תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏היסטוריה: קישרורים
מאין תקציר עריכה
שורה 35:
הפעילות הכלכלית העיקרית של תושבי העיר, חוץ מהתיירות, היא ה[[חקלאות]], כאשר ענף [[פרי הדר|פירות ההדר]] מהווה את הגידול החקלאי העיקרי. העיר מחוברת לשאר יוון על ידי נתיבי תחבורה העיקריים של כביש חוצה הפלופונסוס, וקו הרכבת של [[קורינתוס (עיר)|קורינתוס]]-[[טריפוליס]].
==היסטוריה==
ארגוס העתיקה מוקמה כחמישה קילומטרים מחופי [[מפרץ ארגוליס|המפרץ הארגולי]], ולפי [[הומרוס]] הייתה ממוקמת במרכז מישור חקלאי פורה, ומפורסמת בגידול [[סוס|סוסים]]ים. [[המיתולוגיה היוונית]] מציינת את [[דנאוס]] כמייסדה.
 
לפי המסורית היוונית העתיקה, הייתה ארגוס העיר העתיקה ביוון. חפירות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] שנעשו במקום מראות שהיה קיים במקום יישוב מתחילת האלף השני לפנה"ס, יישוב שקדם ל[[יוון המיקנית|תקופה המיקנית]]. לא ברור אם היישוב היה נקודת מאחז של ה[[יוון המינואית|מינואים]], או שהיה יישוב של ה[[פלסגים|פלסאגים]] (ילידי יוון המקוריים שקדמו לשבטים ה[[הלנים]]). שרידי היישוב הקדום ביותר שנמצאו ממוקמים על גבעת "אספיס" ("מגן"), שרידים שכללו גם ביצורים. בתקופה מאוחרת יותר נבנה גם יישוב על גבעת לאריסה, הגבוהה יותר מגבעת אספיס, ושולטת עליה.
 
העיר נכבשה או עברה לשליטת השבטים ה[[איכאים]] מידי הפלסאגים או המינואים במהלך האלף השני לפנה"ס, ובעקבות [[הפלישה הדורית]], בערך בשנת [[1000 לפנה"ס]], עברה לידי השבטים ה[[דורים]]. ארגוס שימשה כאחד ממרכזי הדורים בפלופונסוס, וכבסיס להתפשטותם ברחבי חצי האי. אוכלוסיית ארגוס חולקה לשלושת השבטים הדורים המסורתיים, וכן כללה מעמד מבני שרידי היישוב הישן, ומעמד של איכרים צמיתים ומשועבדים.
 
ארגוס הייתה הפוליס החזקה בפלופונסוס לפני עלייתה של [[ספרטה]], והיא הגיעה לשיא כוחה ב[[המאה ה-7 לפנה"ס|מאה ה-7 לפנה"ס]], בתקופת שלטונו של המלך [[פידון]]. בתקופתו ניצחה ארגוס את ספרטה מספר פעמים, ארגוס ישבה בראש [[המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה|המשחקים האולימפיים]], קבעה מידות משקל שנתקבלו ברחבי יוון, ונטבעו לראשונה על ידיה [[מטבע|מטבעות]]ות. בתקופה זו השתלטה ארגוס על האזור שידוע עד היום כ[[ארגוליס]], אזור בו שלטה כמעט ברציפות עד לכיבוש ה[[הרפובליקה הרומית|רומי]]. מותו של פידון סימל את תחילת התדרדרותה של ארגוס ממעמד של מעצמה מדינית, למעמד של מדינה מדרגה שנייה בפלופונסוס. עליית כוחה של ספרטה והיחלשות מעמד המלוכה בעיר הובילו לירידה משמעותית בהשפעתה וכוחה של הפוליס. לפי המסורת היוונית, נערך בשנת [[547 לפנה"ס]], קרב מכריע בין ספרטה לארגוס, שארגוס נחלה בה מפלה. שטח החוף בין שני הערים עבר לשליטתה של ספרטה, וארגוס עצמה ניצלה בקושי מידי כיבוש (לפי [[פלוטארכוס]] ארגוס ניצלה רק בזכות התגייסותן של נשות העיר למאמץ המלחמתי).
 
