טיעון השפה הפרטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Roi3363 (שיחה | תרומות)
שם הספר של ויטגנשטיין הוא 'חקירות פילוסופיות' ולא 'מחקרים פילוסופיים', תקלדה
←‏חשיבות הטיעון: משכנעת את מי? באופן אובייקטיבי?!
שורה 6:
 
==חשיבות הטיעון==
טיעון השפה הפרטית הוא בעל חשיבות רבה בכל הנוגע לדיון על טבעה של השפה ב[[פילוסופיה של השפה]]. תאוריה משכנעת
{{דרוש מקור}} אחת בנוגע לשפה היא שטבע השפה הוא להפוך רעיונות למילים, כלומר לשפה ישנה יכולת למפות רעיונות, מחשבות, וייצוגים ב[[נפש|נפשו של האדם]]. אם כך הדבר, הרעיונות שבראשו של פלוני נבדלים מהרעיונות שבראשו של אלמוני, אך ניתן להתאים את רעיונותיהם באמצעות שימוש נכון במילים בשפה משותפת. יוצא מכך, שכל אינדיבידואל מחזיק בשפה פרטית משלו (שמתאימה בין הרעיונות הספציפיים שלו לשפה שלו) והוא מתרגם אותה לשפה המשותפת על מנת לייצר משמעות משותפת במהלך שימוש בשפה. תהליך מחשבה מסוג זה מצוי, לדוגמה, ב[[מסה על שכל האדם]] של [[ג'ון לוק]].
 
ויטגנשטיין בא להראות כי שפה פרטית מסוג זה היא חסרת משמעות. אם הרעיון של שפה פרטית הוא חסר משמעות, אזי שהשפה בבסיסה היא משותפת, כלומר, השפה היא תופעה חברתית. למסקנה זו ישנן השלכות משמעותיות על תחומים אחרים בפילוסופיה. לדוגמה, אם שפה פרטית אינה אפשרית, אז הניסיון לתאר תחושות פרטיות, התנסויות פרטיות המתארות [[קווליה]] הוא ניסיון כושל. כך גם כל רעיון הבא לתאר מצב פרטי הוא ניסיון חסר תועלת.