מחנה הריכוז קלוגה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה
הגהה
שורה 16:
|צבא משחרר=
|מספר אסירים בשיא=
|השתייכות האסירים=יהודים, רוסים
|מספר הנספים=לפחות 2,000
|מספר תאי גזים=
|מספר קרמטוריומים=
שורה 31:
המחנה הוקם בספטמבר [[1943]], שימש כ[[מחנה עבודה]] והיה חלק במערכת של 21 מחנות-ריכוז, שהמרכזי בה היה [[מחנה הריכוז ואיווארה]], אשר נבנתה על ידי שלטונות הכיבוש ה[[גרמניה הנאצית|נאצי]] באסטוניה הכבושה במהלך [[מלחמת העולם השנייה]].
 
==היסטוריה==
==vhxyurhv==
מפקדי המחנה היו קציני [[אס אס]], חיילי גדוד המשטרה האסטוני מס' 287 היו מופקדים על השמירה. מפקד המחנה האחרון היה [[דרגות האס אס|אונטר-שטורמפיהרר]] [[וילהלם ורלה]] ([[גרמנית]]: ''Wilhelm Werle'').
 
===אסירים===
שורה 46:
[[קובץ:Klooga, P1040114.jpg|250px|שמאל|ממוזער|חזית אנדרטית הזיכרון בקלוגה]]
[[קובץ:Holocaust Memorial in Estonia.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטת הזיכרון החדשה בקלוגה]]
ב-[[19 בספטמבר]] 1944, ימים ספורים לפני שחרור המחנה על ידי [[הצבא האדום|הצבא הסובייטי]], מפקד המחנה הודיע על-כך, שעקב התקרבות המהירה של האויב נתקבלה ההחלטה לפנות את המחנה לגרמניה. מפקד המחנה הסתיר את העובדה שבגלל המחסור במשאיות וחוסר הזמן, הוחלט להרוג את כל האסירים. כאשר אנשי [[אס דה]] שהגיעו למקום החלו במשימתבהרג הריגתשיטתי של היהודים, הם אילצו את האסירים לשכב על שורת בולי עץ ורצחו אותם בירי בעורף. הם הכריחו את אנשי ה[[זונדרקומנדו]] לסייע להם.
 
לאחר מכן הניחו שורה נוספת של בולי עץ ורצחו קבוצה נוספת של יהודים, וכך המשיכו עד להריגתם של כל אלה שנותרו במחנה, למעט כ-80 אסירים שהתחבאו בעליית הגג ובמרתף של הצריף. האסירים שהתחבאו בצריף, כ- 20 במספר, העזו לצאת מהמחבוא רק כששמעו קולות של קציני הצבא האדום. אנשי זונדרקומנדו אולצו להצית את בולי העץ בניסיון לשרוף את הגופות וכך להשמיד את הראיות של הרצח ההמוני. במחנה נהרגו יותר מ-2,000 אסירים. הגרמנים נאלצו לברוח בחיפזון מפני הצבא הסובייטי המתקרב, ולא הספיקו לשרוף את רוב הגופות. הקצינים הסובייטיים תיעדו את המראות המזוויעים באמצעות המצלמות, ורק לאחר מכן קברו את הגופות בקבר ההמוני.
לאחר מכן הניחו שורה נוספת של בולי עץ ורצחו קבוצה נוספת של יהודים, וכך המשיכו עד להריגתם של כל אלה שנותרו במחנה, למעט כ-80 אסירים שהתחבאו בעליית הגג ובמרתף של הצריף. האסירים שהתחבאו בצריף, כעשרים, העזו לצאת מהמחבוא רק כששמעו קולות של קציני הצבא האדום.
 
לאחר מכן הניחו שורה נוספת של בולי עץ ורצחו קבוצה נוספת של יהודים, וכך המשיכו עד להריגתם של כל אלה שנותרו במחנה, למעט כ-80 אסירים שהתחבאו בעליית הגג ובמרתף של הצריף. האסירים שהתחבאו בצריף, כ- 20 במספר, העזו לצאת מהמחבוא רק כששמעו קולות של קציני הצבא האדום. אנשי זונדרקומנדו אולצו להצית את בולי העץ בניסיון לשרוף את הגופות וכך להשמיד את הראיות של הרצח ההמוני. במחנה נהרגו יותר מ-2,000 אסירים. הגרמנים נאלצו לברוח בחיפזון מפני הצבא הסובייטי המתקרב, ולא הספיקו לשרוף את רוב הגופות. הקצינים הסובייטיים תיעדו את המראות המזוויעים באמצעות המצלמות, ורק לאחר מכן קברו את הגופות בקבר ההמוני.
 
===מעורבותם של החיילים האסטונים בהרג האסירים===