היסטוריה של אפגניסטן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק, הסרת קישורים עודפים, ויקישיתוף בשורה, הרחבה - הוספת קישורים חיצוניים, החלפות (מסוימת, היה יכול)
שורה 2:
[[אפגניסטן]] (במובן המילולי: "ארץ האפגנים") הייתה ארץ חשובה מבחינה אסטרטגית לאורך ההיסטוריה.{{הערה|1=Erinn Banting, '''[http://books.google.com/books?id=KRt0HfYFZGsC&lpg=PP1&vq=place%20of%20Afghans&pg=PA4#v=onepage&q&f=false Afghanistan: The land]''', Crabtree Publishing Company, 2003.}} הארץ שימשה כשער ל[[הודו]], וניצבה על [[דרך המשי]] העתיקה דרכה התקיים מסחר בין ארצות [[הים התיכון]] ל[[סין]].{{הערה|1=Ludwig W. Adamec, '''[http://books.google.com/books?id=tp5IrLhWbTkC&lpg=PP1&pg=PA1#v=onepage&q&f=false Historical Dictionary of Afghanistan]''', Scarecrow Press, 2011, p. 1.}} היא שוכנת באזור בו עברו דרכי מסחר ומסלולי הגירה רבים, וזכתה לכינוי "הכיכר של [[מרכז אסיה]]".{{הערה|[http://www.silkroadstudies.org/new/docs/silkroadpapers/1101Afghanistan-Starr.pdf Afghanistan Beyond the Fog of Nation Building: Giving Economic Strategy a Chance] by S. Frederick Starr.}} אפגניסטן היא מקום מפגש בין דרכים מ[[המזרח התיכון]], מ[[תרבות עמק האינדוס|עמק האינדוס]] דרך המעברים של [[הינדו-כוש]], מ[[מזרח אסיה]] דרך [[אגן טארים]], ומ[[הערבה האירואסייתית]].
 
ציוויליזציה אורבנית התקיימה ב[[אפגניסטן]]באפגניסטן כבר מ-[[האלף ה-2 לפנה"ס|2000]] או [[האלף ה-3 לפנה"ס|3000 לפנה"ס]].{{הערה|שם=התקופה הפרה אסלאמית|[http://lcweb2.loc.gov/cgi-bin/query/r?frd/cstdy:@field(DOCID+af0002) The Pre-Islamic Period], publison Afghanistan, 1997.}}{{הערה|שם=מדריך היסטורי|Nancy Dupree, '''An Historical Guide To Afghanistan''', Afghan Air Authority, 1977.}}{{הערה|שם=אפגניסטן מאורכבת|1=John Ford Shroder ,[http://www.webcitation.org/query?id=1257001577240643 Afghanistan Archived], Regents Professor of Ge\Encyclopedia, 2006.}} הכתבים הראשונים שנמצאו באזור [[אפגניסטן]] נכתבו בסביבות שנת 500 לפנה"ס, בתקופה של [[הממלכה האחמנית|האימפריה האחמנית]].{{הערה|[http://lcweb2.loc.gov/frd/cs/profiles/Afghanistan.pdf Country Profile: Afghanistan], Library of Congress Country Studies on Afghanistan, 2008.}}{{הערה|שם=האפגנים|Dr. Barbara Robson and Dr. Juliene G. Lipson, [http://www.cal.org/co/afghan/ahist.html The Afghans - Their History and Culture], Center for Applied Linguistics (CAL), 2003.}} [[אלכסנדר הגדול]] והצבא ה[[מקדוניה|מקדוני]] בהנהגתו הגיעו לאזור שנקרא היום אפגניסטן בשנת 330 לפנה"ס בעקבות [[קרב גאוגמלה]].{{הערה|שם=אלכסנדר|[http://lcweb2.loc.gov/cgi-bin/query/r?frd/cstdy:@field(DOCID+af0004) Alexander and Macedonian Rule, 330-ca. 150 B.C], Library of Congress Country Studies on Afghanistan, 1997.}} שושלות וממלכות חזקות רבות הקימו את [[עיר הבירה|ערי הבירה]] שלהן באזור אפגניסטן, ביניהן ניתן למנות את [[האימפריה המאורית]], [[אימפריית קושאן]], [[השושלת הצפארית]], [[השושלת הסאמאנית]], [[השושלת הע'זנווית]], [[שושלת ע'וריד]], [[השושלת הטימורית]], [[האימפריה המוגולית]] ועוד.{{הערה|שם=ממלכת מזרח אסיה|[http://www.historyfiles.co.uk/KingListsMiddEast/EasternAfghans.htm Kingdoms of South Asia – Afghanistan (Southern Khorasan / Arachosia)], The History Files.}}
 
נהוג לחשוב שהעמים האפגנים הם במקור [[ארים]] מ[[מרכז אסיה]],{{הערה|שם=אפגניסטן מאורכבת}}, שהגיעו לאפגניסטן בתקופה הפרה-היסטורית, בסביבות 20 אלף לפנה"ס,{{הערה|שם=התקופה הפרה אסלאמית}}, והשפות שהם דברו שרדו בצורה של [[פשטו]] ו[[דארי]], השפות המדוברות באפגניסטן כיום.{{הערה|שם=האפגנים}} אימפריות שמרכזן היה ב[[אפגניסטן]]באפגניסטן, כגון האימפריה [[השושלת הע'זנווית|הע'זנווית]], האימפריה [[השושלת הטימורית|הטימורית]] והאימפריה [[שושלת ע'וריד|הע'ורידית]], הפכו אותה לכוח עולמי חשוב ב[[ימי הביניים]] וכמו כן למרכז [[אינטלקטואל]]י שהצמיח מתוכו את האינטלקטואלים החשובים של התקופה, כולל [[אבן סינא]], [[אל-בירוני]], [[ג'לאל א-דין רומי]] ומלומדים רבים נוספים.{{הערה|1=A. Eppink, [http://books.google.com/books?id=VI3aAAAAMAAJ The old men in the mountains: Muslim culture and the psychological side of terrorism], Dutch University Press, 2004.}}
 
