מרקיזות ברנדנבורג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 58:
לאחר שנכחד הפלג הפרוסי ב[[בית הוהנצולרן]], נפלה הדוכסות לידי קרוביהם, הנסיכים מברנדנבורג, שהיו עתה צמיתים לקיסר הגרמני (בווינה) כמו גם לכתר הפולני. ברנדנבורג-פרוסיה נותרה עד ל[[הסכם והלאו]] ([[1657]]) ישות פוליטית מחולקת: ברנדנבורג הייתה חלק מהקיסרות הרומית הקדושה, בעוד שפרוסיה הייתה שטח חסות פולני.
ב[[מלחמת שלושים השנים]] (1618 - 1648) עמדה ברנדנבורג לצידו של האיחוד האוונגלי. חלקים גדולים של המדינה נהרסו, ותושביהם גורשו. הנסיך [[פרידריך וילהלם הראשון, הנסיך הבוחר מברנדנבורג|פרידריך וילהלם הראשון]] (1688-1640) שכונה אחר כך "הנסיך הגדול", אימץ לפיכך אחרי המלחמה מדיניות זהירה של גישושים בין המעצמות הגדולות, על מנת לפתח את ארצו החלשה כלכלית וצבאית. הוא הנהיג רפורמות כלכליות, פיתח את צבאו, החליש את המעמדות לטובת שלטון [[אבסולוטיזם פוליטי|אבסולוטי]] ריכוזי והזמין לארצו אלפי [[הוגנוטים]], שנמלטו מ[[צרפת]] לאחר ביטול [[האדיקט של נאנט]] על ידי [[לואי הארבעה עשר]] וכן עשרות משפחות של יהודים עשירים שגורשו מ[[וינה|ווינה]] ב-[[1670]] על ידי [[לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]]. בשנת [[1648]] רכש את הינטרפומרן וכן שטחים נוספים.
בנוסף לצבא היבשה, חיזק פרידריך וילהלם גם את הצי הברנדנבורגי. הוא התאמץ להשתלט על מושבות במערב [[אפריקה]] ובאיי הודו המערבית, אבל רק לקראת סוף שלטונו בשנת [[1680]] זכה להצלחה בתחום. כך למשל הוקמה בשנת 168[[3]] [[מצודת גרוס פרידריכסבורג]] ב[[הרפובליקה של גיניאה|גיניאה]] בת-ימינו, אשר עמדה על תלה עד [[1727]].
| |||