פצוע דכא וכרות שופכה – הבדלי גרסאות

'''פצוע דכא''' (או '''פצוע דכה''') ו'''כרות שפכהשופכה''' הם כינויים הלכתיים ל[[גבר]]ים ש[[מערכת הרבייה|איבר מינם]] נכרת באופן מלא או חלקי, באופן ההופך אותם ל[[סריס]]ים. ישנו [[מצוות לא תעשה|איסור מהתורה]] לאנשים אלו ל[[נישואים|ישא]] אישה [[יהודים|יהודיה]] [[עשרת היוחסין|כשרה]].

==הגדרת פצוע דכא וכרות שפכהשופכה==

כלומר: אם נשאר חתיכה קטנה בעובי של שערה של [[עטרה (פין)|עטרה]] בהיקפו של כל האיבר - אינו נחשב כרות שפכהשופכה, אך אם גם זה לא נשאר - הוא כרות שפכהשופכה.

ה[[שולחן ערוך]]{{הערה|{{שולחן ערוך|אבן העזר|ה|ב}}}} מוסיף עליהם עוד חלק באיבר שגורם בפציעתו לפסילת האדם, "השבילים שבהם נתבשל שכבת הזרע, והם הנקראים חוטי ביצים" דהיינו [[צינור הזרע|צינורות הזרע]]. גם פגיעה בחלק זה מגדירה את האדם כפצוע דכה או כרותככרות שפכהשופכה.

{{ציטוט|תוכן=מה בין פצוע דכה לכרות שפכה - אלא שפצוע דכה חוזר, וכרות שפכה אינו חוזר. '''זו מהלכות רופאים'''.|מרכאות=כן|מקור=[[S:ספרי על דברים כג ב|ספרי על ספר דברים, פרק כ"ג, פסוק ב']]}} כלומר אם הוא יכול להבריא מאי-היכולת להוליד - הוא פצוע דכה, ואם לא יכול לחזור ולהבריא - הרי הוא כרות שפכהשופכה. המדרש מוסיף לנו גם שכל ההלכות של פצוע דכה וכרות שפכהשופכה נתונות להכרעה בידי רופאים שבקיאים בעניינים האלו האם יכול לחזור ולהוליד.

אחת השיטות לפירוש הפס' מופיעה ב{{בבלי|סנהדרין|כא|א}}: {{ציטוטון|אמר [[רבי יצחק נפחא|רבי יצחק]]: [...] קשרה לו נימא ([[שערה]]) ועשאתו '''כרות שפכה'''}} - כלומר אמנון שנא את תמר מכיוון שהפכה אותו ל"'''כרות שפכהשופכה'''", על ידי כריכת [[שערה]] סביב [[פין|איבר מינו]].