תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניסוח
שורה 57:
העיר הוזכרה בכתב לראשונה בשנת [[782]], כשחיל הצבא של [[קרל הגדול]] התקדם לאורך נהר ה[[וזר (גרמניה)|ווזר]] במטרה [[נצרות|לנצר]] את השבטים ששכנו במקום. חמש [[שנה|שנים]] לאחר מכן ייסד בה קארל את הבישופות הראשית של [[צפון]] [[אירופה]], ובכך הפכה העיר לאחד מהמרכזים הראשיים של [[העולם הנוצרי]]. הבישופים ששלטו בברמן היו הכוח המניע מאחורי מעשה ההתנצרות של ארצות [[סקנדינביה]].
 
ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]] קרא [[היינריך הארי]], דוכס [[סקסוניה]], תיגר על עוצמתם הרבה של הארכי-בישופים. הנרי הפך להיות השליט העובדתיבפועל של ברמן, מה שהפחית מכוח הכמורה. ברמן הפכה להיות עיר מסחר מצליחה שכללה נמל גדול, שאוניותיו חלשו על כל החלק הדרומי של [[הים הצפוני]]. השליטה הזו הסתיימה כאשר [[ברית ערי הנזה]], שהייתה בתחילה מצומצמת רק ל[[הים הבלטי|ים הבלטי]], החלה להתפשט גם ל[[ים]] הצפוני. בשנים המוקדמות של [[המאה ה-14]], אוניות מטעם ברמן התקיפו אוניות של ערי ברית הנזה. כדי להימנע ממלחמה הוסכם על צירוף ברמן לברית הערים.
 
ברמן נשארה חברה לא נלהבת בברית הנזה. למרות שברמן דרשה סיוע ועזרה במלחמותיה עם שבטים שונים על [[פריזיה]], היא לא השתתפה במרבית מהמבצעים שנערכו על ידי ברית הנזה ב[[הים הבלטי|ים הבלטי]]. המאבק הוחרף עוד יותר ב-[[1425]], כשתושבי ברמן שרפו מסמכים הנזאטיים בכיכר העיר. ב-[[1427]] כבר לא הייתה ברמן חברה בברית הנזה; אובדן הכוח הפתאומי הוביל לתביעות טריטוריאליות מצד מדינות שכנות לברמן; המדינה נאלצה למסור שטחים ניכרים.