שערים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
עריכה |
||
שורה 6:
העיתון החל לצאת בשנת [[תרצ"ה]] ([[1935]]) באופן בלתי סדיר. בשנת [[תשי"א]] ([[1951]]), ביוזמת מנהיג המפלגה [[בנימין מינץ]], הפך העיתון ליומון, והוא יצא עד לשנת [[תשמ"א]] ([[1981]]).
עורכו הראשון היה [[יעקב ברונר]], וסגנו היה [[יהודה נחשוני]] (רזמיבש). בשנות ה-60 מונה נחשוני לעורך, והוא שימש בתפקידו עד לסגירת העיתון. בין עיתונאיו נמנו: [[נפתלי קראוס]], משה קרובקה (אביו של הרב [[זאב קרוב
בשנות השיא שלו שימש העיתון במה מרכזית למאמרים תורניים ורעיוניים
פרשנים פוליטיים מייחסים לעיתון את הצעד הראשון שהוביל
שנות הוצאתו של "שערים" משקפות במידה רבה את כוחה של המפלגה ואת תהליך התפוררותה שהחל ב[[שנות השבעים]]. ב-1981 נסגר היומון, וכעבור שנה החל להופיע שוב כ[[שבועון]], בעריכת מאיר הלחמי, עד לשנת [[תשנ"ה]] ([[1995]]). כעבור עשור, בשנת [[תשס"ה]] ([[2005]]), נעשה ניסיון נוסף על ידי שרידי פא"י, בראשות חנוך ורדיגר (בנו של [[אברהם ורדיגר]]), לחדש את הופעת העיתון כירחון, ובגלגול זה יצאו 11 גיליונות, בעריכת העיתונאי אהרון קורנפלד, עד לסגירתו.
|