אוריה שביט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
'''אוריה שביט''' (נולד ב-[[1975]]) הוא [[מזרחנות|חוקר חברות איסלאמיות]], [[סופר]] [[עיתונאי|ועיתונאי]] [[ישראלי]]. שביט מתמחה במחקר הלכה, תיאולוגיה ופוליטיקה באסלאם המודרני ובמחקר מיעוטים מוסלמיים במערב. משנת 2014 הוא [[פרופסור חבר]] בחוג לערבית ולאסלאם ובתוכנית למדעי הדתות באוניברסיטת תל-אביב. מקיץ 2016 משמש ראש התוכנית למדעי הדתות באוניברסיטה זו.
==ביוגרפיה==
שורה 58:
'''שקיעת המערב, עליית האסלאם? עיונים בהגות על עתיד הציוויליזציות, 2010'''. ספר זה, שאותו ערך שביט, כולל מאמרים של עשרה חוקרים מארבע אוניברסיטאות ישראליות. הספר דן בהתפתחות התפישה בהגות מערבית וערבית מאז שלהי המאה ה-19, שלפיה הציוויליזציה המערבית שוקעת והאסלאם עתיד להנהיג את האנושות במקומה. הספר בוחן את התפקידים התאולוגיים והחברתיים שממלאת תפישה זו.
'''אויבי, מורי: הציונות וישראל במשנתם של אסלאמיסטים וליברלים ערבים, 2013'''. הספר מציג תזה השוואתית על גישות אסלאמיסטיות וליברליות ערביות כלפי התנועה הציונית, ישראל ותהליכי השלום והנורמליזציה. הספר מדגים את התפקיד הכפול שמילאה מדינת היהודים בהגות של זרמים אידאולוגיים מתחרים ועוינים בחברות הערביות. מצד אחד, התעצבה ישראל כאויב שתוצאות המאבקים נגדו ממחישות את הצורך במהפכה: על פי האסלאמיסטים, מהפכה שתהפוך את האסלאם למסגרת חיים כוללת; על פי הליברלים, מהפכה שתשכין דמוקרטיה וחירויות פרט. מצד אחר תוארו היבטים של התנועה הציונית ושל ישראל כמקור-לחיקוי, ואסלאמיסטים וליברלים כאחד זיהו בהם, בהתאמה לתפיסות עולמם, את התכונות ואת הערכים שהם מבקשים להנחיל בחברות הערביות.
== ספרי עיון באנגלית ==
| |||