אלישע אפרת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 20:
לימודיו ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]] לקראת תואר ראשון היו [[חינוך]] וגאוגרפיה בשנים [[1955]]-[[1952]], ולקראת תואר שני בגאוגרפיה ו[[סטטיסטיקה]] בשנים [[1957]]-[[1955]]. בשנים [[1963]]-[[1961]] היה תלמיד מחקר באוניברסיטה העברית בירושלים וכתב את עבודת ה[[דוקטור]] שלו בנושא: "השפעתם של גורמים גאוגרפיים על תכנונו הפיסי של [[פרוזדור ירושלים]]" בהדרכתו של פרופסור [[דוד עמירן]]{{הערה|{{דבר||תואר דוקטור לפילוסופיה|1964/06/15|00601}}}}. בשנת 1964 השתלם במכון ללימודי חברה ב[[האג]] שב[[הולנד]] במסגרת לימודי בתר-דוקטור וזכה מטעמו בדיפלומה בתכנון פיסי מקיף.
בשנים 1965-1967 כיהן כמנהל המחלקה לתכניות ארציות ואזוריות במשרד הפנים, ובמסגרת זאת עבד על תכנית אב לחוף הים התיכון משנת 1966 שנועד לשמור על חזית חוף פתוחה{{הערה|{{מעריב|יחיאל לימור|89 ק"מ חוף יוקצו לרחצה|1966/01/11|01603}}}}, ותכנית לפיתוח מרחב ירושלים-אשדוד משנת 1967{{הערה|{{מעריב|צבי לביא|מרחב ירושלים ישולב בתכנית פיתוח עם שפלת החוף - מאשקלון עד ת"א|1967/05/22|01300}}}}{{הערה|{{דבר|גיורא שמיס|חזון ירושלים אשדוד|1967/05/26|00404}}}}. אפרת המשיך לאחר מכן לעבוד באגף התכנון של
בשנת [[1967]] היה מייסד-שותף עם פרופסור [[משה ברוור]] בהקמת החוג לגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. הוא נתמנה שם למרצה בכיר בגאוגרפיה בשנת 1968, לפרופסור-חבר בשנת [[1972]]{{הערה|{{דבר||מינויים והעלאות בדרגה באוניברסיטת תל-אביב|1973/04/24|00313}}}} ולפרופסור-מן-המניין בשנת [[1983]]. בשנים [[1973]]-[[1971]] כיהן כראש החוג לגאוגרפיה. משנת [[1968]] ועד לצאתו לגמלאות באוניברסיטת תל אביב בשנת [[1997]] שימש כחוקר וכמרצה בגאוגרפיה של ארץ ישראל, ביסודות הגאוגרפיה, בגאוגרפיה רגיונאלית, ב[[גאוגרפיה עירונית]], בגאוגרפיה שימושית, אקטואלית ותכנונית ובגאוגרפיה יישובית.
|