פצוע דכא וכרות שופכה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
'''פצוע דכא''' (או '''פצוע דכה''') ו'''כרות שפכהשופכה''' הם כינויים הלכתיים ל[[גבר]]ים ש[[מערכת הרבייה|איבר מינם]] נכרת באופן מלא או חלקי, באופן ההופך אותם ל[[סריס]]ים. ישנו [[מצוות לא תעשה|איסור מהתורה]] לאנשים אלו ל[[נישואים|ישא]] אישה [[יהודים|יהודיה]] [[עשרת היוחסין|כשרה]].
 
==מקור האיסור==
שורה 13:
לאנשים אלו מותר לשאת [[גר|גיורת]] ו[[שפחה]] משוחררת וכן [[נתינים|נתינה]] וספק ממזרת - [[עשרת היוחסין|אסופי ושתוקי]], שאינם נחשבים 'קהל ה', אך לא עם [[ממזר|ממזרת]] ודאית שאסורה מהתורה{{הערה|{{רמב"ם||איסורי ביאה|טז|א|ב}}}}.
 
==הגדרת פצוע דכא וכרות שפכהשופכה==
ה[[משנה]] ב[[מסכת יבמות]] אומרת:
{{ציטוט|תוכן= ואם נשתיר מה[[עטרה (פין)|עטרה]] אפילו כחוט השערה, כשר.|מרכאות=כן|מקור={{משנה|יבמות|ח|ב}}}}
כלומר: אם נשאר חתיכה קטנה בעובי של שערה של [[עטרה (פין)|עטרה]] בהיקפו של כל האיבר - אינו נחשב כרות שפכהשופכה, אך אם גם זה לא נשאר - הוא כרות שפכהשופכה.
 
ה[[שולחן ערוך]]{{הערה|{{שולחן ערוך|אבן העזר|ה|ב}}}} מוסיף עליהם עוד חלק באיבר שגורם בפציעתו לפסילת האדם, "השבילים שבהם נתבשל שכבת הזרע, והם הנקראים חוטי ביצים" דהיינו [[צינור הזרע|צינורות הזרע]]. גם פגיעה בחלק זה מגדירה את האדם כפצוע דכה או כרותככרות שפכהשופכה.
 
ה[[ספרי]] מביא הבדל אחר ביניהם:
{{ציטוט|תוכן=מה בין פצוע דכה לכרות שפכה - אלא שפצוע דכה חוזר, וכרות שפכה אינו חוזר. '''זו מהלכות רופאים'''.|מרכאות=כן|מקור=[[S:ספרי על דברים כג ב|ספרי על ספר דברים, פרק כ"ג, פסוק ב']]}} כלומר אם הוא יכול להבריא מאי-היכולת להוליד - הוא פצוע דכה, ואם לא יכול לחזור ולהבריא - הרי הוא כרות שפכהשופכה. המדרש מוסיף לנו גם שכל ההלכות של פצוע דכה וכרות שפכהשופכה נתונות להכרעה בידי רופאים שבקיאים בעניינים האלו האם יכול לחזור ולהוליד.
 
==פצוע 'דכה' או 'דכא'==
שורה 35:
המפרשים נחלקו בפירוש פס' זה - מדוע אמנון שנא את תמר?
 
אחת השיטות לפירוש הפס' מופיעה ב{{בבלי|סנהדרין|כא|א}}: {{ציטוטון|אמר [[רבי יצחק נפחא|רבי יצחק]]: [...] קשרה לו נימא ([[שערה]]) ועשאתו '''כרות שפכה'''}} - כלומר אמנון שנא את תמר מכיוון שהפכה אותו ל"'''כרות שפכהשופכה'''", על ידי כריכת [[שערה]] סביב [[פין|איבר מינו]].
 
==ראו גם==