|
מאז 1984, מקובל שתפקיד ממלא מקום ראש הממשלה ניתן לאחד השרים עם כינונה של ממשלה חדשה. אם חפץ ראש הממשלה להעביר את תפקיד ממלא המקום משר אחד למשנהו, הוא נזקק לאישור הממשלה והכנסת. עם זאת, רשאי ראש הממשלה, על דעת עצמו, לפטר את ממלא המקום הנוכחי מתפקידו כשר ואז זה יחדל גם לכהן כממלא מקום. בהיעדר ממלא מקום, אם ייבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו באופן זמני, תקבע הממשלה ממלא מקום.
תפקיד ממלא מקום ראש הממשלה, חל כל עוד הממשלה מכהנת ועל כן ממלא מקום ראש הממשלה מחליף את ראש הממשלה רק בהעדרותבהיעדרות זמנית. ברגע שהעדרות ראש הממשלה היא קבועה, הממשלה מתפטרת והופכת ל[[ממשלת מעבר]] ותפקיד ממלא מקום ראש הממשלה פג. ממשלת מעבר בוחרת אדם שישמש "ראש הממשלה בפועל", ואין למי שהיה ממלא מקום ראש הממשלה קדימות בקבלת תפקיד זה. לתפקיד "ראש הממשלה בפועל" יכול להבחרלהיבחר כל שר בממשלת המעבר שהוא חבר הכנסת, והחל משנת 2001 נדרש גם שיהיה חבר סיעתו של ראש הממשלה הנבצר / נפטר{{הערה|סעיף 30 לחוק יסוד הממשלה}}.
==היסטוריה==
בראשית ימי המדינה, נקבע ממלא מקום ראש הממשלה לפני כל היעדרות של ראש הממשלה, לתקופת ההעדרות בלבד. בשנת 1950 מילא את התפקיד [[אליעזר קפלן]]{{הערה|{{על המשמר||אכן קשה להשיב|1950/03/22|00407}}}}{{הערה|{{על המשמר||מי אחראי למשרד החוץ והבטחון?|1950/12/14|00117}}}} ובשנים 1951-1953, [[משה שרת]]{{הערה|{{על המשמר||גבורת צה"ל פרי מסורת "השומר", ההגנה והפלמ"ח|1951/05/11|00103}}}}{{הערה|{{דבר||שוטרי ישראל הממונים על ביעור הרע|1951/05/28|00108}}}}{{הערה|{{מעריב||הממשלה דנה בסכסוך הסורי|1953/09/27|00100}}}}. כממלא מקום בהעדרובהיעדרו של שרת, כיהן [[לוי אשכול]]{{הערה|{{על המשמר||מסיבת פרידה למשלחת החקר של המגבית|1955/10/28|01027}}}}, שהמשיך למלא את מקומו של בן -גוריון בעת חופשותיו בשנים שלאחר מכן{{הערה|{{דבר||בן גוריון חוזר לישיבות הממשלה|1959/07/27|00108}}}}, כולל בתקופות שהמתח בין אשכול ובן -גוריון גאה{{הערה|{{מעריב||הראש - לחופשה, הממשלה - למשבר|1960/12/29|00201}}}}. בספטמבר 1962 מילא את מקומו של ראש הממשלה, השר [[משה חיים שפירא]]{{הערה|{{דבר||השר שפירא בגייסות השריון|1962/09/14|01432}}}}. כממלא מקומו של [[לוי אשכול]] בהעדרובהיעדרו שימש [[אבא אבן]] בשנים 1964-1965{{הערה|{{חרות||הממשלה תתכנס היום בראשות אבא אבן|1964/05/31|00218}}}}{{הערה|{{דבר||אנשים ומוסדות|1965/04/04|00814}}}} ו[[פנחס ספיר]] בשנים 1966-1968{{הערה|אך ראו: {{דבר||מת שר הפנים מ. ח. שפירא|1970/07/17|00102}}, בו נטען שגם השר משה חיים שפירא שימש כממלא מקומו של אשכול}}. כממלא מקומה של [[גולדה מאיר]] בהעדרהבהיעדרה, שימש [[יגאל אלון]]{{הערה|{{דבר||יארינג יגיע ביום ו' ליום אחד|1972/02/23|00108}}}}.
הפעם הראשונה שבה מונה ממלא מקום ראש הממשלה, באופן קבוע ללא קשר להעדרותלהיעדרות ראש הממשלה, הייתה ב-1984, כאשר [[שמעון פרס]] מינה את [[יצחק שמיר]] לממלא מקומו, במסגרת הסכם ה"רוטציה" של [[ממשלת האחדות הלאומית]] ב-[[13 בספטמבר]] [[1984]], שבו החליפו ביניהם פרס ושמיר את התפקידים האלו לאחר שנתיים. לאחר מכן, התפקיד שב ועלה רק ב-2003, מששרון מינה את אהוד אולמרט לממלא מקומו, תפקיד שהביא את אולמרט לבסוף לכדי נטילה בפועל של סמכויות ראש הממשלה. ב-2006 מונתה [[ציפי לבני]] לממלאת מקומו של ראש הממשלה אהוד אולמרט. בממשלות [[ממשלת ישראל השלושים ושתיים|ה-32]], [[ממשלת ישראל השלושים ושתיים|ה-33]] ו[[ממשלת ישראל השלושים וארבע|ה-34]] לא מונה ממלא מקום לראש הממשלה [[בנימין נתניהו]], ושרים שונים ממלאים את מקומו בהיעדרו{{הערה|1= לדוגמה [[סילבן שלום]] [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/0E424356-1859-408F-ABA5-7E19C0B55282/17765/6033.pdf] ו[[משה יעלון]] בעת [[המשט לעזה (2010)|המשט לעזה]] [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1173505.html] }}.
כממלא מקום ראש הממשלה של [[אריאל שרון]], נטל [[אהוד אולמרט]] את סמכויותיו של שרון אוטומטית מכוח החוק, ב-4 בינואר 2006, לאחר שזה האחרון הוכרז כ"נבצר זמנית", אך עמד בראש ממשלה שהייתה ממילא ממשלת מעבר ו-83 יום לפני [[הבחירות לכנסת השבע עשרה]] שהתקיימו ב-28 במרץ. משחלפו 100 הימים הרצופים לנבצרותו הזמנית של ראש הממשלה שרון, ימים לאחר שהתקיימו הבחירות, לא הפך אולמרט להיות ראש ממשלה בפועל באופן אוטומטי מכוח החוק, אלא הממשלה הצביעה למנותו לתפקיד זה. בנוסף, הוא היה גם חבר סיעתו של שרון, מה שאפשר לממשלה למנותו לתפקיד זה ב-14 באפריל 2006 [http://www.pmo.gov.il/PMO/Archive/mazkir/2006/04/govmes110406.htm], רק ימים אחדים לפני שהרכיב את ממשלתו שלו ב-4 במאי 2006 והפך לראש ממשלת ישראל.
|
