שפרעם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישורים עודפים |
|||
שורה 3:
|סמל= [[קובץ:Shefaram.jpg]]
|דגל=
|תמונה=[[קובץ:Shfcity.
|מקור קואורדינטות=תבנית|
|ראש העיר= [[אמין ענבתאוי]]
שורה 11:
[[קובץ:View of Shefa Amr.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שפרעם - צילום משכונת דהר אלכניס]]
[[קובץ:shfaramsqr.jpg|ממוזער|200px|הכיכר בשפרעם המשמשת כאנדרטה לנרצחים]]
'''
== מקור השם ==
שורה 19:
שפרעם קיימת אלפי שנים, ושורשיה מעמיקים עד מאות שנים רבות לפני הספירה. בין חוקרים יש הסכמה שהיישוב הוקם בתקופה ה[[כנענים|כנענית]], ותושביו הקדומים של היישוב הותירו אחריהם שרידים ארכאולוגיים.{{מקור}} היישוב מוזכר בתלמוד וב[[המאה ה-2|מאה שנייה]] היה אחד המקומות אליהם נדד מושב ה[[סנהדרין]] אחרי חורבן [[בית המקדש]]. בתקופת השלטון הרומי חי במקום הרב [[יהודה בן בבא]] אשר הסמיך תלמידים לרבנות. הרומאים הוציאו אותו להורג בשל כך בשנת [[144]]. קברו שוכן בעיר ומשמש אתר עלייה לרגל.
משרידי הכנסייה הביזנטית שבמרכז העיר ניתן ללמוד כי ביישוב התגוררו, נוסף על היהודים, גם נוצרים. עם הכיבוש המוסלמי של [[ארץ ישראל]] התיישבו בעיר גם מוסלמים, ובסביבות [[המאה ה-12]] או ה-[[המאה ה-13|13]], ב[[ממלכת ירושלים|תקופה הצלבנית]], נוספו אליהם גם [[דרוזים]]. אחרי הכיבוש הצלבני נבנתה ביישוב [[מצודה]] [[מסדר אבירי היכל שלמה|טמפלרית]] בשם "ספרן" (שיבוש של השם שפרעם). לפי המקורות ההיסטוריים, ניתן לשער שהייתה עיירה [[פרנקים|פרנקית]] או נוצרית מקומית למרגלות
הקהילה היהודית בעיר הייתה מצומצמת מאוד. לפי ארכיוני קושטא נמנו במפקד במחצית הראשונה של ה[[המאה ה-16|מאה ה-16]] רק עשרה בעלי בתים יהודיים, ועיקרו של היישוב היה מוסלמי ודרוזי. מביקורם של ה[[רמ"ק]] ו[[האר"י הקדוש]] ועלייתם לרגל במאה ה-16 ליישובים שונים בגליל, ובכללם שפרעם, ניתן ללמוד כי היישוב היהודי אותה תקופה היה דל או שנעלם לחלוטין. בחסותו של [[דאהר אל עומר]] התחדש היישוב היהודי ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] עם הגעתו של הרב [[חיים אבולעפיה (השני)|חיים אבולעפיה]]. הרב ותלמידיו חידשו את בית הכנסת והאוכלוסייה התחזקה עוד אחרי השלמת בניין המבצר על ידי דאהר אל עומר (1773). לפי עדות מתחילת [[המאה ה-19]] היו ביישוב עשרים משפחות יהודיות, שעסקו בעבודת האדמה. בשנת [[1900]] מפרסם העיתון [[חבצלת]] ידיעה תחת הכותרת : "שפרעם בפני סכנת כליון" ומסביר : "שפרעם היא העיר הנקראת היום שיף-עמר אשר על אם הדרך בין טבריא וחיפה, בה ישוב קטן משנים קדמוניות, והישוב הזה עומד ומתמעט והולך, ואם לא יתעוררו נדיבים לחזקו ולתמכו יכלה ויאבד כלה".{{הערה|
שפרעם קיבלה מעמד של עיר בשנת
בשנת [[1920]] דווח שבשפרעם התגוררו 1,500 נוצרים, 400 מוסלמים, 300 דרוזים וגם כ-80 יהודים. היהודים האחרונים עזבו את העיר ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] בשל קשיי פרנסה.
בתקופת [[המנדט הבריטי]] השתייכו העיר וסביבותיה ל[[נפת חיפה (המנדט)|נפת חיפה]].
שורה 107:
בחלק העתיק של העיר שוכן [[בית כנסת]] "מחנה שכינה" שחודש לפני כ-250 שנים, על ידי ר' [[חיים אבולעפיה (השני)]] בתקופת שלטונו של [[דאהר אל עומר]] שהעניק ליהודים רשות להקימו. ה[[סנהדרין]] ישבה בשפרעם בתקופת הקיסר [[מרקוס אורליוס]] וסוברים כי בית הכנסת העתיק נבנה במיקומו של בית כנסת קדום. בית הכנסת שבו אולם בודד חדל לתפקד ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] כאשר אחרוני יהודי העיר עזבו אותה והפקידו את מפתחותיו בידיה של משפחה מוסלמית מקומית המתגוררת לידו. המבנה חודש בשנת [[1988]].
=== בית משפחת נח'ול
שוכן בעיר העתיקה ושייך למשפחת נח'ול. נבנה במאה ה-19 ומוכר גם כ"הקונסוליה הצרפתית". מנסור נח'ול, ראש המשפחה בסוף השלטון העות'מאני, שימש מעין קונסול לצרפת, ולכן הבית וכל מי שנכנס בשערו היה תחת החסות הצרפתית.
| |||