[[מירוויס חוטק]] ולאחריו [[אחמד שאה דוראני]] איחדו את ה[[שבט]]ים האפגנים בשנים המוקדמות של המאה ה-18 ויצרו את ה[[שושלת דוראן|אימפריה האפגנית]] האחרונה.{{הערה|שם=בחיפוש אחר אחדות|1=Bijan Omrani, [http://www.bijanomrani.com/?p=afgan_search_unit Afghanistan and the Search for Unity], ''Asian Affairs'', Volume 38, Issue 2, 2007, pp. 145–157.}}{{הערה|שם=האימפריה האפגנית האחרונה| Louis Dupree, Nancy Hatch Dupree, and others, [http://www.britannica.com/EBchecked/topic/7798/Afghanistan/21392/Last-Afghan-empire Last Afghan empire], Encyclopædia Britannica online.}} ה[[ריבונות]] האפגנית נאבדה זמנית במהלך [[המלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה|המלחמה האנגלו-אפגנית]], בשנות ה-80 במהלך ה[[מלחמת אפגניסטן (ברית המועצות)|כיבוש הסובייטי של אפגניסטן]], ובמהלך ה[[מלחמת אפגניסטן (2001-)|מלחמה באפגניסטן מאז שנת 2001]] שמנוהלת על ידי כוחות [[נאט"ו]]. העם האפגני מורכב מקבוצות אתניות רבות ומגוונות כולל [[פשטונים]], [[טג'יקים]], [[הזארים]], [[אוזבקים]], [[טורקמנים]], [[איימאקים]], [[בלוג'ים]], ונוספים. ה[[פשטונים]]הפשטונים הם הקבוצה הגדולה ביותר ב[[אפגניסטן]]באפגניסטן והם מונים למעלה מ-10 מיליון מאזרחיה. יש לפשטונים עצמם שתי תאוריות חלופיות לגבי מוצאם כאשר האחת טוענת שהם צאצאיהם של [[עשרת השבטים|עשרת שבטי ישראל]] והשנייה טוענת שהם צאצאים לאב קדמון בשם [[קייס עבד אל-ראשיד]] שחי במאה ה-6 לספירה. לעומת זאת חוקרים מאמינים שהם קונפדרציה של מספר שבטים שהתאחדו בתקופה מסוימת תחת כללי ה[[פשטונוואלי]], הקוד האתי של ה[[פשטונים]]הפשטונים.
 
== פרה-היסטוריה ==
[[קובץ:Indo-Iranian origins.png|ממוזער|תרבויות עתיקות שמקושרות להגירות ההודו-אירופאיות]]
חפירות ארכיאולוגיות באתרים פרה-היסטוריים גילו ממצאים חשובים לגבי התקופה הפרה-היסטורית של השטח שהיום קרוי אפגניסטן. בשנת [[1966]] באתר ארכיאולוגי בשם [[דרא א-קור]] התגלו כ-800 ממצאי אבן עתיקים ועצמות של [[האדם הניאנדרטלי|אדם ניאנדרטלי]], מה שמעיד שבני אדם מוקדמים חיו בשטח שהוא כיום אפגניסטן לפחות לפני 50,000 שנה. קהילות חקלאיות ב[[אפגניסטן]]באפגניסטן היו מהמוקדמות ביותר בעולם.{{הערה|שם=אפגניסטן מאורכבת}} {{ציטוט|תוכן=ארכיאולוגים מצאו באפגניסטן עדויות להתיישבות אנושית מוקדמת עד כדי 50,000 שנה. הממצאים מצביעים על כך שהילידים היו חקלאים ורועי צאן קטנים שסביר מאוד שהיו מאוגדים בשבטים בעוד שממלכות מקומיות קטנות כנראה עלו ונפלו לאורך השנים.{{הערה|שם=האפגנים}}}}
 
תהליך [[עיור|אורבניזציה]] באפגניסטן החל מוקדם עד כדי 3000 לפנה"ס.{{הערה|Cary Gladstone (ed.) '''Afghanistan revisited''' Nova Science Publications, New York, 2001, pp. 90-120.}} [[זורואסטריות]] הייתה הדת השלטת באזור, וניתן לראות את ההשפעות הזורואסטריות על התרבות האפגנית עד היום בין השאר דרך שמות החודשים ב[[לוח השנה האפגני]] העכשווי.{{הערה|שם=האפגנים}} דתות אחרות כגון [[בודהיזם]] ו[[הינדואיזם]] כנראה והגיעו מאוחר יותר לאזור אפגניסטן, כך למשל [[גנדהרה]] הייתה ממלכה בודהיסטית עתיקה מתקופת ההתעצבות של ה[[בודהיזם]]הבודהיזם, ועיר הבירה שלה נמצאה בין [[הינדו-כוש]] ל[[הרי סוליימאן]] (הרי שלמה) בדרום אפגניסטן.{{הערה|[http://www.livius.org/ga-gh/gandara/gandara.html Gandara]}} אין לבלבל בין [[גנדהרה]] העתיקה לבין [[קנדהר]] בת ימינו, שכן הן אינן זהות במיקומן הגאוגרפי.{{הערה|Willem Vogelsang, '''"Gandahar"''', in ''The Circle Of Ancient Iranian Studies''.}}{{הערה|E. Herzfeld, '''"The Persian Empire: Studies on Geography and Ethnography of the Ancient Near East"''', ed. G. Walser, Wiesbaden 1968, pp. 279, 293–94, 336–38, 345}}
 
