עובד לדיז'ינסקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:חיילי חטיבת הצנחנים באמצעות HotCat |
קישורים פנימיים |
||
שורה 24:
== קורות חייו ==
לדיז'ינסקי נולד ב-[[1931]] ב[[רחובות]] לזאב ורחל, ומאוחר יותר עבר ל[[כפר ביל"ו]]. ב[[מלחמת העצמאות]] היה לוחם ב[[חטיבת יפתח]] של ה[[פלמ"ח]] ולאחר המלחמה חזר לביתו. מאוחר יותר חזר לצה"ל והצטרף ל[[קורס קצינים בצה"ל|קורס קצינים]] אותו סיים בהצלחה. לאחר הקורס שובץ כמפקד מחלקה
ב-[[1955]] השתתף בפשיטה על כוחות סורים ליד [[הכנרת]] שנקראה [[מבצע כנרת|מבצע עלי זית]]. בפשיטה נתקל בגדר שלא פוצצה, זחל תחתיה והרג מקלען ושני רובאים ששהו ב[[בונקר]], ובכך איפשר את החדירה למוצב וכיבושו. על פעולה זו עוטר
ב-[[1 בנובמבר]] [[1956]], בעת [[קרב המיתלה]] ב[[מבצע קדש]], הוביל לדיז'ינסקי מחלקה מפלוגתו להתקפה לילית על כוח [[מצרים|מצרי]] שהיה מחופר ומבוצר בכוכים על צלעות המצוקים באזור [[מעבר המיתלה]]. הוא הסתער בראש הכוח, טיפס עם אנשיו על הצוק הגבוה והטיל רימון לפתחה של עמדה מצרית. הרימון נפל בחזרה לעברו ולעבר חבריו. באינסטינקט מיידי הצמיד לדיז'ינסקי את החייל הקרוב אליו לסלע וסוכך עליו בגופו, תוך שהוא סופג את רסיסי הרימון שהתפוצץ.
לימים סיפר סמל יגאל גרבר, החייל שאותו הציל לדיז'ינסקי "עוד לפני שהרימון התפוצץ הבנתי ברגע אחד שעובד מציל את חיי. הוא לפת אותי בתוך גופו והסתיר אותי, כשפניו מול הרימון המתגלגל". על פעולה זו עוטר לדיז'ינסקי לאחר מותו, בשנית, בצל"ש הרמטכ"ל, שלימים הומר אף הוא [[עיטור העוז|בעיטור העוז]]{{הערה|שם=המרה}}.
בתחילה הובא לקבורה ב[[בית קברות צבאי]] זמני בשלח וב-[[23 באוקטובר]] [[1957]] הועבר ל[[בית הקברות הצבאי בהר הרצל]] ב[[ירושלים]].
| |||