שנאת זרים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקישיתוף בשורה |
Setareh1990 (שיחה | תרומות) הרחבה |
||
שורה 21:
*'''תאוריית השיח''': לפי תאוריית השיח, כששיח השנאה מקבל לגיטימציה בשיח ובדיונים הרשמיים, הדבר משפיע על היחס כלפי מושא הקסנופוביה. שכן דרך השיח, השנאה נלמדת ונרכשת על ידי החברה והקבוצות הדומיננטיות בה, שמאמצות את הקסנופוביה כנורמה חברתית.{{הערה|Hernández, Tanya Katerí. 2011. Hate Speech And The Language Of Racism In Latin America: A Lens For Reconsidering Global Hate Speech Restrictions And Legislation Models. Penn Law: Legal Scholarship Repository 32(3). Pp. 806- 841.}} הקסנופוביה היא תוצר שיח ההדרה, הפיחות וההעצמה העצמית של האליטות הפוליטיות, הכלכליות, המנהליות והתקשורתיות. אליטות אלו יוצרות את השיח, משרישות אותו לחברה וממסדות אותו במוסדות המדינה. זאת לשם שימוש בקסנופוביה כתירוץ למשבר הכללי בלגיטימיות השלטון הפוליטי והקשיים הכלכליים.{{הערה|שם = Wimmer}} בהמשך לתאוריית "פשע העבר" שתואר לעיל השנאה כלפי מושא הקסנופוביה אינו נקבע לפי אמיתות המעשים אלא בעיקר לפי שיווי המשקל שמעניקים לו בשיח הפוליטי והתקשורתי. וזאת במטרה להשתיק ולהחליש את שיח הביקורת על הממשלה וכן את האופוזיציה ורמת ההקשבה לה.{{הערה|שם = Edward}}
{{בעבודה}}
==שנאת זרים ככלי לשימור משטר==
הקסנופוביה מהווה את הכלי המרכזי בארגז הכלים בו ההנהגות משתמשות במטרה לשמר את משטרן. שכן תחת תנאים מסוימים ל[[אליטה|אליטות]] הפוליטיות יש את ההצדקה, והאפשרות להחדיר בקלות את הקסנופוביה לחברה ולחזקה. כך שבמקרה הצורך ובעת לחץ על ההנהגה, האליטות יכולו לגרום לחברה להאמין שאם ההנהגה הקיימת תיפול או תוחלף, האלטרנטיבה תהיה משטר שיהיה חדור במניעים זרים. במצב זה, החברה תחזק את הסולידריות החברתית סביב ההנהגה הקיימת ואף תגן עליה, שכן תעדיף להיות מקופחת על ידי אחד משלה על פני להיות מקופחת על ידי זר; גם אם החלטה זו אינה רציונלית. בנוסף הן ההנהגה והן החברה ידחקו לשוליים את הסוגיות החברתיות והפוליטיות האחרות ויראו בהן כמשניות וכבעלות סדר עדיפות נחות לעומת אלו הקשורות במושא הקסנופוביה{{מקור}}.
==שנאת זרים כגורם להתחמשות גרעינית==
השלטון המדיני לרוב רואה חשש לריבונותו מתוך נקודת מבט [[קסנופוביה|קסנופובית]], ומתוך חשש זה צומחת השאיפה לאחזקה בנשק-גרעיני. כשהאחזקה וההרתעה הגרעינית נתפסת בעיני השלטון כדרך האולטימטיבית לשמירה על ריבונותו והגדרתו העצמית. עם זאת תפיסה זו גם הופכת לגורם מאיץ המחדיר במדינה את השאיפה להשיג נשק-גרעיני.
===ישראל===
ה[[קסנופוביה]] הייתה למרכיב ליבה לשאיפתה המדינית של [[ישראל]] להשגת נשק-גרעיני. שכן [[בן-גוריון]] התבסס על מספר גורמים בחתירתו להשגת נשק-גרעיני:
:(1) לקחי [[השואה]] בה לא היה ליהודים מדינה שתגן עליהם.
:(2) החשש מהופעת "היטלר ערבי" שיבקש להכחיד את מדינת- ישראל, שכן נוכחות יהודית במזרח-התיכון ה[[אסלאם|מוסלמי]] ברובו נראה כמעשה בלתי-קביל מצד ה[[ערבים]], הן מבחינה תרבותית והן פוליטית.
:(3) חשש מכך שבעתיד ייתכן והאינטרסים של המעצמות המערביות יחפפו לאלו של [[ארצות ערב|מדינות ערב]], וכך שישראל תותר לבדה במערכה.
ממניעים אלו, המהולים בקסנופוביה הנובעת מחשש לנטישה על ידי המערב, מפגיעה מהערבים והמוסלמים ומפחד מהלא נודע ראה בן-גוריון את הצורך וההכרח ללמוד מלקחי העבר ולחתור לעיצוב העתיד דרך התבססות על עוצמה לא-קונבנציונלית.
===איראן===
===קובה===
===וונצואלה===
==ראו גם==
| |||