האוכלוסיות העתיקות של אפגניסטן, בסביבות 3000 לפנה"ס, כנראה והיו קשורות דרך מסחר ותרבות לציוויליזציות מרכז אסייתיות שכנות וכמו גם ל[[תרבות עמק האינדוס|תרבויות עמק האינדוס]]. התיישבות אורבנית באזור החלה בתקופה זו כנראה עם העיר מוגידק (ליד [[קנדהר]]) שכנראה הוקמה על ידי מתיישבים מ[[תרבות עמק האינדוס]] השכנה.{{הערה|שם=מדריך היסטורי}} העמים הראשונים הידועים באזור היו [[עמים הודו-אירופיים]],{{הערה|שם=אפגניסטן מאורכבת}}, אך תקופת הגעתם לאזור מוערכת עם שונות גדולה בין 3000 לפנה"ס{{הערה|J. P. Mallory, '''Encyclopedia of Indo-European Culture''', BMAC, 1997.}} ל-1500 לפנה"ס.{{הערה|G. Fussman, '''Aryas, Aryens et Iraniens en Asie Centrale''', de Boccard, 2005, pp. 276-285.}}
 
== היסטוריה עתיקה (700 לפנה"ס - 565 לספירה) ==
=== מדי ===
{{הפניה לערך מורחב|מדי}}
ישנם חילוקי דעות לגבי גודלה של ממלכת [[מדי]] שהתקיימה במחצית הראשונה של האלף הראשונה לפנה"ס. כך למשל לדעתו של [[ארנסט הרצפלד]] זו הייתה אימפריה חזקה ששלטה על שטחים מצפון [[מסופוטמיה]] עד לאזור [[באקטריה]] (אפגניסטן ופקיסטן) ו[[הודו]]. לעומתו חוקרים אחרים מאמינים שאין ראיות אמיתיות ש[[אימפריה]] [[מדי]]תמדית התקיימה ושזו הייתה לא יותר מאשר ממלכה קטנה ולא יציבה.{{הערה|שם=מדי|M. Dandamayev and I. Medvedskaya, [http://www.iranicaonline.org/articles/media Media (kingdom)], Encyclopaedia Iranica, 2006.}}
 
=== האימפריה הפרסית ===
{{הפניה לערך מורחב|הממלכה האחמנית}}
[[קובץ:Afghanistan region during 500 BC.jpg|ממוזער|אזור אפגניסטן ב-500 לפנה"ס]]
אפגניסטן נהפכה לחלק מ[[הממלכה האחמנית|האימפריה האחמנית]] לאחר שנכבשה על ידי [[דריווש הראשון]]. האזור חולק למספר פרובינציות שנקראו [[אחשדרפן|סאטרפים]], שכל אחת מהן נשלטה על ידי מושל שתפקידו נקרא [[אחשדרפן|סאטרפ]] או לחלופין "אחשדרפן" (השם שניתן בתנ"ך). הסאטרפים (פרובינציות) העתיקות של אפגניסטן נקראו: ארִיה, [[הראט]], ארצ'וסיה, [[קנדהר]], לשקר גאה, קואטה, [[באקטריה]], בלך, סטגידיה, ע'זני, [[גנדהרה]], [[קאבול]], ג'לאל אבאד ו[[פשוואר]].{{הערה| Louis Dupree, '''Afghanistan (1973)''', pg. 274}} שמות אלו נשמרו עד היום כשמותיהם של מחוזות או ערים ראשיות ב[[אפגניסטן]]באפגניסטן.
 
=== אלכסנדר והממלכה הסלאוקית ===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[כיבושי אלכסנדר הגדול באסיה התיכונה]], [[הממלכה הסלאוקית]]}}
[[אלכסנדר הגדול]] הגיע לאזור אפגניסטן בשנת 330 לפנה"ס, לאחר שהביס את [[דריווש השלישי]] של פרס שנה קודם לכן, ב[[קרב גאוגמלה]].{{הערה|שם=השלטון אחמני|[http://lcweb2.loc.gov/cgi-bin/query/r?frd/cstdy:@field(DOCID+af0003) Achaemenid Rule, ca. 550-331 B.C] Library of Congress Country Studies on Afghanistan, 1997.}} הצבא שלו חווה התנגדות קשה מאוד באזורים השבטיים האפגנים, שעליהם נאמר ש"אפגניסטן היא מקום שקל הכנס לתוכו אך קשה לצאת ממנו".{{הערה|שם=האפגנים}} על אף שפלישתו לאפגניסטן הייתה קצרה, [[אלכסנדר הגדול|אלכסנדר]] השאיר מאחוריו השפעה [[הלניזם|הלניסטית]] חזקה שנותרה מאות שנים אחריו. מספר ערים גדולות נבנו באפגניסטן באזור שנקרא "אלכסנדריה" כולל העיר "אלכסנדריה של ה[[ארים]]" ([[הראט]] של היום), "אלכסנדריה על הטראנק" (ליד [[קנדהר]]), "אלכסנדריה אד-קווקזום" (ליד העיר [[בגראם]] של ימינו) ואחרונה "אלכסנדריה אסכטה" ([[חוג'נד]], בצפון הארץ). לאחר מותו של אלכסנדר, האימפריה הנרחבת שלו התפרקה לחלקים. [[סלאוקוס הראשון]], מפקד צבאי [[מוקדון|מקדוני]] בזמן כיבושיו של [[אלכסנדר הגדול]], הכריז על עצמו כשליט של ממלכה עצמאית, [[הממלכה הסלאוקית]], שהייתה מורכבת מ[[ממלכת פרס|פרס]] ו[[אפגניסטן]]ואפגניסטן.{{הערה|Louis Dupree, '''Afghanistan (1973)''', pp. 276-283.}}
 
