הוצאת שטיבל – הבדלי גרסאות

'''הוצאת א. י. שטיבלשטיבֶּל''' הייתה [[הוצאת ספרים]] [[ספרות עברית|עברייםעברית]] שנוסדה ב[[מוסקבה]] בשנת [[1917]] על ידי ה[[סוחר]] וה[[נדבן]] ה[[יהודי]]-[[יהדות פולין|פולני]] [[אברהם יוסף שטיבל]] (אי"ש; 1885–1946).{{הערה|{{לקסיקון הספרות|02372|אברהם יוסף שטיבל}}; {{תדהר|10|3582|אברהם יוסף שטיבל}}.}}

אברהם יוסף שטיבל (אי"ש) התעשר כסוחר [[עור (חומר גלם)|עור]]ות, ובהיותו חובב [[ספרות]] וחובב [[עברית]] החליט להשקיע את הונו בהקמת הוצאת ספרים שתוציא לאור ספרים בעברית בלבד; מעשה בלתי כלכלי באותה עת, כאשר קוראי עברית היו מעטים יחסית. הוא גייס עבור ההוצאה [[מתרגם|מתרגמים]], בהם [[חיים נחמן ביאליק]], [[דוד שמעוני]] ו[[דוד פרישמן]] שתרגמו עבורו לעברית את מיטב ספרות העולם (ספרי [[פיודור דוסטויבסקי|דוסטויבסקי]], [[לב טולסטוי|טולסטוי]], [[היינריך היינה|היינה]], [[אוסקר ויילד]], [[רבינדרנת טאגור]] ועוד). ד"ר [[שאול טשרניחובסקי]] תרגם מיוונית ומאשורית-בבלית דרך גרמנית,{{הערה| זיוה גולן, חביבה יונאי, "שאול טשרניחובסקי- ביבליוגרפיה", [[אוניברסיטת תל אביב]], בית הספר למדעי היהדות ע"ש רוזנברג, מכון כץ לחקר הספרות העברית, תשמ"א, עמוד 4 }}. בהמשך פעילותו הוציא לאור גם את [[כתב עת|כתב העת]] העברי "[[התקופה]]" בעריכת [[שמעון ראבידוביץ']], את [[סדרת ספרים|סדרת]] חוברות השירה "מקלט" וכן [[ספרות עברית]] מקורית, למשל מאת [[חיים הזז]], [[יעקב שטיינברג]], [[דב קמחי]], [[יצחק למדן]] ועוד. [[פסח גינזבורג]], שהועסק כמתרגם של ההוצאה, נקלע ל[[סקנדינביה]] בעת [[מלחמת העולם הראשונה]], כשהיה בדרכו [[הגירה|להגר]] ל[[אמריקה]]. בשל ה[[מצור]] הימי ה[[הקיסרות הגרמנית|גרמני]] לא יכול לעזוב את [[נורווגיה]], ולמד את שפתהּ, וכך הפך לחלוץ תרגום ספרות סקנדינבית לעברית והפך את ההוצאה למובילה עולמית בתחום הספרות הסקנדינבית על ידי הוצאת ספרי [[קנוט המסון]], [[סיגביורן אובסטפלדר]], [[הנריק איבסן]] ו[[הנס כריסטיאן אנדרסן]].

בשנת [[1933]] הוקמה הוצאת "שם" ([[ראשי תיבות]] של "שטיבל" ומצפהו"מצפה") כאיחוד בין הוצאת שטיבל ו[[הוצאת מצפה]] של [[יהושע צ'צ'יק]], [[מרדכי ניומן]] ו[[יוסף שרברק]] (הוצאת [[י' שרברק]]) להוצאת ספרות ילדים. השותפות התפרקה ב-[[1935]].