פאול שטיינר – הבדלי גרסאות

שטיינר החל את קריירת הבוגרים בשנת 1975 ב[[וולדהוף מנהיים]], ששיחקה אז במחוז הדרומי של [[הבונדסליגה השנייה]], שהייתה מחולקת אז לשני מחוזות. שטיינר היה שחקן הרכב קבוע בוולדהוף מנהיים, ושיחק במועדון ארבע עונות, בהן צבר 144 הופעות ליגה והבקיע 16 שערים. לאחר עונת 1978/79, בה התמודדה וולדהוף מנהיים בתחתית וניצלה מירידה, עבר שטיינר ל[[דיסבורג (כדורגל)|דיסבורג]] מ[[הבונדסליגה]], שם שיחק שתי עונות, ושיתף פעולה בהגנה עם [[ברנרד דיץ]]. בקיץ 1981 עבר שטיינר ל[[פ.צ. קלן]], והיה חלק חשוב בעשור מוצלח במיוחד בתולדות המועדון, כאשר בחמש עונות סיים עם המועדון לפחות במקום השלישי בבונדסליגה, אך לא זכה באליפות. בעונת 1982/83 זכה שטיינר עם קלן ב[[הגביע הגרמני|גביע הגרמני]], לאחר ניצחון 1-0 בגמר על היריבה העירונית [[פורטונה קלן]], במשחק בו שטיינר שיחק 90 דקות. בעונת 1985/86 היה שטיינר חלק מהצלחתה של קלן ב[[גביע אופ"א]], שם הגיעה הקבוצה עד לגמר, בו הפסידה הקבוצה במפגש כפול ל[[ריאל מדריד (כדורגל)|ריאל מדריד]] בתוצאה המצטברת 5-3. בעונת 1990/91 הגיע שטיינר עם פ.צ. קלן לגמר הגביע הגרמני, בו הפסידה הקבוצה ל[[ורדר ברמן]] בבעיטות הכרעה, אך לא שותף בגמר זה. בתום עונה זו, בה כמעט שלא שיחק, לאחר שבכל העונות הקודמות היה שחקן הרכב קבוע, פרש שטיינר מכדורגל לאחר עשר עונות רצופות בפ.צ. קלן, בהן צבר 291 הופעות ליגה והבקיע 20 שערים.