עירום – הבדלי גרסאות

'''עירום''' הוא מצב בו אנשים אינם לובשים [[ביגוד|בגדים]] לגופם ו[[איבר מין|איברי המין]] שלהם גלויים. לבישת פחות בגדים מהמקובל בתרבות מסוימת או במצב מסוים, ובעיקר חשיפת [[איבר מין|איברי המין]], קרויהנקראת '''עירום חלקי'''.

[[טופלס|חשיפת שדיים]] מקובלת בחלק מארצות המערב במקרים מסוימים, למשל בשעת רחצה בים או בשעת [[שיזוף]]. עם זאת, במדינות רבות, בהן [[ארצות הברית]], חשיפת פטמות האישה בפרהסיה היא מעשה פלילי. [[הנקה]] בפומבי עשויה לזכות ליחס סלחני יותר מכיוון שבמקרה זה חשיפת ה[[שד (איבר)|שד]] משמשת למטרה מסוימת, אך עדיין יש הרואים אותה כבעייתית. ישנם אנשים וקבוצות הפועלים למען שינוי החוק ויחס החברה לחשיפת שדיים. קבוצות אלה טוענות כי איסור חשיפת פטמות הנשים פוגע ב[[שוויון זכויות|שוויון הזכויות]] בין המינים וזאת בניגוד למקובל בחלקים נרחבים באפריקה ובאזורים מסוימים באוקיינוס ההודי, בהם גם השדיים אינם נתפסים כאיבר ארוטי והנשיםונשים מורשותנוהגות להסתובב עם פלג עליון חשוף בדיוקבדומה כמו הגבריםלגברים.

עירום מקושר ל[[מיניות]] במרבית התרבויות שבהן נהוגה מידה זו או אחרת של "[[צניעות]]" של הגוף. דוגמה לקשר זה ניתן לראות במופעי [[חשפנות]] הקיימים בתרבויות שונות.

שהות בעירום עם בן זוג מקובלת בדרך כלל, אך היא עשויה להיות מוגבלת, למשל לשעת יחסי מין, לשינה או לשעת מקלחת משותפת ולאחריה.

ישנם אנשים הנהנים מ[[עירום פומבי]] בהקשר לא-מיני. [[נודיזם|נודיסטים]], למשל, נוהגים לבלות במועדונים, חופים ואתרים אחרים המיועדים לכך. במקומות כאלה נהוג [[קוד לבוש]] שונה מהמקובל, שעשוי להתיר חשיפת החזה או חשיפת כל הגוף או לחייב עירום. ברוב מדינות אירופה, שיזוף עם [[חזה חשוף]] נחשב למקובל, בעוד חשיפת אזור החלציים אסורה, כאשר שיזוף ורחצה בעירום מלא מוגבלים לאזורים יעודיים.

התפשטות בפומביפומבית מחוץ להקשר מקובל, מושכת בדרך כלל תשומת לב רבה, ולכן נעשה בה שימוש למטרות כמו [[פרסום]] ו[[מחאה]]. כך, למשל, בפרסומות רבות נגד לבישת [[פרווה]] מוצגים ידוענים או דוגמנים כשהם אינם לובשים מאום. אמצעי מחאה בולטים הכוללים עירום הם [[ריצה בעירום]] באירועים ציבוריים ו[[מונינג]].

במהלך ההיסטוריה, הצגת עירום ביצירות [[אמנות]] התאימה לרוב למוסכמות החברה לגבי עירום פומבי. בחברותבד שבהן עירום היה מקובל, הצגת דמויות עירומות בציור ובפיסול הייתה מקובלת גם היא. עם זאתבבד, חלקתרבויות מהתרבויותמסוימות היו סלחניות יותר כלפי עירום באמנות מאשר כלפי עירום ממשי. לעתים, כשיחס החברה כלפי עירום השתנה, זההדבר הוביל למחלוקת על יצירות שכבר לא התאימו לסטנדרטים החברתיים. כך, למשל, בחלק מהיצירות מתקופת ה[[רנסאנס]] הולבשו הדמויות העירומות. נושא נוסף ששנוי במחלוקת לעתים הוא הצגת ילדים עירומים ביצירות אמנות. מתנגדים לכך טוענים כי זו צורה של [[פורנוגרפיית ילדים]] וכי הילדים המוצגים ביצירות עשויים לחוות נזק פסיכולוגי במהלך יצירתן או לאחר מכן.

מידת ההצגה של עירום היא חלק מהמדיניות של כל אמצעי תקשורת, החל באלה הנמנעים כליל מהצגת עירום וכלה באלה שהצגת עירום הוא מרכיב מהותי שלהם. בתווך נמצאים אמצעי תקשורת המציגים עירום חלקי, ומצנזרים הצגה של [[פטמה]] נשית או של אזור ה[[פות]]. מדיניות זו משתנה לעתים במשך השנים. כתב העת "[[פלייבוי]]", שתצלומי עירום הם מרכיב בולט שלו, נמנע בשנותיו הראשונות מלהציג את אזור הפות, אך שינה מדיניות זו בתחילת [[שנות ה-70]]. ב[[שנות ה-60]] נמנעה חשיפת ה[[טבור]] של השחקנית [[ברברה אידן]] בסדרת הטלוויזיה "[[אני חולם על ג'יני]]", מגבלה שמאז נעלמה במרבית ערוצי הטלוויזיה. יש להבדיל זאת מה[[חוק]]ים והמדיניות הנוגעים לתכנים של [[פורנוגרפיה]], שם יש החמרות קשות הרבה יותר ובכללן הגבלת צריכתם בגילאים צעירים.