פליקס קנדל – הבדלי גרסאות

'''פליקס סלומונוביץ' קנדל''' (נולד ב-[[21 באוקטובר]] [[1932]]) הוא [[תסריטאי]], [[סופר]], [[מחזאי]], ולדבריו "פופוליזטור"{{הערה|http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/449/802.html}} כמי שכתב ספרים ב[[היסטוריה]] שאינו [[היסטוריון]]. מוכר לרוב דוברי רוסית בשל חלקו בכתיבת סדרת ה[[אנימציה]] [[נו פוגודי|נוּ, פּוֹגוֹדִי!]]. היגר ל[[ישראל]] ב-[[1977]] לאחר ארבע שנות [[מסורב עלייה|איסור]] יציאה מ[[בריה"מברית המועצות]]. גר ב[[רמות אלון|שכונת רמות ב']] ב[[ירושלים]].

בסוף [[שנות ה-60]] כתב יחד עם ארקדי חיאט ואלכסנדר קורליאנדסקי את סדרת האנימציה "[[נו, פוגודי!|נוּ, פּוֹגוֹדִי!]]" (ב[[רוסית]] !Ну, погоди) שלימים הפכה אגדה בקרב ילדי בריה"מברית המועצות. מהלך אותן שנים החל לגלות עניין בשורשיו היהודיים, וכתב את ספריו הראשונים על היסטוריית הקהילה היהודית ב[[רוסיה]], ספרים אלה מעולם לא [[הוצאה לאור|יצאו לאור]] רשמית בבריה"מבברית המועצות. באוגוסט [[1973]] הגיש עם משפחתו בקשה להגר לישראל. משך ארבע שנים [[מסורב עלייה|סורבו]] לעזוב את בריה"מברית המועצות, במהלכן סבלו מקושי כלכלי ומנידוי ממרכז החברה הסוביטית. אותן השנים לקח קנדל חלק ב[[הפגנה|הפגנות]] נגד ה[[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|ממשל הסובייטי]] ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] שערכו מספר פעילים [[ציונות|ציוניים]] שביקשו להגר לישראל בהם חברו [[נתן שרנסקי]], ונכלא מספר פעמים בשל פעילות זו. בתקופה זו ערך יחד עם פרופ' בנימין פיין (ז"ל) את הבטאון המחתרתי "תרבות". באותם הימים נאלץ קנדל לכתוב בשמות בדויים ולעשות לביתו כ[[סופר צללים]].

ב[[אביב]] [[1977]] לאחר מוערבות בת שנתיים של [[גילדה|גילדת]] התסריטאים מ[[לוס אנג'לס]] והצבת האולטימאטום להחרמת שיחות עם גורמי תרבות מקומיים, נאות הממשל לאשר את עזיבתו ועזיבת משפחתו לישראל. קנדל העיד שאלמלא סיוע זה סביר שהוא ומשפחתו היו נאלצים להישאר עוד כשמונה שנים בבריה"מבברית המועצות, בדומה ל[[אסיר ציון|אסירי ציון]] אחרים.