מאמץ האש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
AdiNargasi (שיחה | תרומות) עריכה |
AdiNargasi (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Army mlrs 1982 02.jpg|ממוזער|250px|[[MLRS]], מערכת [[ארטילריה רקטית|ארטילרית רקטית]] מודרנית המיועדת ליצירת עוצמת אש גדולה בפרק זמן קצר]]
[[File:AH-64 Apache 060224.jpg|ממוזער|250px|[[מסוק קרב]] [[AH-64 אפאצ'י]]. מסוקי הקרב מספקים סיוע באש מדויקת ל[[חיל יבשה|כוחות היבשה]].]]
'''מאמץ האש''' הוא יסוד התקפי ב[[מלחמה]] המודרנית. מאמץ האש משלים ומסייע ל[[מאמץ התמרון]] בשדה הקרב על מנת להגיע להכרעה תוך ניצול עוצמה קרבית{{הערה|מבוסס על ההגדרה ב'''מילון למונחי צה"ל''', אג"ם/תוה"ד 2003}}. תפקיד מאמץ האש הוא לשתק ולהשמיד את כוחות האויב כהכנה לתמרון יבשתי, או כחלק ממנו. קיימת אף [[דוקטרינה]] לפיה ניתן להגיע להכרעה בשדה הקרב המודרני באמצעות מאמץ האש לבדו, אף ללא תמרון ("תמרון באש ללא גייסות", ראו [[#מאמץ האש בדוקטרינת RMA|להלן]]).
== תיאור
היחידות הלוחמות המייצרות אש נקראות '''גורמי סיוע''' ומורכבות בראש ובראשונה, ובאופן היסטורי מ[[חיל תותחנים]] ([[ארטילריה]]) וכן מכוחות ייעודיים של [[חיל אוויר]], [[נ"מ]], [[חיל ים]], [[לוחמה אלקטרונית]] ו[[חימוש מונחה מדויק]], שהוא הגורם העיקרי לייצור אש יעילה בלוחמה המודרנית.
שורה 24:
הדוקטרינה נוסתה לראשונה ב[[מלחמת המפרץ]] ([[1991]]) וכן ב[[מלחמת המפרץ השנייה]] וב[[מלחמת לבנון השנייה]]. אולם, על אף בנקי המטרות האיכותיים, החימוש המדויק וההפעלה המתוחכמת, התקשו [[ארצות הברית]] ו[[ישראל]] להכריע מלחמות אלה אך ורק באמצעות אש מרחוק ונדרש גם תמרון קרקעי כדי להשיג בהן ניצחון.
לעומת זאת, [[מבצע כוח מאוחד]] שקיימו חברות [[נאט"ו]] ב[[מלחמת קוסובו]] ([[1999]]) ומבצעי [[מבצע דין וחשבון|דין וחשבון]] ([[1993]]) ו[[מבצע ענבי זעם|ענבי זעם]] ([[1996]]) שקיימה [[מדינת ישראל]] מול ארגון הטרור ה[[חזבאללה]]
דוגמה להיפוך מחשבתי זה (בו התמרון היבשתי משלים כביכול את מאמץ האש, בניגוד לתפיסה המקובלת בה האש מסייעת לתמרון ומשלימה אותו) ניתן למצוא בדברי [[נשיא מדינת ישראל]] [[שמעון פרס]] במהלך [[מבצע עופרת יצוקה]], בהם הצדיק את הכניסה הקרקעית ל[[רצועת עזה]], וקבע כי זו "נועדה להשלים את מאמץ האש באמצעות תמרון ולהעמיק את הפגיעה בחמאס ובתשתיות הטרור"{{הערה|{{ערוץ7|שמעון כהן|הנשיא פרס נגד מרכז פרס|183687|4 בינואר 2009}}}}.
|