תריסריון – הבדלי גרסאות

ה'''תריסריון''' (ב[[לועזית]]: '''דואודנום''', '''Duodenum''') ב[[גוף האדם]] מהווה את תחילתו של [[המעי הדק]], ואורכו כ-25 ס"מ[[סנטימטר]], שהם רוחבן של תריסר [[אצבע]]ות, ומכאן שמו.

בתריסריון מתבצע עיקר תהליך ה[[עיכול]]. כל ה[[עמילן]] שלא התפרק ב[[פה]] וב[[קיבה]] ממשיך להתפרק בתריסריון בעזרת [[אנזים|אנזימים]] שמופרשים מה[[לבלב]]. כך גם מקטעי [[חלבון|חלבונים]] המכונים פפטונים שהתפרקו מהחלבונים בעזרת [[חומצה|חומצות]] ב[[קיבה]]בקיבה ממשיכים להתעכל בתריסריון בעזרת אנזימים [[בסיס (כימיה)|בסיסיים]]. גם ה[[שומן|שומנים]] מתפרקים ומתעכלים בתריסריון וכן מתפרקים ומתעכלים בתריסריון כל ה[[פולימר]]ים כ[[צבעי מאכל]] ושאר [[תוספי מזון]] שלא התפרקו ב[[קיבה]]בקיבה או בפה.

* נספגים בתריסריון נספגים [[מים]] ו[[מינרל (תזונה)|מינרלים]] לדם. המינרלים אינם עוברים כל שינוי במערכת בעיכול ([[תרכובת אי-אורגנית|חומרים אי-אורגניים]]).

* אל התריסריון מופרשים [[מיץ המרה|מיצי מרה]]. למולקולת מיץ המרה ישנן יכולות דטרגנטיות, והן יוצרות [[תחליב]] עם טיפות ה[[שומן]]השומן שבמזון. למעשה [[מיץ המרה|מיצי מרה]] גורמים לחלוקת טיפות ה[[שומן]]השומן מהמזון לטיפות מיקרוסקופיות ששטח פניהן גדול, ובכך מאפשרות גישה יעילה של אנזימים מפרקי שומנים (המומסים במים) אל מולקולות השומן (שאינן מתמוססות היטב במים עקב תכונותיהן ההידרופוביות). בנוסף לתכונותיו הדטרגנטיות, מיץ המרה הוא בסיסי, ולכן מסייע אף הוא בסתירת החומציות הרבה שבקיבה, לפני המעבר למעי.{{הערה|1=[http://www.gallbladder.co.il/%d7%9b%d7%99%d7%a1-%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%94 כיס המרה]}}

* [[כיב פפטי]]

{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}