=== הממלכה היוונית-בקטרית ===
[[קובץ:Greco-BactrianKingdomMap.jpg|ממוזער|הממלכה היוונית-בקטרית בשיא גדולה, בסביבות 180 לפנה"ס]]
[[דיודוטוס הראשון]], ה[[אחשדרפן|סאטרפ]] של אזור [[באקטריה]], ייסד את הממלכה היוונית-בקטרית בסביבות 250 לפנה"ס על חשבון [[הממלכה הסלאוקית]]. ממלכה הודו-אירופאית זו, שהדתות הראשיות בה היו [[פנתאון]] האלים היווני וה[[בודהיזם]]והבודהיזם, הגיעה לשיאה בזמנו של המלך [[מננדר הראשון]] בין השנים 130-165 לפנה"ס, כאשר היא התרחבה לתוך [[הודו]] ו[[ממלכת פרס|פרס]]. מתקופה זו הממלכה דעכה בקביעות. הממלכה התקיימה באופן מלא עד 130 לפנה"ס, כאשר [[הליוקלס הראשון]], שליט הממלכה באותו זמן, הובס על ידי שבטים יואזהים שפלשו לאזור אפגניסטן ממזרח. הממלכה כנראה המשיכה להתקיים באופן חלקי ב[[קאבול]] ו"אלכסנדריה אד-קווקזום" עד שנת 70 לפנה"ס, עד שגם שם היא הובסה על ידי אותם שבטים.
 
=== האימפריה המאורית ===
{{הפניה לערך מורחב|האימפריה המאורית}}
מרבית אזור אפגניסטן בן ימינו נכבש או הועבר בדרך שלום מהממלכה הסלאוקית ל[[האימפריה המאורית|אימפריה המאורית]] (322-185 לפנה"ס), שנוסדה על ידי [[צ'נדרגופטה מאוריה]] מהעיר [[מגאדה]] (ליד העיר [[ביהר]]). ה[[האימפריה המאורית|מאורים]] היו הודים בני הדתות [[הינדואיזם]] ו[[בודהיזם]]ובודהיזם, עם שאיפות להתפשט ברחבי [[מרכז אסיה]].{{הערה|שם=מדריך היסטורי}}
[[קובץ:Maurya Dynasty in 265 BCE.jpg|ממוזער|האימפריה המאורית תחת [[אשוקה הגדול]]]]
 
ישנם מספר רב של ממצאים ארכיאולוגים, ביניהם רבים מהתקופה המאורית, שמהם ניתן ללמוד על המורשת הבודהיסטית הענפה של [[אפגניסטן]] טרם האסלאם, כולל שרידים של מבנים דתיים ושרידי אומנות בודהיסטית. כבר במהלך תקופת חייו של [[בודהה]] (483-563 לפנה"ס) דוקטרינות בודהיסטיות התפשטו לתוך [[אפגניסטן]] והגיעו עד למחוז בלך. ככל הנראה שניים מחסידיו הראשונים של בודהה, טרפוסה ובחליקה, היו הראשונים להפיץ את אפגניסטן את הדוקטרינות הבודהיסטיות.{{הערה|1=Baij Nath Puri, [http://books.google.com/?id=sluKZfTrr3oC Buddhism in central Asia], Motilal Banarsidass Pub., 1987, p. 352.}} כמה מהשליטים המאורים פעלו כדי להפיץ את האמונות הבודהיסטיות באזורים שבשליטתם, כולל באפגניסטן.
 
=== האימפריה הפרתית ===
שורה 45:
בשנת 247 לפנה"ס הכריז מלך ארשק (ארסאקס), אשר שלט בשבט נוודים איראני בשם "פארני" (שם שהיחס שלו אל המילה "פרתים" עדיין נתון לוויכוח) על עצמאותו מן ה[[הממלכה הסלאוקית|אימפריה הסלאוקית]], באזורים נידחים של צפון [[איראן]], ובכך ייסד את השושלת הפרתית. ניסיונות הסלאוקים, וביניהם [[סלאוקוס השני]] להכניע את הפרתים נכשלו עד ש[[אנטיוכוס השלישי]] הצליח להכניעם, ושב וצירף את ארצם אל המדינה הסלאוקית בשנת 206 לפנה"ס. בשלב זה הייתה האימפריה הפרתית חלשה מכדי להחזיק בטריטוריה זו, אך תבוסת הסלאוקים לרומאים בקרב מגנסיה באסיה הקטנה בשנת 190 לפנה"ס הביאה לכך שבמאה השנייה לפנה"ס שבו הפרתים ותפסו את כל הטריטוריות שהיו שייכות להם ממזרח לסוריה. בעת שהפרתים השתלטו על העיר הראט (כיום באפגניסטן) שהייתה ממוקמת על דרך המשי לסין, הם השתלטו על מסחר בין המזרח והמערב, וכל הממלכות ההלניסטיות באזור, שהיו תלויות במסחר זה, נדונו להכבש על ידן. בין השנים 175 לפנה"ס ו170 לפנה"ס כבשו המלכים הפרתים את כל אזור דרום הקווקז והשתלטו על ארמניה ו[[באקטריה]].
 
