ישיבת מיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
BDaniel (שיחה | תרומות)
שורה 59:
בשנת [[תש"ד]] ([[1944]]) הקים ראש הישיבה, הרב אליעזר יהודה פינקל, את הישיבה מחדש, עם חלק מהתלמידים והרבנים ששרדו, בשכונת [[בית ישראל (שכונה)|בית ישראל]] ב[[ירושלים]]. הרב פינקל פתח את הישיבה גם עבור קבוצות של בחורים ואברכים [[חסידות|חסידיים]] וירושלמים. כבר בראשית ימי הישיבה בירושלים נפתחה בה "חבורה" של ירושלמים תלמידי ה[[חזון איש]], בראשות הרב [[משה יהושע לנדא]] והרב [[חיים ברים]]{{הערה|חברים נוספים בחבורה היו הרב [[מנדל אטיק]], הרב [[אברהם יעקב ויינר]], הרב [[זונדל קרויזר]], הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], הרב [[דב מאיר קרויזר]].}}.
 
מ[[תשכ"ה]] ([[1965]]) כיהן כראש הישיבה הרב [[בנימין ביינוש פינקל]]. אחרי מותו בשנת [[תש"ן]] ([[1990]]) הפך לראש הישיבה חתנו, הרב [[נתן צבי פינקל (מיר)|נתן צבי פינקל]], אחרי פטירתו בשנת [[תשע"ב]] ([[2011]]) מונה בנו הרב [[אליעזר יהודה פינקל (השני)|אליעזר יהודה פינקל]]. כמו כן מכהניםמכהi בישיבה כראשיכראש ישיבה משנייםמשני הרב [[יצחק אזרחי]]. הוא חותם על מסמכי הישיבה תחת התואר "מראשי ישיבת מיר". עד שנת [[תשע"ו]] כיהן הרב [[רפאל שמואלביץ]], בנו של ראש הישיבה הקודם הרב [[חיים שמואלביץ]], שאף מוסר שיעורים כללים בכל בתי המדרש של הישיבה, וגיסו הרב [[יצחק אזרחי]]. השניים חותמים על מסמכי הישיבה תחת התואר "מראשי ישיבת מיר".
 
מספר הלומדים בישיבה גדל בהתמדה בעשרות השנים האחרונות ובפרט בתקופת כהונתו של הרב נתן צבי פינקל כראש הישיבה. לפני כ-20 שנה למדו בישיבה כ-500 תלמידים ונכון לשנת [[ה'תשע"ה|תשע"ה]] - ([[2015]]) לומדים בה כ-7,000 תלמידים, למעלה מחציים נשואים ("אברכים").
שורה 90:
בית מדרש '''"נר גבריאל"''' (מכונה גם "קדשים") משמש חבורות אברכים הלומדים את המסכתות ב[[סדר קדשים]].
 
לישיבה עוד כמה בתי מדרש בהם לומדים 'חבורות' שונות כמו "דרך צדיקים", "פינסק -קרלין" ועוד.
 
==מיר ברכפלד==