פצוע דכא וכרות שופכה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Aviados העביר את הדף פצוע דכא וכרות שפכה לשם פצוע דכא וכרות שופכה: שופכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''פצוע דכא''' (או '''
==מקור האיסור==
שורה 13:
לאנשים אלו מותר לשאת [[גר|גיורת]] ו[[שפחה]] משוחררת וכן [[נתינים|נתינה]] וספק ממזרת - [[עשרת היוחסין|אסופי ושתוקי]], שאינם נחשבים 'קהל ה', אך לא עם [[ממזר|ממזרת]] ודאית שאסורה מהתורה{{הערה|{{רמב"ם||איסורי ביאה|טז|א|ב}}}}.
==הגדרת פצוע דכא וכרות
ה[[משנה]] ב[[מסכת יבמות]] אומרת:
{{ציטוט|תוכן= ואם נשתיר מה[[עטרה (פין)|עטרה]] אפילו כחוט השערה, כשר.|מרכאות=כן|מקור={{משנה|יבמות|ח|ב}}}}
כלומר: אם נשאר חתיכה קטנה בעובי של שערה של [[עטרה (פין)|עטרה]] בהיקפו של כל האיבר - אינו נחשב כרות
ה[[שולחן ערוך]]{{הערה|{{שולחן ערוך|אבן העזר|ה|ב}}}} מוסיף עליהם עוד חלק באיבר שגורם בפציעתו לפסילת האדם, "השבילים שבהם נתבשל שכבת הזרע, והם הנקראים חוטי ביצים" דהיינו [[צינור הזרע|צינורות הזרע]]. גם פגיעה בחלק זה מגדירה את האדם כפצוע דכה או
ה[[ספרי]] מביא הבדל אחר ביניהם:
{{ציטוט|תוכן=מה בין פצוע דכה לכרות שפכה - אלא שפצוע דכה חוזר, וכרות שפכה אינו חוזר. '''זו מהלכות רופאים'''.|מרכאות=כן|מקור=[[S:ספרי על דברים כג ב|ספרי על ספר דברים, פרק כ"ג, פסוק ב']]}} כלומר אם הוא יכול להבריא מאי-היכולת להוליד - הוא פצוע דכה, ואם לא יכול לחזור ולהבריא - הרי הוא כרות
==פצוע 'דכה' או 'דכא'==
שורה 35:
המפרשים נחלקו בפירוש פס' זה - מדוע אמנון שנא את תמר?
אחת השיטות לפירוש הפס' מופיעה ב{{בבלי|סנהדרין|כא|א}}: {{ציטוטון|אמר [[רבי יצחק נפחא|רבי יצחק]]: [...] קשרה לו נימא ([[שערה]]) ועשאתו '''כרות שפכה'''}} - כלומר אמנון שנא את תמר מכיוון שהפכה אותו ל"'''כרות
==ראו גם==
|