ארגוס – הבדלי גרסאות

ארגוס העתיקה מוקמה כחמישה קילומטרים מחופי [[מפרץ ארגוליס|המפרץ הארגולי]], ולפי [[הומרוס]] הייתה ממוקמת במרכז מישור חקלאי פורה, ומפורסמת בגידול [[סוס|סוסים]]ים. [[המיתולוגיה היוונית]] מציינת את [[דנאוס]] כמייסדה.

לפי המסורית היוונית העתיקה, הייתה ארגוס העיר העתיקה ביוון. חפירות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] שנעשו במקום מראות שהיה קיים במקום יישוב מתחילת האלף השני לפנה"ס, יישוב שקדם ל[[יוון המיקנית|תקופה המיקנית]]. לא ברור אם היישוב היה נקודת מאחז של ה[[יוון המינואית|מינואים]], או שהיה יישוב של ה[[פלסגים|פלסאגים]] (ילידי יוון המקוריים שקדמו לשבטים ה[[הלנים]]). שרידי היישוב הקדום ביותר שנמצאו ממוקמים על גבעת "אספיס" ("מגן"), שרידים שכללו גם ביצורים. בתקופה מאוחרת יותר נבנה גם יישוב על גבעת לאריסה, הגבוהה יותר מגבעת אספיס, ושולטת עליה.

ארגוס הייתה הפוליס החזקה בפלופונסוס לפני עלייתה של [[ספרטה]], והיא הגיעה לשיא כוחה ב[[המאה ה-7 לפנה"ס|מאה ה-7 לפנה"ס]], בתקופת שלטונו של המלך [[פידון]]. בתקופתו ניצחה ארגוס את ספרטה מספר פעמים, ארגוס ישבה בראש [[המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה|המשחקים האולימפיים]], קבעה מידות משקל שנתקבלו ברחבי יוון, ונטבעו לראשונה על ידיה [[מטבע|מטבעות]]ות. בתקופה זו השתלטה ארגוס על האזור שידוע עד היום כ[[ארגוליס]], אזור בו שלטה כמעט ברציפות עד לכיבוש ה[[הרפובליקה הרומית|רומי]]. מותו של פידון סימל את תחילת התדרדרותה של ארגוס ממעמד של מעצמה מדינית, למעמד של מדינה מדרגה שנייה בפלופונסוס. עליית כוחה של ספרטה והיחלשות מעמד המלוכה בעיר הובילו לירידה משמעותית בהשפעתה וכוחה של הפוליס. לפי המסורת היוונית, נערך בשנת [[547 לפנה"ס]], קרב מכריע בין ספרטה לארגוס, שארגוס נחלה בה מפלה. שטח החוף בין שני הערים עבר לשליטתה של ספרטה, וארגוס עצמה ניצלה בקושי מידי כיבוש (לפי [[פלוטארכוס]] ארגוס ניצלה רק בזכות התגייסותן של נשות העיר למאמץ המלחמתי).

עם כיבושה של יוון על ידי [[הרפובליקה הרומית|רומא]], ולאחר חורבן הברית האכאית בשנת 146 לפנה"ס על ידי הצבא הרומי, עברה ארגוס, יחד עם שאר ערי הפלופונסוס, לידי הרומאים. ארגוס נכללה ב[[אכאיה (פרובינקיה רומית)|פרובינציית איכיאה]] הרומית לאורך תקופת הקיסרות הרומית, ועם פיצול האימפריה, עברה יחד עם שאר יוון, לידי [[האימפריה הביזנטית]]. יחד עם אובדן עצמאותה המדינית, חוותה העיר צמיחה כלכלית ומסחרית רחבה. ארגוס נשארה בשליטה ביזנטית עד ל[[מסע הצלב הרביעי]], שהוביל לכיבושה של האימפריה הביזנטית על ידי ה[[פרנקים]] וה[[ונציה|וונציאנים]]. העיר עברה מידי הפרנקים לידי הוונציאנים לסירוגין, עד לכיבושו של הפלופונסוס כולו בידי [[האימפריה העות'מאנית]] בשנת [[1463]]. הוונציאנים הצליחו להחזיר לעצמם את השליטה בעיר בשנת [[1686]], רק כדי לאבד אותה בשנית לידי הטורקים ב-[[1716]]. עם פרוץ [[מלחמת העצמאות היוונית]], בשנת [[1821]], שימשה ארגוס כאחד ממוקדי המאבק היווני, ועם הקמתה של יוון המודרנית, עברה, יחד עם כל הפלופונסוס לשליטתה.

ארגוס שימשה כמוקד הפעילות של מספר רב של אגדות המיתולוגיה היוונית. לפי הומרוס היה [[אגממנון]] השליט של מיקני ו[[ארגוס]]. [[דנאוס]] מוזכר במיתולוגיה היוונת כמייסד העיר, ובעיר זו מתרחשת הרציחה ההמונית של 50 בני אגיפטוס על ידי נשותיהם, בנותיו של דנאוס, ה[[דנאידות]]. לאחר מותו של דנאוס עברה המלוכה על העיר לידי הבת היחידה שלא רצחה את בעלה. [[פרסאוס]], אחד מגדולי גיבורי המיתולוגיה היוונית, ונכדו של מלך ארגוס, נולד בעיר זו. פיתויה של [[איו (מיתולוגיה)|איו]] על ידי זאוס, והפיכתה ל[[פרה]] מסופר על רקע נהר העיר.

* ד.[[דוד גולן]], '''תולדות העולם ההלניסטי''', הוצאת מאגנס, ירושלים, 1983.

* מ.[[משה עמית]], '''תולדות יוון הקלאסית''', הוצאת מאגנס, ירושלים, 1984.