לי אנפילד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 25:
|מחיר ליחידה=
}}
'''רובה לי אנפילד''' (ב[[אנגלית]]: '''Lee–Enfield'''; בישראל כונה בשם '''"רובה בריטי"''' ו'''"רובה אנגלי"'''), היה נשק החי"ר העיקרי של כוחות [[האימפריה הבריטית]] ומדינות [[חבר העמים הבריטי]] משנת [[1895]] ועד שנת [[1957]]. הדגמים הראשונים של האנפילד שימשו כוחות בריטיים כבר ב[[מלחמת הבורים]] וב[[מלחמת העולם הראשונה]], גם כיום ניתן למצוא את הנשק בשימוש רשמי במספר מקומות סביב העולם - מה שהופך את הלי אנפילד לנשק הצבאי בשימוש הרשמי הארוך ביותר בהיסטוריה.
 
זהו [[רובה בריחי]] שהיה למעשה פיתוח נוסף של סדרת לי-אנפילד, שייצורה החל בסוף [[המאה ה-19]] ב[[בריטניה]]. רובים אלה הצטיינו בטווח ודיוק, בנוסף לתחמושת חזקה. הרובה ארוך, כבד ובעל מנגנון בריחי המאפשר טעינה עילית של 5 או 10 כדורים. המגרעות העיקריות של הרובה נעוצות בקנה קצר ביחס לאורך הכולל של הרובה, פגמי ייצור בחלק מרובי הייצור הראשוניים, כידון מגושם וגדול מדי, וכוונות לא מוצלחות ברובים מתחילת הייצור. בהמשך נפתרו רוב הבעיות, ובסופו של דבר הנשק נחשב למצוין עד שהתיישן לאחר כניסת [[רובה חצי אוטומטי|רובים חצי אוטומטיים]] לשרות בצבאות העולם.