארץ)]]
*[[שדממלכת (איבר)החשמונאים|יהודה בתקופה החשמונאית]]
*[[שדהתקופה (איבר)הרומית בארץ ישראל#יהודה כמדינה ווסאלית|יהודה בתקופה הרומית]]
*[[שד (איבר)|יהוד מדינתא]]
*[[שד (איבר)|כרונולוגיה של המקרא]]
 
==[[שד (איבר)|לקריאה נוספת]]==
* [[שד (איבר)|בוסתנאי עודד<!--בוסתנאי הוא שמו הפרטי-->, '''תולדות עם ישראל בימי בית ראשון''', כרכים ב-ד (יחידות 4–12), רעננה: הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]]. מהדורה שנייה: 2008.]] ISBN 9789650610036
* [[שדעודד ליפשיץ (איברהיסטוריון)|עודד ליפשיץ]], '''ירושלים בין חורבן להתחדשות: יהודה תחת שלטון בבל''', ירושלים: הוצאת [[יד יצחק בן צבי]], תשס"ד-2004{{הערה|1=ביקורת: {{קתדרה|בוסתנאי עודד ואברהם פאוסט|ארץ יהודה בתקופה הנאו-בבלית|121.7|121, ספטמבר 2006, עמ' 178-171.}}.}}]][[|<span class="mw-reflink-text">[5]</span>]][[#cite_note-5|<span class="mw-reflink-text"><nowiki>[5]</nowiki></span>]].
* [[שד (איבר)|עמיחי מזר]], גבריאל ברקאי, '''מבוא לארכאולוגיה של ארץ-ישראל''', כרך ג' - '''תקופת הברזל''' (יחידות 9-8), רעננה: הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה.]].
 
==[[שד (איבר)|קישורים חיצוניים]]==
{{ויקישיתוף בשורה}}
*[[שדhttp://www.bibleage.com/dictionary/bible.html (איבר)|תקציר על מלכי ישראל באתר "עידן התנ"ך"]]
* {{קתדרה|[[יוסף גרפינקל]]|תפוצתן של 'טביעות החותם הזהות' והמערך היישובי ביהודה ערב מסע סנחריב|32.8|32, יולי 1984}}
* {{קתדרה|[[נדב נאמן]], [[אנסון רייני]], [[אברהם בירן]] ו[[יצחק בית-אריה]]|דיון: הנגב בשלהי ימיה של ממלכת יהודה|42.4|42, ינואר 1987, עמ' 38-3}}
* {{קתדרה|[[מרדכי כוגן]]|דת ופולחן בממלכת יהודה בימי ההגמוניה האשורית – עיון מחודש|69.7|69, ספטמבר 1993, עמ' 17-3}}
 
==[[שד (איבר)|הערות שוליים]]==
{{הערות שוליים}}