אשר הניא – הבדלי גרסאות

 

==שושנת יעקב==

 

הפיסקה האחרונה אינה קשורה כלל לפיוט, והיא נוספה כחובת אמירה בימי הפורים על פי [[מסכת סופרים]] וה[[תלמוד ירושלמי]]. בתלמוד ירושלמי ({{ירושלמי|מגילה|ג|ז|}}) נאמר:"רב אמר צריך לאמר ארור המן ארורים בניו אמר רבי פנחס צריך לומר חרבונה זכור לטוב"{{הערה|וכן ב[[מדרש רבה]]: רב כי הוי מטי להמן בפורים אמר ארור המן וארורים בניו לקיים מה שנאמר ושם רשעים ירקב. אמר רבי פנחס חרבונה זכור לטוב. וכן ב[[מדרש שמואל]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33213&st=&pgnum=40 פרשה א']. היברובוקס.}}, ובמסכת סופרים ({{ויקיטקסט|מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת"ד)/יד|פרק יד הלכה ו}}):"...ואחר כך מקלס לצדיקים ברוך מרדכי ברוכה אסתר ברוכים כל ישראל, ורב אמר צריך לומר ארור המן וארורים בניו, אמר רבי פנחס צריך לומר חרבונא זכור לטוב". גם ב[[תלמוד בבלי]] נרמזת חובת אמירה זו, באימרתו של רבא ({{בבלי|מגילה|ז|ב}}) "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", וה[[תוספות]] ו[[הרא"ש]]{{הערה|[[s:רבינו אשר על הש"ס/מגילה/פרק א#סימן ח|מגילה א, ח]].}} ציינו לדברי הירושלמי. וכך נפסק ב[[ארבעה טורים|טור]]{{הערה|{{ויקיטקסט|טור אורח חיים תרצ}}.}} וב[[שולחן ערוך]]{{הערה|{{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים תרצ טז}}.}}.