יונקרס Ju 87 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←דגמים עיקריים: תקלדה |
AdiNargasi (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 44:
'''יונקרס Ju 87 "שטוּקה"''' (ב[[גרמנית]] : '''Sturzkampfflugzeug'''; ''"מפציץ צלילה"'') היה [[מפציץ צלילה|מפציץ הצלילה]] הנפוץ ביותר של ה[[לופטוואפה]] ב[[מלחמת העולם השנייה]], צלליתו קלה לזיהוי בשל כנפי השחף ההפוכות שלו וכן הנסע הקבוע.
בתכנונו של מפציץ השטוקה יושמו כמה מערכות ועקרונות חדשניים לתקופתו; בהן מערכת להדיפת הפצצה הרחק מהמטוס, מערכת אוטומטית ליציאה מצלילה המונעת מהמטוס התרסקות במקרה של עלפון רגעי של הטייס (מצב נפוץ למדי בשל ההשפעה ה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגית]] של [[משקל (פיזיקה)|משקל]]{{הערה|1=משקלו של גוף איננו גודל קבוע, והוא תלוי בתאוצת הגוף ובכיוונה.}} עצמי רגעי גבוה מאוד, המתפתח בצלילה חריפה), [[צופר (רכב)|צופרים]] שהותקנו במכוון על בתי הגלגלים, על-מנת ליצור חרדה והלם בקרב המותקפים וכן נסע קבוע וקשוח שאפשר למטוס המראה ונחיתה [[מנחת (תעופה)|ממנחתים]] מאולתרים בקרבת החזית. {{דרוש מקור}}
השטוקה היה מטוס דו-מושבי חסון, מדויק ויעיל מאד. עם זאת, הוא היה גם איטי, בעל יכולת תמרון גרועה, בלתי חמוש כמעט ופגיע ביותר למטוסי יירוט. במהלך [[מלחמת האזרחים בספרד]] ו[[הקרב על בריטניה]] למדו הגרמנים כי אין להפעיל מטוס זה בטרם הושגה [[עליונות אווירית]]. לפיכך, מיעטו להשתמש בשטוקה לאחר הקרב על בריטניה בשמי מערב [[אירופה]], והמטוס פעל בעיקר בדרומה, היכן שמטוסי [[בעלות הברית]] היו פחותים במספריהם (ובייחוד ב[[מלטה]] וב[[כרתים]]). במזרח אירופה נעשה בו שימוש נרחב יותר, אם כי גם שם לקראת סוף המלחמה האבידות בשטוקות היו כבדות בשל התחזקות מיירטי [[הצבא האדום]].
| |||