הגבעטרון – הבדלי גרסאות

תחילה הופיעה הלהקה רק ב"אזור בה היא נולדה" (כאמור בקבוצת גבע) ובסביבתה בשירים על הווי החיים בקיבוץ. לאחר שראה אותה המלחין [[נחום היימן]] שהתגורר אז בקיבוץ [[בית אלפא]] הסמוך, החל ב-[[1961]] לעבוד איתה, ואיחד אותה עם ההרכב "חמישיית גלבוע" שהקים קודם לכן. היימן גיוון את רפרטואר הלהקה, משירי "[[ההתיישבות העובדת]]", שהושרו בקיבוצים וביישובים החקלאיים, למספר סגנונות אחרים, וביוזמתו היא הוציאה את אלבומיה הראשונים. בהתחלה הלהקה לוותה בנגן [[אקורדיון]] ובשנים מאוחרות יותר היו לה הרכבי נגנים. לאחר היימן עבדו עם הגבעטרון מעבדים נוספים, בהם [[דב כרמל]], [[צביקה כספי]] ו[[אילן גלבוע]], המשמש בעשרים ושתיים השנים האחרונות כמנהלה המוזיקלי של הלהקה. מפיק הלהקה כיום הוא [[דב זעירא]].

 

 

את הלהקה הנהיגה רוב שנות קיומה [[רינה פירסטנברג]], שנחשבה ל"אמא של הגבעטרון" ולקחה על עצמה את כל ענייני הסידור וההנהלה. שיא הצלחתה של הלהקה היה ב[[שנות השבעים]] ו[[שנות השמונים|השמונים]], אז קיימה הופעות רבות בכל הארץ וברחבי העולם (כולל מסע הופעות מחוף לחוף ב[[ארצות הברית]]), הוציאה אלבומים רבים והופיעה בתוכניות רבות של [[הטלוויזיה הישראלית]]. חלק ניכר מהופעותיה היו בהתנדבות למען מטרות שונות. ב[[שנות התשעים]] פרץ משבר בלהקה, כאשר היו חברים שחשבו שהגיעה העת לפרקה. לבסוף דור המייסדים התחלף בחברים צעירים יותר, כששתי חברות בלבד נותרו מתוך הלהקה המקורית. כיום הלהקה ממשיכה להופיע לפני קהל, אך לא באותה הצלחה כמו בעבר (אם כי כל אלבומיה זכו להצלחה עד היום) וממעטת בשנים האחרונות בהקלטת שירים חדשים.

{{ציטוט|תוכן=בעולם הנשלט על ידי אופנות מתחלפות וקצרות מועד להקת הגבעטרון - ששורשיה מחוברים לעמק אך נוף צמרתה פרוס על כולנו בכל אתר - היא תופעה ייחודית, ובמרקם חיי-היצירה בישראל היא תופעה המקסימה את המאזין הצעיר כשם ששבתה את לב הוריו והוריהם לפניו.|מקור=[[2007]], פרסי ישראל|מרכאות=כן}}

 

 

==אלבומים==