האימפריה הפרתית הייתה המעצמה השלטת באזור שבו שוכנת כיום איראן, מאמצע המאה ה-3 לפנה"ס. בהדרגה השתלטה על מסופוטמיה (עיראק של ימינו) בין 190 לפנה"ס ל-224 לספירה, והפכה לאויבתה המרה של האימפריה הרומית, בכך שהגבילה את השתלטותה מזרחה אל מעבר לקפדוקיה (היא מרכז טורקיה של ימינו). האימפריה הפרתית הייתה אחת מהאימפריות היציבות ביותר של המזרח הקרוב. היא שלטה על חלק משטחיה של [[אפגניסטן]] של היום, ועל חלקים נרחבים אחרים מאסיה והמזרח התיכון. סופה של אימפריה זו בא בשנת 224 לספירה, כאשר מלכה האחרון הובס על ידי אחד מן הווסאלים שלו, ועל שטח [[ממלכת פרס|פרס]] הוקמה האימפריה הסאסאנית.
 
=== אימפריית קושאן ===
{{הפניה לערך מורחב|אימפריית קושאן}}
אימפריית קושאן הייתה ממלכה שהתקיימה באסיה בין המאה ה-1 למאה ה-3. בשיאה, בערך 105 – 250 לספירה, התפשטה מ[[אפגניסטן]]מאפגניסטן ל[[טג'יקיסטן]] ל[[הים הכספי|ים הכספי]] ועד מורד עמק נהר הגנגס. את האימפריה יצרו בני שבט קושאן השייכים ל[[יואג'ה|יְוֵּאגְ'ה]], עם שמקורו באזור [[אגן טארים]] ו[[גאנסו]] שב[[סין]]. לבני קושאן היו [[דיפלומטיה|קשרים דיפלומטיים]] עם [[האימפריה הרומית]], [[האימפריה הפרתית]], ה[[סאסאנים]] ו[[סין]], ובמשך כמה מאות שנים הם היוו את הקשר המרכזי שבין מזרח למערב. החל מהמאה ה-3 החלה האימפריה הקושאנית להתפצל. סביב שנת 225 מת המלך ואסודווה הראשון והאימפריה הקושאנית נחלקה לחצי מערבי וחצי מזרחי. בשנים 224 – 240 פלשו ה[[האימפריה הסאסנית|סאסנים]] לבאקטריה וצפון הודו היכן שהיו ידועים כ"הודו-סאסנים". סביב 270 איבדו הקושאנים את השטחים במישור הגנגס היכן שבשנת 320 נוסדה [[אימפריית גופטה]].
[[קובץ:BamyanBuddha Smaller 1.jpg|ממוזער|הקטן מבין שני [[פסלי בודהה בבמיאן|פסלי הבודהה בבמיאן]] שנבנו במאה ה-6 על ידי [[אימפריית קושאן]]. הפסלים פוצצו ב-2001 על ידי ה[[טאליבן]].]]
=== האימפריה הסאסאנית ===
{{הפניה לערך מורחב|האימפריה הסאסאנית}}
[[האימפריה הסאסאנית]] הייתה [[אימפריה]] [[ממלכת פרס|פרסית]] ששלטה על רוב שטחה של [[אפגניסטן]] במאות הראשונות לספירה, על אף שהיא הייתה במאבק תמידי על שטח זה (בעיקר עם האימפריה [[ההפתליטית]]) ואיבדה אותו לתקופה מסוימת, אך לאחר מכן השתלטה עליו מחדש. האימפריה הסאסאנית עלתה לזירה העולמית לאחר שקיעתה של [[האימפריה הפרתית]] ב-226 לספירה, שאת שטחם הסאסאנים כבשו. הסאסאנים כינו עצמם "מדינת האיראנים/ארייאנים", ותואר העומד בראשה היה "שאהנשאה", מלך המלכים. בירתה הייתה ב[[קטסיפון]]. דת האימפריה הייתה ה[[זורואסטריות]]. באימפריה התפתחה התרבות הפרסית והייתה לה השפעה תרבותית על [[אפגניסטן]] כמו גם על התרבות הרומית, ותרבות מזרח אסיה. היא הייתה הכוח המרכזי במזרח עד שנת 641 לספירה, עם הכיבוש המוסלמי.
 
=== ממלכת הקידרים ===
שורה 59:
 
=== האימפריה ההפתליטית ===
[[האימפריה ההפתליטית]] הייתה אימפריה עצומה שהתפרסה ממערב סין לפרס. מייסדיה היו ה[[הונים הלבנים]], שבט נוודי מרכז אסייתי. האימפריה שלטה על חלק ניכר [[אפגניסטן]] אך הייתה במאבק תמידי עם ה[[האימפריה הסאסאנית|אימפריה הסאסאנית]] ובהתאם התנהלו קרבות רבים באזור ששינו את הגבולות באופן תדיר, עד שבשנת 565 שילוב של כוחות סאסאנים ו[[טורקים|טורקיים]] הביס את ההפתליטים.
 
