אנדרה ברטון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1גרפי\2
שורה 7:
באותה שנה ייסד את כתב העת "ספרות" בשיתוף עם [[לואי אראגון]] ועם פיליפ סופו. הוא התיידד גם עם המשורר [[טריסטן צארה]] שהיה ממייסדי תנועת ה[[דאדא]]. ב-[[1920]] ראתה אור ה[[נובלה]] "שדות מגנטיים" שנכתבה על ידי אנדרה ברטון ופיליפ סופו, ושבה עשו שימוש בכתיבה אוטומטית. ב-[[1924]] אנדרה ברטון ייסד את "הלשכה לחקר הסוריאליזם". באותה שנה פרסם את המניפסט הסוריאליסטי הראשון, ושימש כעורך של כתב העת "המהפכה הסוריאליסטית". סביבו התארגנה קבוצת מחברים ובהם [[לואי אראגון]], [[פיליפ סופו]] ו[[פול אלואר]].
 
ברצותו לשלב את התפתחותו האישית כמחבר, כדוגמת [[ארתור רמבו]], עם הפוליטיקה של [[קרל מרקס]], הצטרף ברטון ל{{ה|מפלגה הקומוניסטית הצרפתית}} ב-[[1927]], שממנה גורש ב-[[1933]]. בתקופה זו התקיים בעיקר על מכירת חפצי אמנות שהיו בגלריה שלו (הוא היה אספן של חפצי אמנות ושל חומר אתנוגראפיאתנוגרפי). תחת הנהלתו הסוריאליזם הפך לתנועה אירופית שנודעה לה השפעה על שטחי אמנות שונים, ושהעמידה בסימן שאלה את התפיסה המקובלת בדבר התחושה וההבנה האנושית של מאורעות ושל דברים.
 
ב-1933 נסע ל[[מקסיקו]] בשליחות ממשלת צרפת, ושם נפגש עם [[לאון טרוצקי]]. ברטון ואנשי רוח סוריאליסטיים אחרים ובהם הצייר [[דייגו ריברה]] מצאו מקום שבו יכלו להתבודד בעיר המקסיקנית הציורית רונגאריקוארו. ברטון וטרוצקי כתבו את החיבור "למען אמנות מהפכנית בלתי תלויה" שפורסם בשמם של ברטון ושל ריברה.