חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה – הבדלי גרסאות

ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ציין כי "מטרת החוק היא למנוע מצב אבסורדי שבו מדינות זרות מתערבות בענייניה הפנימיים של ישראל באמצעות מימון עמותות ומבלי שהציבור בישראל בכלל מודע לכך. בניגוד לטענות משמאל, אישור החוק יביא להגברת השקיפות, יתרום ליצירת שיח שמשקף נכוחה את דעת הקהל בישראל ויחזק את הדמוקרטיה".<ref>יהונתן ליס, [http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.3004149 הכנסת אישרה את חוק העמותות בקריאה שלישית בתום דיון מרתוני], באתר [[הארץ]], 12 ביולי 2016</ref> מנגד, יצאו גורמים שונים באופוזיצה כנגד התיקון. חברת הכנסת [[ציפי לבני]] [[המחנה הציוני|מהמחנה הציוני]] ציינה כי "אם מדברים על עוינות לישראל, החוק הזה הוא שפוגע במדינת ישראל בעולם. הוא זה שמוציא את דיבתנו רעה יותר מכל עמותה שצריכה לומר שהיא מקבלת כסף מממשלות זרות".

 

ביוני 2016, פרסם רשם העמותות מסמך המפרט את 27 העמותות והחברות לתועלת הציבור שעליהן חל החוק, שרוב מימונן ממדינות זרות.<ref>יהונתן ליס, [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.2964294 אלה הם 27 הארגונים עליהם יחול חוק העמותות], באתר הארץ, 2 ביוני 2016</ref> עם הגופים הנמצאים ברשימה נמנים [[בצלם]], [[הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל]], [[יש דין]], [[זוכרות]], [[עיר עמים]], [[שוברים שתיקה]], [[במקום]] ו[[המוקד לפליטים ולמהגרים]].