תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 45:
יש דיון באחרונים אם היו מברכים על המן, ואם כן מה היו מברכים. ה"בני יששכר" (מאמר שבתות ג, ג) כותב בשם הרב המקובל רבי ישראל דוב זצ"ל, שלא ברכו כלל על המן משום שהיה לחם אבירים שנבלע באיברים, וכל תיקון הברכה על האוכלים הוא כדי לברר ולהפריד את הניצוצות מהפסולת, וזה לא שייך במן. לדעת הרמ"ע מפאנו שלעתיד לבוא יאכלו הצדיקים מצנצנת המן ויברכו "המוציא לחם מן השמים" . לפי ה[[בן איש חי (ספר)|בן איש חי]] ברכו על המן "ברוך הממטיר לחם מן השמים".
 
הגאון מטעש'יבין סבר שעל המן מברכים "המוציא לחם מן הארץ", כפי שמברכים על הלחם. בפרדס יוסף (פ' בשלח) מביא בשם ספר חמדת ישראל שבירכו על המן "ברכת בורא פרי האדמה". ו
==ניסיונות זיהוי==
 
לדברי חז"ל שטעם המן השתנה לכל הטעמים שבעולם, אזי בירכו עליו לפי טעמו. האדמו"ר משומרי אמונים זצ"ל אמר שהיו שלש דרגות בישראל, הצדיקים שלא הרגישו שום טעם במאכל, מחמת דביקותם בהקב"ה, לא בירכו על המן כלל, הצדיקים הבינונים הרגישו מעט טעם במאכל בירכו "המוציא לחם מן השמים" ואילו פשוטי העם בירכו "המוציא לחם מן הארץ"
<!--(נמחק כי לא ניתן למצוא את הטענה המקורית. היה צריך להביא אותה לפני הניסיון לסתור אותה) [[אבן עזרא]] דוחה את הזיהוי של [[חיוי הבלכי]] כ"מנא" ב[[ערבית]] היורד עם הטל, מאחר שמנא לא יורד במדבר סיני, הוא מצוי רק בחודשי האביב, הוא איננו קשה, לא נמס בחום, ולא מתליע.-->
 
פירושים מדעיים מזהים את המן עם סוגים נפוצים של [[קקטוס]]ים המצויים ב[[סיני]] עם [[ארבה]] כשר, או עם הפרשות של [[כנימות]] החיות במדבר ונקראות גם [[טל דבש]].