המהפכה הלבנה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 14:
{{ראו גם|ערכים=[[משבר אבדאן]], [[ההפיכה באיראן (1953)]]}}
הרפורמה הכילה 19 נקודות, שנקבעו להתפרס על טווח של 15 שנים:
#'''רפורמת האדמה ה"פאודליזם"'''{{הערה|שם=דבר70}}: המדינה קנתה אדמות מאדוני האדמות ומכרה אותם לחקלאים במחיר של 30% מתחת לשיווי האדמה בשוק עם הלוואה בתנאים מקלים, בריבית נמוכה, שהתפרסה על פני 25 שנה. רפורמה זו אפשרה לכ-1.5 מיליון משפחות של איכרים, שבעבר היו רק [[אריסות|אריסים]], לקנות את האדמות אותן עיבדו. עם זאת בפועל רבים מהכפריים העדיפו לעבור לערים ורק כ-50% מהחקלאים קנו קרקעות. כשהמוני הכפריים שהגיעו לערים הגדולות שוכנו בשכונות עוני בעלות תשתיות גרועות במיוחד.
#'''הלאמת היערות ושדות המרעה'''{{הערה|שם=דבר70}}: נלקחו מספר רב של צעדים לא רק על מנת לפתח את המשאבים הלאומיים ולעצור את ההרס היערות ושדות המרעה, אלא גם על מנת להמשיך לפתח ולטפח אותם. ננטעו יותר מ-9 מיליון עצים ב-26 אזורים שונים.
#'''הפרטת חברות בבעלות ממשלתית'''{{הערה|שם=דבר70}}: מכירת מניות במפעלי ייצור ומפעלים לציבור ולבעלי האדמות הישנים. רפורמה זו יצרה שכבה מעמדית חדשה של בעלי מפעלים שיכלו לעזור לתעש את המדינה.
#'''שיתוף ברווחים'''{{הערה|שם=דבר70}}: שיתוף פועלי המפעלים ברווחי מפעלי המגזר הפרטי. הענקת נתח של 20% מרווחי מקום העבודה לעובדים והבטחת בונוסים על בסיס תפוקה או פיחות גבוה בעלויות הייצור.
#'''הרחבת זכות הבחירה לנשים'''{{הערה|שם=דבר70}}: הרחבת זכות הבחירה לנשים שבעבר לא נהנו מזכות זו. צעד זה זכה לביקורת על ידי חלק מאנשי הדת.
#'''הקמת חיל ה[[אוריינות]]'''{{הערה|שם=דבר70}}: מגויסים לצבא האיראני שסיימו בגרויות או תארים יכלו לשרת בחיל האוריינות וללמד קרוא וכתוב בכפרים. בשנת 1963 שני שליש מאוכלוסיית איראן לא ידעו קרוא וכתוב, בערים ובאיראן הסכום עמד על שליש מהאוכלוסייה.
#'''הקמת חיל הרפואה''': החיל מונה על קידום נושא הבריאות והרפואה באזורים הכפריים והנידחים באיראן. תוך 3 שנים הוכשרו כ-4,500 קבוצות רפואיות, כשכמעט 10 מיליון מקרים טופלו על ידי החיל.
#'''הקמת חיל השיקום והפיתוח''': החיל מונה על לימוד תושבי הכפר שיטות וטכניקות מודרניות לחקלאות וגידול בעלי החיים. הייצור החקלאי בין השנים [[1964]] ו[[1970]] גדל ב 80% בתפוסת של 67% בערך.
| |||