== הכיבוש המוסלמי וימי הביניים (565–1504 לספירה) ==
מ[[ימי הביניים]] עד סביבות 1750, רוב שטחה של [[אפגניסטן]] של ימינו היה חלק ממחוז [[ח'וראסאן]].{{הערה|שם=ח'וראסאן|[http://www.britannica.com/EBchecked/topic/316850/Khorasan Khorasan], Encyclopædia Britannica Online.}} הערים [[הראט]] ו[[בלך]] היו שתיים מהערים המרכזיות של מחוז ח'וראסאן, בעוד הערים [[קנדהר]] [[ע'זני]] ו[[קאבול]] היוו את אזורי הגבול של [[ח'וראסאן]] עם [[הינדוסטן]].{{הערה|1=Baburnama (Memoirs of Babur), [http://persian.packhum.org/persian//pf?file=03501051&ct=91 Events Of The Year 910 (p.4)], Packard Humanities Institute, 1525.}} בתקופה זאת השם [[אפגניסטן]] (ארץ האפגנים) היה בשימוש כדי לתאר אזור ספציפי בין [[הינדו-כוש]] ל[[נהר האינדוס]], בפרט סביב [[הרי סוליימאן]], שבו ישבו שבטים "אפגנים" שלימים יכונו ה[[פשטונים]]הפשטונים.{{הערה|1=Ibn Battuta, [http://books.google.com/books?id=zKqn_CWTxYEC&lpg=PP1&pg=PA180#v=onepage&q&f=false Travels in Asia and Africa, 1325-1354], Routledge, 2004.}}{{הערה|שם=ההיסטוריה של הודו|1=Muhammad Qasim Hindu Shah (Firishta), [http://persian.packhum.org/persian/pf?file=80201016&ct=199 The History of India, Volume 6, chpt. 200, Translation of the Introduction to Firishta's History], Packard Humanities Institute, 1560.}} עדויות קדומות יותר לשימוש בשם "אפגן" ניתן למצוא בכתביו של המלך הסאסאני בן המאה ה-3 [[שבור הראשון|שפּור הראשון]].{{הערה|שם=אפגן ואפגניסטן|Abdul Hai Habibi, [http://www.alamahabibi.com/English%20Articles/Afghan_and_Afghanistan.htm Afghan and Afghanistan], 1969.}}{{הערה|1=Noelle-Karimi, [http://books.google.com/?id=eo3tAAAAMAAJ Afghanistan -a country without a state?], IKO, 2002, p. 18.}}{{הערה|1=[http://www.britannica.com/EBchecked/topic/7798/Afghanistan/129450/History?anchor=ref261360 History of Afghanistan] Encyclopædia Britannica Online.}} מאוחר יותר, במאה ה-6, ניתן למצוא את השם "אפגן" מופיע בצורה ''"אבגנה"'' בספרו האינציקלופדי של האסטרונום ההודי [[ורהמיהירה]].{{הערה|[http://www.iranicaonline.org/articles/afgan-in-current-political-usage-any-citizen-of-afghanistan-whatever-his-ethnic-tribal-or-religious-affiliation Afghan] Encyclopædia Iranica Online Edition, 1983.}} בכתבים אלה ההתייחסות לשם "אפגן" הייתה בהקשר של [[אב קדמון משותף]] ואגדי בשם "אפע'נה", שהיה לפי כמה מסורות אזוריות נכדו של [[שאול]] [[מלכי יהודה וישראל|מלך ישראל]].{{הערה|[http://www.cal.org/co/afghan/apeop.html#1 The People - The Pashtuns] Center for Applied Linguistics (2002).}}{{הערה|1=[http://www.britannica.com/ebc/article-9374656?query=Herder&ct= Pashtun: also spelled Pushtun, or Pakhtun, Hindustani Pathan, Persian Afghan] Encyclopædia Britannica Online.}}
 
תהליך חשוב שקרה במהלך [[ימי הביניים]] ב[[אפגניסטן]]באפגניסטן הוא התיישבות של שבטים [[טורקים|טורקיים]] רבים באזור [[הינדו-כוש]] באותה תקופה. שבטים אלו השתלבו בתוך השבטים ה[[פשטונים]]הפשטונים שכבר חיו שם ואימצו את השפה והתרבות ה[[פשטונים]]הפשטונים.{{הערה|[http://lcweb2.loc.gov/cgi-bin/query/r?frd/cstdy:@field(DOCID+af0006) Islamic conquest] Library of Congress Country Studies (1997).}} בין מתיישבים טורקיים אלה ניתן לציין את הקבוצה האתנית ח'לאג'ים שצאציהם באפגניסטן כיום מכונים ע'יזלים.{{הערה|V. Minorsky, [http://www.khyber.org/articles/2005/TheKhalajWestoftheOxus.shtml he Turkish dialect of the Khalaj], University of London, 2005.}}
 
=== הכיבוש המוסלמי ===
[[קובץ:Ancient Khorasan highlighted.jpg|ממוזער|אזור ח'וראסאן בתוך ה[[ח'ליפות]] האסלאמית]]
עד שנת 642 לספירה ה[[ח'ליפות]] המוסלמית הצליחה להתפשט לרוב שטחי [[ממלכת פרס|פרס]] והגיעו עד לעיר [[הראט]] בשטח [[אפגניסטן]]. עם כיבוש כל עיר באזור הם החלו להכיר לתושבים המקומיים את דת [[האסלאם]]. בתקופה שקדמה לכיבוש המוסלמי, שטחה של אפגניסטן היה מחולק בין שושלות מקומיות מפוצלות, אותם הכובשים המוסלמים הביסו באופן הדרגתי.
 
