עמדה (פסיכולוגיה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
AutoIKhitron (שיחה | תרומות) clean up באמצעות AWB |
AutoIKhitron (שיחה | תרומות) clean up באמצעות AWB |
||
שורה 9:
==תפקוד והשפעה==
לעמדה מיוחסים תפקידי [[הסתגלות]] חשובים: ארגון ידע, הגנת ה[[אגו]], ביטוי [[ערך (סוציולוגיה)|ערכים]] חשובים ומילוי [[צורך|צרכים]]. צורך חברתי הניזון מקיומן של עמדות משותפות ל[[קבוצה חברתית|קבוצה]] של אנשים הוא הזדהות עם הנמנים עם הקבוצה, הזדהות שמעניקה תגמולים רבים, ביניהם תחושת השתייכות, הערכה מצד חברי הקבוצה והרגשת [[כוח (סוציולוגיה)|כוח]]. בעבור הקבוצה עמדות דומות מסייעות ליצירת [[זהות]] קבוצתית.
פן בעייתי הקשור לתפקיד זה, בא לידי כך שאנשים שנמנים עם ה[[מעמד חברתי|מעמדות החברתיים]] הנמוכים, נוטים פעמים רבות לאמץ עמדות שליליות ביחס לבני אדם מקבוצות נחשלות; בכך הם מחזקים בצורה מסוימת את [[דימוי עצמי|דימויים העצמי]], כיוון שהם יכולים לתפוס עצמם כקבוצה שאינה נמצאת בתחתית הסולם.
תפקיד נוסף המיוחס לרכישת עמדה הוא סיוע ב[[קבלת החלטות]].
שורה 30 ⟵ 32:
ככלל, ישנם שלושה תהליכים באמצעותם אנשים מאמצים עמדות או משנים אותן: התרצות, הזדהות והפנמה:
*'''התרצות''' היא תהליך בו היחיד מאמץ המלצה או דרישה של סוכן השפעה בתקווה להשיג ממנו תגובה רצויה בדרך זו. בתהליך זה לא חל שינוי ממשי בעמדתו של המושפע והוא מוכן לבטא את העמדה הנרכשת מן ה[[פה]] ולחוץ על מנת להשיג תועלת כלשהי, כאשר מהות העמדה אינה בעלת משמעות. העמדה תתקיים רק כל עוד סוכן ההשפעה יכול לתגמל או [[עונש|להעניש]] את הפרט.
*בתהליך ה'''הזדהות''' הפרט מאמץ את העמדות וה[[התנהגות]] של סוכן ההשפעה מתוך הרצון להידמות לו. בתהליך זה, בניגוד להתרצות, קיימת הזדהות עם הדעות והערכים שאומצו והפרט יחזיק בהן לא רק בפומבי, כי אם גם בינו לבין עצמו. במחקר חשוב גילה ניוקום כי ב[[מכללה]] קטנה בה למדו בנות שהגיעו ברובן מבתים [[שמרנות|שמרנים]] והמרצים אחזו בעמדות [[ליברליזם|ליברליות]], נעשו הנערות יותר ויותר ליברליות בדעותיהן במשך שהותן במוסד. תלמידות השנה הראשונה היו השמרניות מכולן, ואילו תלמידות השנה הרביעית היו הליברליות ביותר. כך, בבחירות לנשיאות שהתקיימו בתקופת המחקר, גילה ניוקום כי 66% מתלמידות השנה הראשונה נטו לתמוך במועמד ה[[המפלגה הרפובליקנית|רפובליקני]] בעוד שבקרב תלמידות השנה השנייה תמכו בו 43% מהבנות, ובקרב תלמידות השנה הרביעית היה הנתון 15% בלבד.
ענף ה[[פרסום]] עושה שימוש רב בתהליך ההזדהות. [[תשדיר פרסומת|פרסומות]] נוטות להציג דמויות מושכות ו[[ידוען|ידוענים]] המשתמשים ב[[מוצר]]ים שונים מתוך הבנה שהצופה שואף להידמות אליהם.
*'''הפנמה''' היא תהליך בו הפרט רוכש עמדה מתוך שיקול ענייני שבבסיסו הרצון להיות [[מציאות]]י וצודק. הוא מאמץ את העמדה משום שהיא תואמת את ערכיו ואת תפישותיו. בתהליך זה הפרט מאמץ את העמדה רק לאחר בחינה קפדנית ושקולה של רלוונטיות המסר לפתרון הבעיה או ה[[צורך]] שלו. עמדה שהופנמה תהפוך לחלק אינטגרלי מ[[אמונה|אמונותיו]] ו[[ערך (סוציולוגיה)|ערכיו]] של הפרט.
שורה 68 ⟵ 71:
#ככל שהמסר קרוב לעמדת הנחקר הוא מוערך כהוגן ואובייקטיבי יותר, ואילו מסר הרחוק מעמדת הנחקר נתפש כ[[תעמולה|תעמולתי]] ולא הוגן.
#טווח הדחייה למשפטים שהנחקרים התנגדו להם היה גדול יותר אצל נחקרים בעלי עמדה ראשונית קיצונית וקטן יותר אצל בעלי עמדה ראשונית מתונה.
#שינויי עמדה מתרחשים רק בטווח הקבלה וכיוון שטווח זה רחב יותר בקרב הנחקרים שעמדתם הראשונית מתונה, נמצא אצלם שינוי העמדה המשמעותי ביותר.
המסקנה הייתה שכאשר הנושא חשוב ומהותי לאדם, דעות קיצוניות הרחוקות מעמדתו אינן משפיעות עליו, כי הן נמצאות בטווח הדחייה שלו. לעומת זאת, כאשר עמדתו בנושא אינה נחרצת, טווח הקבלה שלו רחב יחסית והוא מוכן לקבל את דעתו של סוכן אמין ולהיות מושפע ממנו ככל שעמדת הסוכן יותר קיצונית.
| |||