גאורג זינגר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ י.כצמן העביר את הדף גיאורג זינגר לשם גאורג זינגר: כללים לתעתיק שמות של וויקיפדיה העברית
מ הגהה
שורה 1:
[[קובץ:Georg Singer.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זינגר בסוף שנות ה-50]]
'''גיאורגגאורג זינגר''' ([[6 באוגוסט]] [[1906]] - [[1 באוקטובר]] [[1980]]) היה [[מנצח]], [[מלחין]] ו[[פסנתר]]ן [[ישראלי]].
 
== קורות חייו ==
גיאורגגאורג זינגר (בלועזית נכתב לעתים גם George Singer) נולד לנתן, סוחר [[טקסטיל]], ואולגה לבית קארפלס ב[[פראג]], אז חלק מן [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]]. בגיל 12 החל לנגן ב[[פסנתר]] ושנתיים לאחר מכן כבר הופיע כסולן ב[[רסיטל]]ים. לאחר שסיים לימודיו ב[[גימנסיה]] החל לימודיו באקדמיה ל[[מוזיקה]] של פראג. מוריו היו פידליו פינקה (קומפוזיציה), פרנץ לנגר וקונרד אנזורגה (פסנתר) ו[[אלכסנדר זמלינסקי]] ([[ניצוח]]). אצל זמלינסקי למד נגינה מ[[פרטיטורה]] בקריאה ראשונה (פרימה ויסטה) וכל כך הצטיין בכך, שהפילהרמונית הייתה מזמינה אותו לעתים לנגן יצירות ישראליות בקריאה מהדף לפני מנצחים אורחים. הוא סיים לימודיו בהצטיינות ב-[[1927]].
 
זינגר היה פסנתרן ומלווה מעולה, שאמנים בינלאומיים היו מעוניינים בשירותיו. יכולתו לנגן מתוך פרטיטורות בקריאה ראשונה פתחה לפניו בגיל צעיר את הדרך לניצוח ב[[בית אופרה|בתי אופרה]] שונים. בין [[1927]] ל[[1931]] ניצח על ה[[תיאטרון]] ה[[גרמניה|גרמני]] החדש בפראג, שבין מנצחיו הראשיים היו אלכסנדר זמלינסקי ו[[ויליאם שטיינברג]] (ממייסדי התזמורת הארץ ישראלית).
שורה 9:
[[אגון פולאק (מנצח)|אגון פולאק]], המנצח הראשי של [[האופרה הממלכתית של המבורג]], שמע את נגינת הפרטיטורה של זינגר והזמינו ל[[המבורג]] ב-[[1931]]. הוא עבד שם עד עליית ה[[נאצים]] לשלטון, כאשר חוקי [[הרייך השלישי]] אילצו אותו לחזור ל[[צ'כוסלובקיה]].
 
משנת [[1934]] ניצח על תיאטראות בצ'כוסלובקיה (בערים [[טפליצה]], [[ברנו]] ופראג) ויזם את הפקת ה[[אופרה]] "אלפרד" של [[אנטונין דבוז'אק|דבוז'אק]] בביצוע בכורה. תווי האופרה, הראשונה של דבוז'אק משנת [[1870]], היו שמורים אצל בנו של המלחין בכתב יד. במקור נכתבה האופרה ב[[גרמניה|גרמנית]], על פי שירו של ה[[משורר]] הגרמני תאודשור קרנר. לאחר הביצוע הקונצרטי בניצוחו של זינגר, תורגמה [[לברית]] האופרה ל[[צ'כית]] והוצגה בשנת [[1938]] באולמיץ. כיום היא כלולה ברפרטואר האופראי וגיאורגוגאורג זינגר התקבל כחבר כבוד באגודת אנטונין דבוז'אק על פועלו בהוצאתה לאור עולם. עם פלישת הנאצים לצ'כוסלובקיה במרץ [[1939]] נאלצו זינגר ואשתו [[זמר]]ת ה[[אופרה]] [[חנה נחר]] להמלט מפראג.
 
=== פעילותו בארץ ===
שורה 16:
 
בשנים 1947 ו-[[1948]] יצא לאירופה ושימש כמנצח-אורח בפראג, [[וינה]], [[רומא]], [[טורינו]] [[מילאנו]] וגם ב[[צרפת]]. בתקופה זו ניצח בשידורי רדיו, בהם נוגנו גם יצירות של מוזיקאים ישראלים.
גיאורגגאורג זינגר הקים את [[התזמורת הסימפונית חיפה]] והיה שותף לפיתוחה של התזמורת הקאמרית [[חולון]].
בשנות ה-60 וה-70 שהה בכל שנה כמה חודשים מחוץ לישראל ובהם ניצח כאורח על תזמורות שונות באירופה, ביניהן [[התזמורת הפילהרמונית של ברלין]], [[התזמורת הסימפונית של וינה]], [[תזמורת שווייץ המערבית]], התזמורת של [[האקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה]] ברומא, וכן התזמורות של לייפציג ובמברג. זינגר היה גם המנצח הישראלי הראשון שהופיע ב[[ברית המועצות]].
מספר הקלטות שלו הופיעו בחברת התקליטים "רמינגטון" (''Remington Records'').
שורה 24:
זינגר נהג לשבת לעבוד בחורשת עצי האורן אצל משפחת שטיין ב[[כפר שמריהו]] כמעט בכל סופי השבוע, כדי לקבל השראה ליצירתו. תוך כדי עבודתו יכול היה לנגן מיד את יצירתו על פסנתר הכנף שהיה מצוי בבית משפחת המוזיקאים.
זינגר זכה ב[[פרס אקו"ם]] על מפעל חייו זמן קצר לפני מותו, אך היה חולה מדי לקבלו.
גיאורגגאורג זינגר נפטר ב-1 באוקטובר 1980 ב[[תל אביב]] ונטמן ליד רעייתו ב[[בית עלמין הדרום]].
 
==מיצירותיו==