הכוחות המוסלמים הצליחו בהדרגה לכבוש את האזורים המערביים של אפגניסטן, בעוד חלקים ניכרים במזרח אפגניסטן נותרו עצמאיים, כחלק ממלכת [[הינדו שאי]] ששלטה על [[קאבול]] ו[[גנדהרה]] או שליטים עצמאיים לא-מוסלמים אחרים. המוסלמים נהגו להתייחס אליהם כאל [[הודים]], כי האוכלוסייה הלא-מוסלמית באזור הייתה קשורה תרבותית ודתית להודו והאמינה בבודהיזם או הינדואיזם, אך רבים מהשליטים המקומיים היו כנראה דווקא ממוצא [[הונים|הוני]] או [[טורקים|טורקי]].{{הערה|1=Willem Vogelsang, [http://books.google.com/books?id=9kfJ6MlMsJQC&lpg=PP1&pg=PA188#v=onepage&q&f=false The Afghans], Wiley-Blackwell, 2002, p. 382.}} מצב זה נשמר עד עלייתן של [[השושלת הצפארית]] ולאחריה [[השושלת הע'זנווית]] המוסלמיות שכבשו את ממלכת [[הינדו שאי]] והשלימו את הכיבוש המוסלמי של אפגניסטן.{{הערה|שם=אתרים בפרספקטיבה|Nancy Hatch Dupree, [http://worldcat.org/oclc/241390 OCLC 241390 Sites in Perspective (Chapter 3)], in: ''An Historical Guide To Afghanistan'', Kabul, 1971.}}
שורה 75:
{{הפניה לערך מורחב|השושלת הע'זנווית}}
[[קובץ:Tomb of Sultan Mahmud of Ghazni in 1839-40.jpg|ממוזער|קבר הסולטאן [[מחמוד הע'זני]], מייסד [[השושלת הע'זנווית]] ששלטה באפגניסטן במאה ה-10 וה-11.]]
[[השושלת הע'זנווית]] (963-1186 לספירה) הייתה שושלת מוסלמית ממוצא טורקי שנוסדה על ידי ה[[סולטאן]] [[מחמוד הע'זני]] ונהפכה לאימפריה מרכז אסייתית חשובה. עיר הבירה שלה הייתה [[ע'זני]] במזרח [[אפגניסטן]], שהייתה למרכז תרבותי ואינטלקטואלי חשוב. כמו שושלות מוסלמיות עצמאיות אחרות באותה תקופה הע'זנווים נשארו באופן סמלי נאמנים ל[[ח'ליף]] ה[[בית עבאס|עבאסי]] ב[[בגדאד]], אך הלכה למעשה ניהלו מדיניות עצמאית. על אף שהשושלת במוצאה הייתה טורקית, מבחינת התרבות, השפה והמנהגים שלה היא הייתה [[פרסית]]. לכן יש היסטוריונים שמתייחסים ל[[השושלת הע'זנווית|אימפריה הע'זנווית]] כאימפריה פרסית ולא טורקית. הצבא הע'זנווי הורכב במיוחד מחיילים מאזורי [[הינדו-כוש]] ו[[לשקר גאה]] שנמצאים באפגניסטן של ימינו. אם כי בהמשך גויסו גם חיילים [[הינדים]] מצפון [[הודו]]. [[השושלת הע'זנווית]] השאירה את חותמה על [[אפגניסטן]] בצורה של השפעה רבה של התרבות הפרסית והפיכתה לתרבות ההגמונית לפחות עד הכיבוש ה[[מונגולים|מונגולי]]. לצד התרבות הפרסית, העיר [[ע'זני]] במזרח אפכניסטן גם הייתה מוקד מרכזי לחקר ה[[ערבית]].
 
=== השושלת הע'ורדית ===
 
[[השושלת הע'ורדית]] (1148-1215 לספירה) הייתה שושלת מוסלמית, כנראה ממוצא [[טג'יקים|טג'יקי]], שבשנת 1148 השתלטה על מרבית שטח [[אפגניסטן]] מידי ה[[השושלת הע'זנווית|ע'זנווים]]. הע'ורדים קרואים על שם העיר [[ע'ור]] ממרכז אפגניסטן שממנה הם הגיעו. בהמשך הע'ורדים הצליחו להשתלט חלקים ניכרים ממרכז [[אסיה]] והקימו אימפריה נרחבת שהמשיכה את המורשת התרבותית הפרסית של האזור. שלטונם נמשך עד [[האימפריה המונגולית|הפלישה המונגולית]] המסיבית, בהנהגת [[ג'ינגיס חאן]], שהביא סוף לשלטונם.
 
