הבטחת הכנסה – הבדלי גרסאות

 

===הבטחת הכנסה באמצעות משרד החינוך===

 

* לימוד של יום שלם במוסדות תורניים מוכרים, ומעמד של [[תורתו אומנותו]].

* הכנסה של עד כ־1200 שקלים בחודש למשפחה (לא כולל [[מלגת לימודים]] מהמוסד התורני, ללא תלות בגודלה וכן ללא [[קצבת ילדים|קצבאות ילדים]]).

* אי קבלת הבטחת הכנסה, [[דמי אבטלה]] או [[קצבת נכות]] מהמוסד לביטוח לאומי.

 

 

בשנת [[2000]] הוגשה עתירה לבג"ץ{{הערה|בג"ץ 4124/00}} על ידי [[ארנן יקותיאלי]], שהיה אז [[חבר מועצת עיר|חבר מועצת העיר]] [[ירושלים]], כנגד [[משרד הדתות]], בטענה שקצבה זו מנוגדת לשיוויוניות, היות שהיא מיועדת רק עבור אברכים, ולא עבור נשים ו[[סטודנט]]ים, לדוגמה. העתירה נדונה במשך כ־10 שנים, ורק ביוני 2010 פסק בג"ץ בהרכב של 7 שופטים (ברוב של שישה מול אחד) כי הסעיף המקצה את הכספים בעבור תשלום קצבה זו אינו יכול להימצא בספר התקציב החל מתחילת שנת [[2011]], היות שהוא מנוגד לשיווניות, שהיא אחת מעקרונות התקציב. בעקבות זאת, בדצמבר 2010 קיבלה הממשלה החלטה להמשיך ולשלם קצבה זו תחת השם "מלגת לימודים ועידוד השתלבות בתעסוקה", והגבילה אותה לחמש שנים בלבד לכל אברך, כך שבפועל האברכים המשיכו לקבל את הקצבה. גובה הסכום עמד על 110 מיליון שקל לשנת 2011 ו-109 מיליון שקל לשנת 2012, וסכומים דומים לזה בשנים 2013-2014.

 

 

בשנת [[2011]] הוגשה עתירה נוספת לבג"ץ{{הערה|בג"ץ 616/11}} על ידי התאחדות הסטודנטים, עמותת חדו"ש ועוד, בטענה כי ההסדר מפלה כלפי נשים, בני דתות אחרות, זרמים אחרים ביהדות וסטודנטים, שמהם נשללת קצבת הבטחת הכנסה בזמן לימודיהם, וכי ההסדר מפלה כלפי כל מקבלי הבטחת הכנסה על-פי חוק הבטחת הכנסה, בכך שמאברכים המקבלים קצבה לא נדרש להראות מיצוי כושר השתכרות לצורך קבלת הקצבאות. העתירה נדונה במסך כ-3 שנים, ובמאי [[2014]] פסק בג"ץ שקצבה זו נוגדת את עיקרון השוויון, ואינה מעודדת את השתלבות האברכים בשוק העבודה בסיומה של התקופה, ולכן יש לבטלה. בעקבות כך הודיע משרד החינוך על ביטול תשלום מלגת הלימודים לאברכים, החל מינואר [[2015]].