מוזיקה אנדלוסית קלאסית – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Andalusian musical instruments, museum in Fez, Morrocco (by Xavier Serra).jpg|ממוזער|כלי הנגינה המסורתיים של המוזיקה האנדלוסית: עוד, רבאב, דרבוקה, קאנון, קמנצקמנג'ה (כינור ברך) ותוף טאר (תוף מרים ערבי).|252x252 פיקסלים]]המוזיקה האנדלוסית הקלאסית נולדה בימיה של [[אמירות קורדובה]] במאה ה-9. נהוג לייחס את ראשית המוזיקה האנדלוסית למוזיקאי ה[[פרסים|פרסי]] הידוע בשם [[זיריאב]] (789-857), אשר פעל בחצרו של ה[[ח'ליף]] [[הרון אל רשיד]] ב[[בגדאד]] ועזב את חצרו לאחר סכסוך עם מורו אסחאק אל-מאווסילי. הוא היגר ל[[אל אנדלוס]] (ספרד המוסלמית) וייסד אסכולה מוזיקלית חדשה ב[[חליפות קורדובה|קורדובה]], בחצר הח'ליף ה[[בית אומיה|אומיי]] [[עבד א-רחמן השני]]. במאה ה-12, שילב המלומד החשוב [[אבן באג'ה]] מ[[סרגוסה]] את המוזיקה שיצר זיריאב עם סגנונות מערביים יותר, וכך פיתח את המוזיקה האנדלוסית ועזר להפיץ אותה ברחבי [[חצי האי האיברי]] ו[[צפון אפריקה]] של התקופה.

כלי הנגינה העיקריים של המוזיקה האנדלוסית הם [[עוד]], [[רבאב]], [[דרבוקה]], [[קאנון (כלי נגינה)|קאנון]], [[קמנצקמנג'ה]] (כינור ברך), תוף טאר (תוף מרים ערבי) ועוד. כיום נהוג לשלב במוזיקה האנדלוסית גם כלי נגינה מערביים כגון [[פסנתר]], [[קונטרבס]] ו[[צ'לו]].