ישיבת חכמי לובלין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Netanel488 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
בקשת מקור |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה ב[[לובלין]]|אחר=ישיבה בשם זה ב[[בני ברק]]|ראו=[[ישיבת חכמי לובלין (בני ברק)]]}}
{{coord|51|15|27.58|N|22|34|22.12|E|display=title|type:landmark}}
[[
[[
[[
'''ישיבת חכמי לובלין''' (המוכרת גם כ'''יח"ל''') הוקמה בעיר [[לובלין]] ב[[פולין]] בשנת [[1930]] על ידי רבי [[מאיר יהודה שפירא|מאיר שפירא]] (מייסד מפעל [[הדף היומי]]). לאחר מכן החליפו בתפקיד ראש הישיבה הרב [[אריה צבי פרומר]] רבה של העיר [[קוז'יגלוב]] שנרצח בשואה.
==תולדות ומבנה הישיבה==
ה[[ישיבה]] הוקמה כדי להחזיר את עטרת העיר לובלין ליושנה, כמרכז חשוב של לימוד תורה בפולין, ובמיוחד כדי לשחזר את גדולתה של
בניין הישיבה תוכנן בסגנון [[אדריכלות אקלקטית|אקלקטי]] הכולל מאפיינים מזרחיים על ידי ה[[אדריכל]] אגנור שמולקובסקי. בעת הקמתה הייתה הישיבה מן המפוארות שבפולין. ייחודה היה בכך שהיא סיפקה את כל צורכי התלמידים, לרבות אוכל ולינה, והם לא היו צריכים להיסמך על בעלי בתים בסביבה כפי שהיה נהוג עד אז. בישיבה למדו כ-400 תלמידים והיא שכנה בבניין מפואר בן שש קומות. עיקר לימוד הישיבה היה ב[[סדר קודשים]] ואף היה בישיבה דגם של [[בית המקדש]] לצורכי לימוד.
שורה 14:
בשנת [[1934]] סיים את הישיבה המחזור הראשון של תלמידים.
בשנת [[1940]] השמידו הנאצים את ציוד הישיבה ו[[ספר
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הייתה זו גאווה לנו להחריב את האקדמיה התלמודית הזאת, שהייתה נודעת כגדולה ביותר בפולין. השלכנו החוצה את כל הספרים הקדושים של היהודים והצתנו אותם. עשרים שעות שלמות השתוללו הלהבות. יהודי לובלין עמדו מסביב ובכו, אולם הוזמנה תזמורת צבאית והצלילים העליזים של המוזיקה החיילית החרישו את יללת היהודים.|מקור=ביטאון הנוער הגרמני "דויטשה יוגענד צייטונג"}}
==לאחר המלחמה==
[[
אחרי [[השואה]] הקים רבי [[שמואל הלוי ווזנר]] ישיבה בעלת אותה שם, [[ישיבת חכמי לובלין (בני ברק)|ישיבת חכמי לובלין]] בעיר [[בני ברק]], לזכרה של הישיבה המקורית. בית ספר יסודי בשם זה הוקם ב[[דטרויט]] שב[[מישיגן]].
| |||