מרטיאליס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ויקיזציה |
←מנהג המילה היהודי: תקלדה |
||
שורה 44:
התייחסות דומה נמצאת באותו הספר גם במכתם 7.82 על השחקן או הזמר מנופילוס, שהנדן (fibula) המכסה את הפין שלו כה גדול, "שדי בו לבדו לכיסוי כל השחקנים הקומיים שלנו כאחד". מרטיאליס מסביר שהניח שמנופילוס דואג לכסות את הפין שלו מהסיבה "שהוא חרד לשמור על קולו...אך פעם אחת, כאשר השתתף במשחק באמצע מגרש הספורט קבל עם ועדה, החליק הנדן מן המסכן; והנה הוא נימול!". ייתכן ומנופילוס ניסה להסתיר את מילתו בשל [[המס היהודי]], או שחש נבוך להיחשף כיהודי. המילה Verpa מציינת את הפין במצב שבו העורלה משוכה לאחור כתוצאה מזקפה, ומשתמשים בה לעתים קרובות כאשר מדובר על ביצוע אקט מיני, ובפרט אקטים הומוסקסואליים אגרסיביים, לפיכך השימוש במילה verpus במובן של "נימול" (המתועד רק אצל מרטיאליס ויובנאליס) מקביל את נסיגת העורלה לתאוותנות היתר המזוהה עם היהודים ומוכנותם התמידית כביכול לקיים יחסי מין.{{הערה|בתוך: פטר שפר, '''יודופוביה''', פרק 5 מילה, עמ' 151-150 (תרגום מאנגלית: להד לזר).}}
במכתם 11.94 מרטיאליס מכניס קונוטציה [[הומוסקסואליות|הומוסקסואלית]] במכתם על משורר-יריב יהודי שהפך גם למאהב-יריב: "אך זאת מייסרני: שלמרות שנולדת בירושלים (Solyma) עצמה, אתה עושה [[מעשה סדום]] בנערי, משורר נימול".{{הערה|בתוך: פטר שפר, '''יודופוביה''', פרק 5 מילה, עמ' 152-151 (תרגום מאנגלית: להד לזר).}} מרטיאליס יוצר בנייה דרמטית כאשר הוא חוזר שלוש פעמים על הפנייה "משורר נימול", אך לבסוף פונה אל יריבו כ"נימול" (verpe) בלבד ולא כ"משורר". הוא אינו מאמין ליריבו היהודי שמכחיש את פיתוי הנער ונשבע לשם כך ב[[יופיטר (מיתולוגיה)|יופיטר]], ודורש מיריבו להישבע "בשם אנכיאלוס" (Anchialus). פירוש "אנכיאלוס" הוא בגדר תעלומה בלתי פתורה. פרידלנדר הציע שאנכיאלוס היה יהודי רומי עשיר, ובכך הבין את המשפט כסטריאוטיפ אנטישמי. [[פטר שפר]] מציע שמדובר בשיבוש של "ארכלאוס".{{הערה|פטר שפר, '''יודופוביה''', פרק 5 מילה, עמ' 152-151.}} [[מנחם שטרן]] טען כי "אנכיאלוס" היה שם נפוץ, במיוחד בקרב עבדים ועבדים משוחררים ולכן נראה כי מרטיאליס התכוון לאדם לא מזוהה בשם זה שחי ברומא באותו הזמן.{{הערה| .Menahem Stern (1976), p. 528}} מאחר שהשם היה נפוץ בקרב עבדים, ניתן גם להניח ש"אנכיאלוס" היה שמו של הנער עצמו.{{הערה|דבורה גילולה, "הלצות על יהודים בספרות הרומית". '''מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי''', כרך ט', תשמ"ו. עמ' 27.}}
==תרגומים לעברית==
| |||