קול ציון הלוחמת – הבדלי גרסאות

לאחר האכזבה הגדולה מכישלון המשימה הבינו באצ"ל כי הארגון חייב לבנות משדר גדול ומשוכלל שישמש לא רק כתחנת שידור שתכסה חלק נרחב מהארץ אלא שתוכל לקשר בין המחוזות למרכז הארגון.{{הערה|שם=avishay2}} הדרך להשיג את החלקים לבניית המשדר החדש הייתה להגיע אל חברי הארגון ששרתו בתפקידי אפסנאות ובעלי גישה למחסני הצבא הבריטי. לאחר מספר פעולות איסוף חשאיות של הפעילים, כל האביזרים הועברו למעבדה בה נבנו עם הזמן מספר משדרים. השידורים חודשו באופן סדיר החל מ-12.6.46 כשהאחראי לתחנה מטעם המפקדה הוא דוד טהורי, שהיה גם הקריין.{{הערה|שם=moses}} והפעם, לא כבעבר, פעלה התחנה בזמנים קבועים בשבוע. אחרי העבודה הטכנית הנהדרת, לרשות קול ציון הלוחמת עמדו עשרה משדרים בעלי עוצמה ואת קולה ניתן היה לשמוע בחו"ל – עיתונאים, אנשי תקשורת וכמובן יהודיויהודי הגולה. התחנה המחתרתית שאורגנה מחדש הייתה מסודרת, מתקדמת ומשוכללת הרבה יותר מבעבר. בתחנה אוישו רוב בעלי התפקידים בהם קריינים, טכנאים, אחראים לפרסום ואפילו ומאבטחים.{{הערה|שם=avishay1}}