נשים קטנות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 9:
בהתחלה אלקוט התנגדה, והעדיפה לפרסם אוסף של הסיפורים הקצרים שלה. ניילס לחץ עליה לכתוב את הספר של הבנות קודם ונעזר באביה עמוס ברונסון אלקוט, שגם קרא לה לעשות זאת.{{הערה|שם=Cheever }}
 
במאי 1868, כתבה אלקוט ביומנה: "ניילס, שותפו של רוברטס, ביקש ממני לכתוב ספר בנות. אמרתי שאנסה."{{הערה|שם=Madison|{{cite book |author=Madison, Charles A. |title=Irving to Irving: Author-Publisher Relations 1800–1974 |location=New York |publisher=R. R. Bowker Company |year=1974 |isbn=0-8352-0772-2}}}} אלקוט קבעה את התרחשות הרומן שלה בבית אורצ'רד הדמיוני, שנושא את שם מקום מגוריה בעת כתיבת ה[[רומן]]: בית אורצ'רד בקונקורד, מסצ'וסטס.{{הערה|שם=Cheever }} מאוחר יותר כתבה בזכרונותיה שהיא לא חשבה שהיא יכולה לכתוב ספר מוצלח לבנות ולא נהנתה לכתוב אותו.{{הערה|שם=Matteson|{{cite book |author=Matteson, John |title=Eden's Outcasts: The Story of Louisa May Alcott and Her Father |location=New York |publisher=W. W. Norton & Company |year=2007 |isbn=978-0-393-33359-6}}}} "אני ממשיכה לדשדש משם ", כתבה ביומנה, "אם כי אני לא נהנית מסוג זה של דברים".{{הערה|שם=Madison }} חוקרים מסווגים את "נשים קטנות" כרומן [[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]] או אוטוביוגרפי למחצה.{{הערה|שם=Cullen|{{cite book|last=Cullen Sizer|first=Lyde|title=The Political Work of Northern Women Writers and the Civil War, 1850-1872|url=http://books.google.com/books?id=NbSYFO1YREQC&pg=PA45&dq=little+women+semi+autobiographical&hl=en&sa=X&ei=OVcRUr3tDqS82wXj4YHYBw&ved=0CCwQ6AEwADgK#v=onepage&q=little%20women%20semi%20autobiographical&f=false|year=2000|publisher=Univ of North Carolina Press |isbn= 9780807860984 |page=45}}}}{{הערה|שם=Reisen|{{cite book|last=Reisen|first=Harriet |title=Louisa May Alcott: The Woman Behind ''Little Women''|url=http://books.google.com/books?id=csc0gSSxSMIC&printsec=frontcover&dq=m+alcott+little+women+autobiographical&hl=en&sa=X&ei=FF0RUoi_C9Gl2AX9iYC4BQ&ved=0CEEQ6AEwAA#v=onepage&q=%20little%20women%20autobiographical&f=false |year=2010 |publisher=Macmillan |isbn=9780312658878}}}}
 
בחודש יוני באותה השנה, אלקוט שלחה את תריסר הפרקים הראשונים לניילס, ושניהם הסכימו כי אלה היו משעממים. אבל אחייניתו של ניילס, לילי אלמי, קראה אותם ואמרה שנהנתה מהם.{{הערה|שם=Matteson }} כתב היד השלם הוצג לכמה בנות, שהסכימו שזה היה "נפלא". אלקוט כתבה "הן המבקרות הכי טובות, כך שאני בהחלט צריך להיות מרוצה."{{הערה|שם=Madison }} היא כתבה את נשים קטנות "בזמן המתאים ביותר לכסף".{{הערה|שם=Elbert|{{cite book |author=Elbert, Sarah |title=A Hunger for Home: Louisa May Alcott's Place in American Culture |publisher=Rutgers University Press |location=New Brunswick |year=1987 |isbn=0-8135-1199-2}}}}