ישיבת חכמי לובלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
בקשת מקור
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה ב[[לובלין]]|אחר=ישיבה בשם זה ב[[בני ברק]]|ראו=[[ישיבת חכמי לובלין (בני ברק)]]}}
{{coord|51|15|27.58|N|22|34|22.12|E|display=title|type:landmark}}
[[תמונהקובץ:Jeszywas Chachmej Lublin 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין ישיבת חכמי לובלין 2010]]
[[תמונהקובץ:Yeshivat lublin.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער ישיבת חכמי לובלין 2010]]
[[תמונהקובץ:Meir_Shapiro.jpg‎jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי מאיר שפירא]]
'''ישיבת חכמי לובלין''' (המוכרת גם כ'''יח"ל''') הוקמה בעיר [[לובלין]] ב[[פולין]] בשנת [[1930]] על ידי רבי [[מאיר יהודה שפירא|מאיר שפירא]] (מייסד מפעל [[הדף היומי]]). לאחר מכן החליפו בתפקיד ראש הישיבה הרב [[אריה צבי פרומר]] רבה של העיר [[קוז'יגלוב]] שנרצח בשואה.
 
==תולדות ומבנה הישיבה==
ה[[ישיבה]] הוקמה כדי להחזיר את עטרת העיר לובלין ליושנה, כמרכז חשוב של לימוד תורה בפולין, ובמיוחד כדי לשחזר את גדולתה של [[ישיבת לובלין|הישיבה]] החשובה שהוקמה בלובלין ב-[[1515]]{{מקור}}. המשגיח הרוחני של הישיבה היה רבי [[אברהם שמעון הלוי אנגל-הורוביץ|שמעון מזליחוב]]. עם מותו של רבי מאיר שפירא בשנת [[1933]] מונה הרב [[אריה צבי פרומר]] לראש הישיבה ושימש בתפקיד עד לפיזורה על ידי הנאצים בשנת [[1939]], כנשיא הישיבה מונה רבי [[משה פרידמן]] [[חסידות בויאן|האדמו"ר מבויאן-קראקא]].
 
בניין הישיבה תוכנן בסגנון [[אדריכלות אקלקטית|אקלקטי]] הכולל מאפיינים מזרחיים על ידי ה[[אדריכל]] אגנור שמולקובסקי. בעת הקמתה הייתה הישיבה מן המפוארות שבפולין. ייחודה היה בכך שהיא סיפקה את כל צורכי התלמידים, לרבות אוכל ולינה, והם לא היו צריכים להיסמך על בעלי בתים בסביבה כפי שהיה נהוג עד אז. בישיבה למדו כ-400 תלמידים והיא שכנה בבניין מפואר בן שש קומות. עיקר לימוד הישיבה היה ב[[סדר קודשים]] ואף היה בישיבה דגם של [[בית המקדש]] לצורכי לימוד.
שורה 14:
בשנת [[1934]] סיים את הישיבה המחזור הראשון של תלמידים.
 
בשנת [[1940]] השמידו הנאצים את ציוד הישיבה ו[[ספר|ספריה]]יה, אותם [[שריפת ספרים|שרפו]] בטקס פומבי בכיכר השוק בפני יהודי לובלין. הבעירה ארכה 20 שעות{{הערה|1=ציטוט מתוך [[פרנקפורטר צייטונג]] אצל קנת ר. שאפר, "חורבן הספר במלחמת-העולם השנייה", '''[[יד לקורא]]''', כרך א' חוברת ג-ד, עמ' 59.}}.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הייתה זו גאווה לנו להחריב את האקדמיה התלמודית הזאת, שהייתה נודעת כגדולה ביותר בפולין. השלכנו החוצה את כל הספרים הקדושים של היהודים והצתנו אותם. עשרים שעות שלמות השתוללו הלהבות. יהודי לובלין עמדו מסביב ובכו, אולם הוזמנה תזמורת צבאית והצלילים העליזים של המוזיקה החיילית החרישו את יללת היהודים.|מקור=ביטאון הנוער הגרמני "דויטשה יוגענד צייטונג"}}
 
==לאחר המלחמה==
[[תמונהקובץ:Moshenu Boyaner.gif|90px|שמאל |ממוזער|רבי [[משה פרידמן|משה'ניו מבויאן]]]]
אחרי [[השואה]] הקים רבי [[שמואל הלוי ווזנר]] ישיבה בעלת אותה שם, [[ישיבת חכמי לובלין (בני ברק)|ישיבת חכמי לובלין]] בעיר [[בני ברק]], לזכרה של הישיבה המקורית. בית ספר יסודי בשם זה הוקם ב[[דטרויט]] שב[[מישיגן]].