סדר תנאים ואמוראים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
הרחבה והוספת מקורות |
||
שורה 50:
מבנהו האקלקטי של החיבור הקשה על קביעת זמנו, הדעות בין החוקרים חלוקות. בתוך החיבור עצמו נזכרת השנה 884, ד"א תרמ"ד (או תרמ"ו) לבריאת העולם. ראיות נוספות הביאו חוקרים לתארך את החיבור לזמן זה, כגון מקבילות מסוימות לתשובות גאונים קדומים. הראשון שתיארך את החיבור לתקופה זו הוא ר' [[עזריה מן האדומים]], ובתקופה המודרנית איששו זאת [[שמחה אסף]], [[לוי גינצבורג|לוי גינזבורג]] ו[[קלמן כהנא]].
[[
לגבי החיבור שלפנינו, קובע אפרתי כי סביר שחובר (במובן של איחוד רשימות שונות) בבית מדרשו של רש"י, בדומה לספרים אחרים שיצאו משם (מחזור ויטרי, ספר הפרדס). אבל לגבי הרשימות יש לדון בכל אחת לגופה, מתוך הנחה שייתכן והרשימות עברו כמה גלגולים בטרם נקבעו במקומן.
שורה 62:
אחת הרשימות בחיבור, המתארת את הכרונולוגיה של אמוראי בבל, דומה דמיון רב לתיאור המופיע ב[[אגרת רב שרירא גאון|אגרת]] של רב שרירא גאון. הרשימות דומות בפרטים רבים (בעיקר בתאריכי הפטירה של החכמים) אך יש ביניהן גם הבדלים משמעותיים (למשל, לפי רש"ג האמורא [[רב (אמורא)|רב]] הוא מייסד [[ישיבת סורא]], בעוד לפי סתו"א הוא נשאר לצד חברו [[שמואל (אמורא)|שמואל]] ב[[נהרדעא]]). הזיקה שבין החיבורים העסיקה את החוקרים במהלך הדורות, וניתנו לכך הסברים שונים.
[[צבי גרץ]] טען שרש"ג הסתמך על סדר תנאים ואמוראים, המתאורך כמאה שנים לפניו, אלא שהיה לפניו עותק משובש, ולכן הגיעו כמה טעויות לאגרת רש"ג (בעיקר בנוגע לשנת פטירתו של [[רבה]]). כנגדו יצא [[יצחק אייזיק הלוי]], שטען שאגרת רש"ג היא הנכונה, וסדר תנאים ואמוראים הוא זיוף שלא יכול להיות שנכתב בתקופת הגאונים. לדעתו, הכותב הסתמך על אגרת רש"ג, אלא שלא הבין אותה ועיוות פרטים רבים. לעומתם, [[
[[ירחמיאל ברודי]] השווה השוואה מדוייקת בין הרשימות והגיע למסקנה ששתיהן התבססו על מקור משותף אחד, שהיה רישום כרונולוגי של מאורעות לפי שנים, וכל אחד מהמחברים עיבד אותו לפי כוונתו. המקור המשותף, לפי השערתו, נוצר בבית [[ראש הגולה]] וכלל תיאור של אירועים שונים, כולל פטירת חכמים, פטירת ראשי הגולה וכן אירועים משמעותיים נוספים. רש"ג ובעל סתו"א לקחו מהמקור את התאריכים שהיו מעוניינים להביא, והשלימו את התיאור על פי תפיסתם.
== קריאה נוספת ==
* צבי גרץ, '''דברי ימי ישראל''', חלק ב, תרגם וערך ש"פ ראבינאוויץ, ורשה תרנ"ג, ציון א, עמ' 461–468.
* יצחק אייזיק הלוי, '''דורות הראשונים, ב''' (מן סוף ימי המשנה עד אחר חתימת התלמוד), עמ' 440–447.
* יעקב אליהו אפרתי, '''תקופת הסבוראים וספרותה''', פתח תקוה תשל"ג, עמ' יד-לב.
* ירחמיאל ברודי, בירור המקורות לכרונולוגיה של תקופת התלמוד, '''תרביץ''' ע (תשס"א), עמ' 75-107.
==ראו גם==
| |||