תא ערפל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
YurikBot (שיחה | תרומות)
מ רובוט מוסיף: pt:Câmara de Wilson
הרחבה עפ"י הוויקיאנגלית, הוויקירוסית והאנצ' הסובייטית, לא קצרמר
שורה 1:
'''תא ערפל''', או '''לשכת וילסון''' - מכשיר ב[[פיזיקת חלקיקים]], גלאי של [[חלקיקי יסוד]]; נקרא בעבר "השופט העליון של הפיזיקה הגרעינית". כיום אינו בשימוש.
'''תא ערפל''', תיבה מלאה ב[[גז]] רווי אדי [[מים]]. עיקר השימוש בתיבה זאת הוא גילוי נתיבו של [[חלקיק]] בעל [[מטען חשמלי]] שחצה את הגז הרווי. החלקיק אמנם קטן מכדי שניתן יהיה להבחין בו אך עקבותיו ברורים.
 
בימינו אין צופים במסלולי האטומים בכדי לגלות את מסלולם אלא משתמשים ב[[גלאי|גלאים]] אלקטרוניים אשר קוראים את נתיבי החלקיקים ומעבירים אותם למחשב.
==אופן פעולה==
תא ערפל מבוסס על העיקרון, ש[[יון|יונים]] יכולים לשמש מרכזי [[התעבות]] של [[אדי מים]], במיוחד אם האוויר רווי בהם. בעיקרו, תא ערפל הוא תא, שהאוויר בו רווי ב[[אדי מים]] הנמצאים על סף התעבות (בעבר, התא היה מלא באדי מים וברגע המתאים התרחשה בו התרחבות [[תהליך אדיאבטי|אדיאבטית]], אשר ציננה את האדים וגרמה להם להתעבות). כאשר חלקיק [[מטען חשמלי|טעון]] נכנס לתוך התא, הוא מיינן את אטומי האוויר שלאורך מסלולו, ויונים אלה גורמים להתעבות של אדי המים סביבם. כתוצאה מכך, "שבילים" של טיפות מים זעירות מציינים את המסלול שעבר החלקיק. אם מפעילים על החלקיק [[שדה מגנטי]], ניתן לקבוע עפ"י מסלולו את הסימן של המטען שלו ואת יחס המסה למטען שלו (ראה [[ספקטרוגרף-מסה]]).
 
==היסטוריה==
את תא הערפל בנה הפיזיקאי ה[[סקוטלנד|סקוטי]] [[צ'ארלס וילסון]], אשר חקר את היווצרותם של [[ענן|עננים]] ותופעות [[אופטיקה|אופטיות]] באוויר לח. לצורך מחקריו אלה הוא בנה תאים שהתבססו על התרחבות אדיאבטית שגורמת להתעבות של אדים, ותוך כדי כך הוא גילה שיונים יכולים לשמש כמרכזי התעבות. בהתבסס על כך, הוא בנה את הדגם הראשון של תא ערפל ב-[[1911]], והמצאתו זו מיד הוכיחה את עצמה כאמצעי מחקר חשוב ואף מהפכני בפיזיקה גרעינית; וילסון קיבל עליה [[פרס נובל]] לפיזיקה ב-[[1927]]. בתא הערפל של וילסון נבדקו והוכחו קיומן ומהלכן המדוייק של תגובות של אטומים עם חלקיקי-אלפא, קיום ה[[פוזיטרון]] ותופעות חלקיקיות אחרות. בשל היותו המכשיר היחיד באותה תקופה שעזר לראות את החלקיקים, נקרא תא הערפל "השופט העליון של הפיזיקה הגרעינית".
 
עם הזמן, תא הערפל שוכלל (כך, למשל, נבנה תא ערפל אוטומטי, אשר הפעיל את עצמו כאשר [[מונה גייגר]] שהוצמד לו גילה מעבר של חלקיק), ונבנו תאים אחרים, שהתבססו על אותו עיקרון או עיקרון דומה. כך, בשנת [[1936]] נבנה [[תא הפעפוע]], ובשנת [[1952]] - [[תא בועות|תא הבועות]], שהוא גדול ויעיל יותר מתא הערפל, ואשר בסופו של דבר החליף אותו.
 
 
[[קטגוריה:מכשירי מדידה]]
 
{{קצרמר כימיה}}
 
[[en:Cloud chamber]]