הר חרמון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
←‏החרמון במסורת ישראל: הוספתי קישורים
תגית: עריכה מיישום נייד
שורה 169:
 
==החרמון במסורת ישראל==
על-פי הכתוב בספרים [[במדבר]] ודברים, אזור החרמון כלול היה במלכות [[עוג מלך הבשן]], בו נלחם [[משה]] וכבש את ארצו. החרמון נזכר גם ב{{תנ"ך|תהילים|מב}} "על כן אזכרך מארץ ירדן וחרמונים", ב[[מגילת שיר השירים]]: "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת מֵהַרְרֵי נְמֵרִים" ({{תנ"ך|שיר השירים|ד|ח|קצר=כן}}). בתקופת בית שני הייתה בו מושבת חכמי [[בני בתירא]]. ידוע כי ינאי המלך כבש את החרמון וגייר את ה[[יטורים]] שישבו בו. בתקופה המודרנית קרא וכתב ז'בוטינסקי בשירו המפורסם :"לנו יהיה כתר החרמון".
 
ב{{תנ"ך|תהלים|קלג|ג}}, ה[[שלג]] מכונה על שם ההר: "'''כְּטַל-חֶרְמוֹן''' שֶׁיֹּרֵד, עַל-הַרְרֵי צִיּוֹן". מקורו באחד משמות ההר: "צידונים יקראו לחרמון, שריון; והאמורי, יקראו-לו '''שניר''' ({{תנ"ך|דברים|ג|ט}})" וכך [[רש"י]] מפרש "שניר": "הוא שלג בלשון אשכנז (שנאעע [Snow]) ובלשון כנען".