משגר רקטות M-270 MLRS – הבדלי גרסאות

|סוגי תחמיש='''ארצות הברית:''' נפיץ, מצרר, מונחה (GMLRS), נ"ט מתביית עצמאי (SADARM), מיקוש פזיר, אימונים (גבס), כימי‏‏כימי{{הערה|[http://www.globalsecurity.org/military/library/report/1990/HJF.htm globalsecurity.org]}}{{ש}}'''צה"ל:''' M26 מצרר, אימונים (גבס), [[רקטה מתקנת מסלול|רמ"ם]] (מצרר/נפיץ), [[רומח (רקטה)|רומח]] (נפיץ)

לדברי מפקד ביחידה המפעילה את המערכת{{הערה|מירון רפפורט, [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/761735.html מפקד יחידת רקטות: ירינו יותר ממיליון פצצות מצרר בלבנון], [[הארץ]], 12 בספטמבר 2006}}, במהלך מלחמת לבנון השנייה ירתה ישראל כ-1,800 רקטות [[פצצת מצרר|מצרר]] שהתפרקו למעל למיליון פצצות. מוערך שכ־2% מהן, נותרו בשטח כ[[נפל תחמושת|נפלים]]. לאחר המלחמה אסף ה[[או"ם]] כ־12 אלף פצצונות מצרר שלא התפוצצו, לפי טענות שונות גם בריכוזי אוכלוסייה. ה[[אוהאו"ם]] טען שתעבור שנה שלמה עד שניתן יהיה לפרק את כל הנפלים. תוך כדי המלחמה, החליטו [[שר הביטחון]] והרמטכ"ל להקים ועדה בראשות ה[[אלוף]] [[גרשון הכהן]] לבדיקת הנושא{{הערה|{{הארץ|ניר חסון ומירון רפופורט|חלוץ ימנה אלוף לבדוק ירי מצרר בניגוד להנחיותיו|789873}}}}, בעקבות מסקנות הוועדה, קבע ה[[הפרקליטות הצבאית|פרקליט הצבאי הראשי]], [[תא"ל]] [[אביחי מנדלבליט]] כי השימוש שנעשה בחימוש מצרר תאם את עקרונות דיני הלחימה של המשפט הבינלאומי{{הערה|{{NFC|איציק וולף|הפצ"ר: "ישראל פעלה כדין בירי המצרר"|001-D-149617-00|24 בדצמבר 2007}}}}.

במלחמה גם נעשה שימוש עולמי ראשון ברקטה ישראלית חדשה בשם [[רקטה מתקנת מסלול]] (רמ"מ),בעלת רש"ק מצרר, בעל דיוק גבוה ביחס לרקטה. בעקבות המלחמה בלבנון הוחלט להגביר את ההצטיידות ברקטות מתקנות מסלול מתוצרת [[התעשייה הצבאית]]. רקטה נוספת שפותחה היא "[[רומח (רקטה)|רומח]]" -זוהי רקטה קטנה יותר בעלת ראש קרב נפיץ ודיוק גבוה ביותר, שלמעשה היא [[טיל]] מונחה [[GPS]], אשר נכנסה לשימוש מבצעי ב-[[2014]].