יצירות בלתי גמורות במוזיקה – הבדלי גרסאות

המלחין [[ג'אקומו פוצ'יני]] לא הספיק להשלים האופרה האחרונה פרי עטו [[טורנדוט]]. פוצ'יני השלים את שתי המערכות הראשונות במלואן ומהמערכה השלישית והאחרונה, עליה עמל כשנה לפני מותו מבלי להתרצות מן התוצאה, הספיק להלחין עד [[סצנה|תמונת]] מותה של ליו. בנוסף לגוף היצירה החסרה הותיר אחריו 36 דפי טיוטה לסיום של האופרה. בין היתר כתב היד הכיל לחן לקול ולפסנתר(ליווי והרמוניה), "תקצירי יצירות"{{הערה|Puccini's 'Turandot': the end of the great tradition, '''William Ashbrook & Harold Powers''', Princeton University Press, 1991. ISBN 0-691-02712-9}} הכוללים תפקידי הקולות(המושרים) ושתים עד ארבע חמשות ליווי והערות תזמור חלקיות, אך טיוטות אלה לא כללו את כל החלקים הנותרים בשתי התמונות האחרונות ביצירה, לפי ה[[ליברית]]. פוצ'יני הגוסס מ[[סרטן הגרון]] ביקש מידידו המנצח [[ארטורו טוסקניני|טוסקניני]] "אל תניח לטורנדוט שלי למות" {{הערה|Puccini: a Critical Biography, '''Mosco Carner''' London: Gerald Duckworth, 1958}} והנחה בכתובים למסור למלחין [[ריקארדו זאנדונַי]] להשלים החסר. אומנם אמרגנו של פוצ'יני המנוח בחר ב[[פרנקו אלפאנו]] בשל מאפיינים טכניים כגודל והרכב התזמורת{{הערה|http://www.concertoperaboston.org/turandot2009.html}}, הדומים לאופרה "אגדת סאקונטאלה" מאת אלפאנו שבוצעה בבכורה ב[[1921]]. אלפאנו נדרש לשכתב גרסאתו הראשונה לאחר התערבותו של המלחין [[טיטו ריקורדי]] שככל הנראה ביקר עבודתו של אלפאנו מתסכולו שלא נבחר למשימת ההשלמה בעצמו. טוסקניני דרש השכתוב ולבסוף נאלץ אלפאנו להסיר חלקים חסרים בליברית המקורית שהשלים בכוחות עצמו, אף כי פו'ציני עצמו עמד על חסרונם מבלי שהספיק להשלים החסר, ובנוסף אולץ לקצץ קטעים מתפקיד אדאמי, כיוון שפוצ'יני החסיר כל הוראה לגבי חלקים אלה בליברית שלו. לבסוף לאחר עריכתו של טוסקניני קוצרה גם גרסאתו השניה של אלפאנו בשלש דקות. בבכורת האופרה ב[[לה סקאלה]], ב[[25 באפריל]] [[1926]], כחמישה חודשים לאחר מותו של פוצ'יני, עצר טוסקניני בתמונת מותה של ליו, באמצע המערכה האחרונה ופנה לקהל בהסבר קצר שבאותה נקודה מת המלחין (מספר גרסאות שונות תועדו בתקשורת הכתובה ובביוגרפיות שונות לציטוט המדויק). הקלעים ירדו על הבמה והאופרה נותרה חסרה. בהמשך העונה בוצעה האופרה עם הגרסא הערוכה של אלפאנו על ידי טוסקניני ומנצחים נוספים והתקבעה כגרסא הרשמית של האופרה. ב[[1990]] הוקלטה לראשונה האופרה בגרסאתו המקורית הראשונה של אלפאנו על ידי האופרה הסקוטית. כמו כן נכתבו גרסאות שנצמדו לכתבי יד הטיוטות של פוצ'יני על ידי [[ג'נט מגוויר]] ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] (מעולם לא בוצעה), על ידי [[לוצ'אנו בריו]] ויצאה לאור ב[[2001]], בוצעה מספר פעמים אך קיבלה תגובות מעורבות עקב טביעת אצבעו האישית של בריו עקב הרחבת סגנון ההלחנה.