עם פלישת ה[[ממלכת פרס|פרסים]] ליוון בשנת [[480 לפנה"ס]] נשארה ארגוס מחוץ למלחמה הכלל הלנית בפולש הזר, ואף חתמה על הסכם כניעה איתו, אם משום איבתה רבת השנים לספרטה, שהובילה את המאבק בפרסים, ואם בשל חולשתה הצבאית והמדינית. החולשה שארגוס הפגינה, והמרירות שנצברה בקרב הפוליס האחרות ביוון בשל אי השתתפותה המלחמה, הובילו את ארגוס לשפל מדיני וצבאי בתחילת [[המאה ה-5 לפנה"ס]]. הערים [[מיקנה]] ו[[טירינס]] שהיו תחת שליטתה עברו ליד הספרטנים, ומשטר המלוכה התבטל, מוחלף ב[[דמוקרטיה]] ומעמד אריסטוקראטי חזק.
שורה 53:
[[מלחמות הדיאדוכים]] הובילו לתקופה של אי יציבות פוליטית ברחבי יוון כולה, וארגוס לא חמקה מגורל זה. שליטיה התחלפו תדיר, ושלטונם היה תלוי בדרך כלל בכוח חיצוני. ארגוס שימשה כשדה הקרב בין [[פירוס]] מלך [[אפירוס]], ובין [[אנטיגונוס השני גונאטס, מלך מוקדון|אנטיגונוס גונאטאס]] המוקדוני. במהלך ניסיונו לכבוש את ארגוס, בשנת [[272 לפנה"ס]] נהרג פירוס, מה שהשאיר את העיר תחת שליטתה של מוקדון, ושל ה[[עריץ|רודנים]] ששלטו בה מטעם אנטיגונוס. כמה שנים מאוחר יותר עברה העיר לידי [[אראטוס מסיקיון]], מנהיג [[הליגה האכאית]], והעיר הייתה חברה לסירוגין בברית האכאית (כאשר היא נכבשה פעמיים על ידי ספרטה בתקופה זו) עד שנת [[146 לפנה"ס]].
 
עם כיבושה של יוון על ידי [[הרפובליקה הרומית|רומא]], ולאחר חורבן הברית האכאית בשנת 146 לפנה"ס על ידי הצבא הרומי, עברה ארגוס, יחד עם שאר ערי הפלופונסוס, לידי הרומאים. ארגוס נכללה ב[[אכאיה (פרובינקיה רומית)|פרובינציית איכיאה]] הרומית לאורך תקופת הקיסרות הרומית, ועם פיצול האימפריה, עברה יחד עם שאר יוון, לידי [[האימפריה הביזנטית]]. יחד עם אובדן עצמאותה המדינית, חוותה העיר צמיחה כלכלית ומסחרית רחבה. ארגוס נשארה בשליטה ביזנטית עד ל[[מסע הצלב הרביעי]], שהוביל לכיבושה של האימפריה הביזנטית על ידי ה[[פרנקים]] וה[[ונציה|וונציאנים]]. העיר עברה מידי הפרנקים לידי הוונציאנים לסירוגין, עד לכיבושו של הפלופונסוס כולו בידי [[האימפריה העות'מאנית]] בשנת [[1463]]. הוונציאנים הצליחו להחזיר לעצמם את השליטה בעיר בשנת [[1686]], רק כדי לאבד אותה בשנית לידי הטורקים ב-[[1716]]. עם פרוץ [[מלחמת העצמאות היוונית]], בשנת [[1821]], שימשה ארגוס כאחד ממוקדי המאבק היווני, ועם הקמתה של יוון המודרנית, עברה, יחד עם כל הפלופונסוס לשליטתה.
 
==מיתולוגיה ודת==
ארגוס שימשה כמוקד הפעילות של מספר רב של אגדות המיתולוגיה היוונית. לפי הומרוס היה [[אגממנון]] השליט של מיקני ו[[ארגוס]]. [[דנאוס]] מוזכר במיתולוגיה היוונת כמייסד העיר, ובעיר זו מתרחשת הרציחה ההמונית של 50 בני אגיפטוס על ידי נשותיהם, בנותיו של דנאוס, ה[[דנאידות]]. לאחר מותו של דנאוס עברה המלוכה על העיר לידי הבת היחידה שלא רצחה את בעלה. [[פרסאוס]], אחד מגדולי גיבורי המיתולוגיה היוונית, ונכדו של מלך ארגוס, נולד בעיר זו. פיתויה של [[איו (מיתולוגיה)|איו]] על ידי זאוס, והפיכתה ל[[פרה]] מסופר על רקע נהר העיר.
 
ארגוס היוותה את אחד ממרכזי הדת היוונית העתיקה החשובים. מקדש ופולחן [[הרה]] שהיה ממוקמים בעיר, היו העתיקים והחשובים במקדשים ובפולחנים הדתיים של האלה הרה ביוון כלה. בשל כך שימשה ארגוס כמרכז פאן הלני דתי חשוב, שמשך אליו עולי רגל ומאמינים מכל יוון. חשיבותו של פולחן הרה לאנשי ארגוס מובלט על ידי העובדה שסדר מניית השנים שלהם נוסד על סדר הזמנים של מינוי כוהנות הרה בעיר. בנוסף לפולחן הרה היה קיים בעיר פולחן ל[[אפולו]], שהתרכז במקדש של אפולון ליקיאוס שהיה קיים בעיר.
שורה 67:
 
==לקריאה נוספת==
* ד.[[דוד גולן]], '''תולדות העולם ההלניסטי''', הוצאת מאגנס, ירושלים, 1983.
* מ.[[משה עמית]], '''תולדות יוון הקלאסית''', הוצאת מאגנס, ירושלים, 1984.
 
==קישורים חיצוניים==