אדוורד מונק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: גווייה
שורה 8:
בעקבות נסיעה ל[[פריז]] בשנת [[1889]] לביקור ב[[התערוכה העולמית של פריז (1889)|תערוכה העולמית]], התוודע מונק ל[[אימפרסיוניזם]] ה[[גרמני]] ולאמנים הנחשבים [[פוסט-אימפרסיוניזם|פוסט-אימפרסיוניסטים]], דוגמת [[פול גוגן]] ו[[אנרי דה טולוז-לוטרק]], בעקבות זאת החל להתגבש סגנונו האישי והעמוק, ושימושו בקו המתפתל והזורם דמה לקוויות המאפיינת את סגנון ה[[אר נובו]], אולם השימוש של מונק בקו לא היה למטרה דקורטיבית כשם שהוא מופיע בביטויי האר נובו, אלא ככלי לביטוי של תובנות [[פסיכולוגיה|פסיכולוגיות]].
 
עבודתו הבשלה של מונק עוסקת בתגובתו של היחיד אל מול החברה. הציור הידוע ביותר של מונק הוא "[[הצעקה]]", שבו דמות אקספרסיבית הניצבת על גשר צועקת אל מול הצופה. ציורים אחרים מציגים נושאים כגון ערפד המתנשק עם עלמה או ילדה גוססת במיטתה. ציורו המפורסם "הצעקה" יכול להתפרש כסמליות לייסורי האדם המודרני. הציור מציג דמות חדורת פניקה המזכיר בעיצובה גוויהגווייה ו[[עובר]] כאחד. היא מכותרת בקווים מתפתלים של שמים באדום עז. בעבודה זו מועלית ה[[חרדה]] לרמה קוסמית. כאשר נשאל על "הצעקה" אמר כי ההשראה נבעה מסיוט אשר חלם בלילה: בעודו מביט ממרחק רב על גשר שמע זעקה מחרידה מבלי שיכול לראות את מקורה. במקום זאת רק ראה הולכים ושבים ממשיכים לנוע על הגשר.
 
סגנון הציור של מונק הוא אקספרסיבי עם משיכות מכחול ברורות, קווים דינמיים, נטייה לצבעים כהים ומלנכוליים, שימוש בקווי קונטור ועוד.