כליזמר (נגן) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לא מתאים כאן |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
כלי הנגינה העיקריים המשמשים כליזמרים הם [[קלרינט]], [[כינור]], [[תוף]], [[קונטרבס]] ו[[אקורדיון]]. בעבר היה הכינור הכלי הנפוץ ביותר, אך כיום נגינה על קלרינט היא הנפוצה ביותר בקרב כליזמרים.
מלבד כליזמרים אשר ניגנו כבודדים, כליזמרים רבים ניגנו בלהקות. גודל הלהקה היה משתנה ממקום למקום ולפי חשיבות הלהקה. להקות קטנות היו שלישיות אשר כללו כלי סולו (קלרינט
==דמותו של הכליזמר המזרח אירופי==
[[
דמותו של הכלייזמר המזרח אירופי נוכחת מאוד ב[[ספרות]] וב[[אמנות]] המתארות יהדות זו. בין היתר, מופיעה דמות הכליזמר בסיפוריו של [[שלום עליכם]] כמו [[סטמפניו]] ובכמה מיצירותיו של [[מארק שאגאל]]. כמו כן מופיעה דמותו גם ביצירותיהם של לא יהודים, דוגמת הכליזמר בסיפור "[[כינורו של רוטשילד]]" של [[אנטון צ'כוב]]. לרוב מתוארים הכליזמרים כ[[עוני|עניים מרודים]], להוציא את אלה שהתפרסמו במחוזם והיו מבוקשים במיוחד. בתיאורים אלה מוצג מצבו הכלכלי של הכליזמר כעומד ביחס הפוך לכישרונו. האופי המשפחתי של העיסוק בנגינת כליזמר סייעה בקיבוע מעמדם הכלכלי הנמוך.
שורה 17:
מדי שנה ב[[ל"ג בעומר]] ב[[הר מירון|מירון]] חוגגים בני עדות שונות את יום ההילולה של [[רשב"י]] בציון הקבר על הר מירון. האירוע השנתי נחשב גם כאירוע של הכליזמרים, כליזמרים רבים מגיעים למירון לנגן בחגיגות, הנמשכות כל הלילה וגם ביום שאחריו.
ההילולה מתחילה בצהרי היום שלפני ל"ג בעומר בתהלוכה והובלה של ספר תורה בלווי כליזמרים מחצר בית [[משפחת עבו]] בצפת אל קבר רשב"י במירון. הכליזמרים ממשיכים בנגינה וליווי של הריקודים וההדלקה בחצר הציון של קברו של רשב"י. עם סיום ההדלקה אחר חצות הלילה עולים הכליזמרים לציונו של התנא רבי [[יוחנן הסנדלר]] הסמוך, שם הם ממשיכים לנגן עד הנץ החמה. בבוקר ל"ג בעומר בחצר הקבר מלווים הכליזמרים את מנהג ה[[חאלקה]] בו גוזזים לראשונה, בטקס חגיגי, את שערות ראשיהם של הילדים שהגיעו לגיל שלוש. במשך השנים
==ראו גם==
* [[כליזמר (מסורת מוזיקלית)]]
* [[פסטיבל הכליזמרים בצפת]]
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Klezmer|שם ויקישיתוף=כליזמרים|ויקימילון=כליזמר}}
|