נסיכות הבוחר מבוואריה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 55:
לאחר מותו של [[קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] בשנת [[1740]], סירב קרל אלברכט לקבל את [[הסנקציה הפרגמטית]]{{הערה|שלפיה הייתה אמורה בתו [[מריה תרזה]] לרשת אותו, ולא בנותיו של [[יוזף הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]], וביניהן אשתו של קרל אלברכט.}}, ובשנת [[1741]] כרת ברית עם [[ממלכת צרפת|צרפת]] ו[[ממלכת ספרד|ספרד]] ו[[מלחמת הירושה האוסטרית|פלש לאוסטריה]]. בתחילה חשב קרל אלברכט לעלות על [[וינה]], אך לבסוף פנה לעבר [[פראג]] וכבש אותה, והוכתר ב-[[19 בדצמבר]] [[1741]] למלך [[בוהמיה]].
ב-[[20 בינואר]] [[
ב-[[20 בינואר]] [[1745]] מת קרל אלברכט ב[[מינכן]], ובנו [[מקסימיליאן השלישי יוזף, הנסיך הבוחר מבוואריה|מקסימיליאן יוזף]] עלה לשלטון בבוואריה במקומו. ב-[[13 בספטמבר]] [[1745]] נחתם [[הסכם פיסן]], ובו נבחר [[פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרנץ מלורן]] לקיסר האימפריה הרומית הקדושה.
ב-[[16 בפברואר]] [[1799]] [[מקסימיליאן הראשון יוזף, מלך בוואריה|מקסימיליאן יוזף, דוכס צווייבריקן]] הפך לנסיך הבוחר מבוואריה ולדוכס ברג, לאחר מותו של [[קרל תאודור, הנסיך הבוחר מבוואריה]] שהיה בן משפחתו, ללא ילדים. במהלך [[המלחמות הנפוליאוניות]] לחם [[מקסימיליאן הראשון יוזף, מלך בוואריה|מקסימיליאן הרביעי יוזף, הנסיך הבוחר מבוואריה]] עם [[נפוליאון]], ובתמורה לכך קיבלה בוואריה מעמד של [[ממלכה]].
==קישורים חיצוניים==
|