שטח הפקר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 12:
===שטחי הפקר בישראל===
[[קובץ:JerusalemNoMansLand-v.jpg|שמאל|ממוזער|350px|שטח ההפקר בין ישראל וירדן סמוך ל[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] בירושלים (~1964). התמונה צולמה מבנין המחלקה לגאולוגיה של [[האוניברסיטה העברית]], אשר שכנה אז בסוף רחוב [[ממילא]].]]בין [[מלחמת העצמאות]] ל[[מלחמת ששת הימים|מלחמת ששת הימי]]<nowiki/>ם הייתה קיימת באזור [[לטרון]] רצועת [[אזור מפורז|שטח מפורז]] ברוחב של כקילומטר עד 3 קילומטרים, בין [[ישראל]] לבין [[הגדה המערבית]] אך למעשה היה זה שטח הפקר שלא היה בריבונות ישראלית ואף לא [[ירדן|ירדנית]]. עם זאת, בעוד [[הכוחות המזוינים של ירדן|הצבא הירדני]] לא נכנס אל השטח, חקלאים פלסטינים מצידו הירדני של הגבול נכנסו אליו ועיבדו בו את האדמות.
בשטח זה הוקמו, לאחר כיבושו בידי ישראל ב[[מלחמת ששת הימים]], היישובים [[נוה שלום]], [[מודיעין-מכבים-רעות|מכבים]], [[כפר רות]], [[לפיד (ישוב)|לפיד]] ו[[שילת]], ופארק "[[מיני ישראל]]". מעמדו של השטח נותר לא ברור מבחינה משפטית, אם הוא נחשב חלק ממדינת ישראל או לא.
גם ב[[הקו העירוני|ירושלים החצויה]] הייתה רצועה צרה ברוחב של בין 80 ל-200 מטרים, שהייתה שטח הפקר ועברה בין היתר בסמוך לחומה המערבית והצפונית של [[העיר העתיקה]]. רוחבה נבע מרוחב עיפרון ה[[שעווה]] הירוק של [[עבדאללה א-תל]], מפקד הכוחות הירדנים בעיר, שבו השתמש בשרטוט על המפה של קווי הפסקת האש מול המפקד של הכוחות
▲גם ב[[הקו העירוני|ירושלים החצויה]] הייתה רצועה צרה ברוחב של בין 80 ל-200 מטרים, שהייתה שטח הפקר ועברה בין היתר בסמוך לחומה המערבית והצפונית של [[העיר העתיקה]]. רוחבה נבע מרוחב עיפרון ה[[שעווה]] הירוק של [[עבדאללה א-תל]], מפקד הכוחות הירדנים בעיר, שבו השתמש בשרטוט על המפה של קווי הפסקת האש מול המפקד של הכוחות העברים, [[משה דיין]].
==קישורים חיצוניים==
| |||