=== האימפריה המונגולית ===
{{הפניה לערך מורחב|האימפריה המונגולית}}
[[הפלישה המונגלית]] לשטחה של [[אפגניסטן]] של ימינו (נמשכה בערך בין השנים 1215-1221 לספירה) כללה הרס מסיבי של ערים רבות, כולל [[הראט]], [[במיאן]], [[בלך]] ו[[מרב העתיקה|מרב]], וגרימת נזק רב לחקלאות ולכלכלה המקומיים. כמו כן חלק ניכר מהאוכלוסייה המקומית נהרג ונטבח על ידי ה[[מונגולים]]. כלל הערים המרכזיות באפגניסטן ששרדו את הפלישה נהפכו לחלק מ[[האימפריה המונגולית]] הגדולה.
לקראת סוף המאה ה-13 האימפריה המונגולית החלה להתפצל לחלקים. תחילה [[השושלת האילח'אנית]] הייתה זו ששלטה על חלק ניכר מאפגניסטן. שושלת מונגולית זו התאסלמה, ובכך השלימה את המהפך שהמונגולים עברו לאחר תקופה ממושכת של התקרבות לדת של נתיניהם החדשים, ה[[אסלאם]]. לאחר שושלת זו עלתה [[השושלת הטימורית]] (1370-1507 לספירה) שהובלה על ידי הכובש המונגולי [[טימור לנג]], צאצאו של [[ג'ינגיס חאן]]. העיר [[הראט]] באפגניסטן הייתה אחת מערי הבירה של [[השושלת הטימורית|האימפריה הטימורית]] ונכדו של [[טימור לנג]] גם הפך את העיר [[קנדהר]] למקום מושבו. [[טימור לנג]] בנה מחדש את רוב הערים והתשתיות ב[[אפגניסטן]]באפגניסטן שנהרסו על ידי אבותיו, והאזור התפתח תחת שלטונו. [[השושלת הטימורית]] החלה לדעוך בתחילת המאה ה-16 עם עלייתו של [[באבור]], השליט החדש של [[קאבול]], מונגולי שעתיד להקים אימפריה רחבה ששלטה על [[הודו]]. ההשפעה המשמעותית ביותר של [[השושלת הטימורית]] על אפגניסטן הייתה השילוב שהם ערכו בין התרבות הנוודית ה[[טורקים|טורקית]] לבין הציוויליזציה והתרבות ה[[פרסים|פרסית]], וזו מורשת שניכרת באפגניסטן עד היום. בנו של [[טימור לנג]] הפך את העיר [[הראט]] לעיר הבירה שלו, ולאחד המרכזים החשובים והידועים של יצירה תרבותית בעולם באותה תקופה. כאשר [[באבור]], כמאה שנים לאחר מכן, הגיע ל[[הראט]], הוא כתב: "בכל העולם המיושב אין עיר כמו העיר [[הראט]]".
במהלך 300 השנים הבאות, שבטים אפגנים פלשו לעתים לאזור [[הודו]] והקימו אימפריות הינדו-אפגניות. עד המאה ה-16, חזרה שוב לשליטה [[ממלכת פרס|פרסית]] כאשר היא נכבשה על ידי [[האימפריה הספווית]].{{הערה|Nette Beverage (tr.), '''Babur-Nama''' Sang-e-Meel Publications, Lahore, 1979.}}{{הערה| Rashid, Ahmed. '''Taliban Militant Islam, Oil and Fundamentalism in Central Asia''', 2nd ed., Introduction, page 9. Yale University Press}}
 
שורה 90:
===המוגולים והספווים ===
{{הפניה לערך מורחב|האימפריה המוגולית}} {{הפניה לערך מורחב|האימפריה הספווית}}
מהמאה ה-16 ועד המאה ה-18 [[אפגניסטן]] הייתה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים. הצפון נשלט על ידי [[ח'אנאת בוכרה]], המערב נשלט עידי ידי [[האימפריה הספווית]] השיעית, והמזרח נשלט על ידי [[האימפריה המוגולית]] הסונית מהודו. אזור [[קנדהר]] בדרום שימש כאזור חיץ בין ה[[האימפריה המוגולית|מוגולים]] ל[[האימפריה הספווית|ספווים]]. האפגנים המקומיים שינו לעתים קרובות את הנאמנויות שלהם בין צד אחד למשנהו.
ב-1504 [[באבור]], צאצא של [[טימור לנג]], הגיע מהאזור של [[אוזבקיסטן]] בימינו ועבר לעיר [[קאבול]]. עם צבאו הוא החל לכבוש שטחים מסביב ל[[קאבול]] כשהעיר משמשת כבסיס העיקרי שלו. השאיפות של [[באבור]] היו בקשר לתת היבשת ההודית, ובפרט לאזור הידוע בשם קאבולסטן, ולא לפרס כמו קודמיו. בשנת 1526 הוא יצא עם צבאו וכבש את [[סולטנות דלהי]] שבאותה נקודה נשלטה על ידי [[סולטנות דלהי#שושלת דולי|שושלת דולי]]. לאחר שהביס את [[אברהים דולי]], הוא הפך את [[דלהי]] לעיר הבירה של [[האימפריה המוגולית]] החדשה שלו. [[באבור]] סייר ברוב ערי [[אפגניסטן]] לפני מסע הכיבושים שלו בהודו, וניתן למצוא ציור קיר אישי שלו בהר הצ'ילזינה ב[[קנדהר]].
 
=== שושלת חוטקי ===
שורה 99:
[[קובץ:SHAH-MAHMUD-HOTAK.jpg|ממוזער|[[מחמוד חוטקי]]]]
 
הצבאות הפרסים הובסו לחלוטין ודרום [[אפגניסטן]] נהפכה להיות ממלכה [[פשטונים|פשטונית]] עצמאית.{{הערה|1=Amy Romano, [http://books.google.com/books?id=TKUxyVCrYn0C&lpg=PP1&pg=PA29#v=onepage&q&f=false A Historical Atlas of Afghanistan], The Rosen Publishing Group, 2003, p. 64}} לאחר שסירב לתואר של [[מלך]], [[מירוויס חוטקי]] כונה "הנסיך של קנדהר וגנרל של הכוחות הלאומיים" על ידי בני ארצו האחרים. הוא נפטר בנסיבות טבעיות בנובמבר 1715 ויורשו היה אחיו [[עבודל עזיז חוטק]]. עבדול נהרג כשנתיים מאוחר יותר על ידי בנו של מירוויס, [[מחמוד חוטקי]], כביכול מכיוון שהוא תכנן להחזיר את הריבונות על [[קנדהר]] בחזרה ל[[ממלכת פרס|פרס]].{{הערה|1=George Bruce Malleson,[http://books.google.com/books?id=pqNGBEmHUd4C&lpg=PP1&pg=PA234#v=onepage&q&f=false History of Afghanistan, from the Earliest Period to the Outbreak of the War of 1878], Elibron, 1878, p. 234.}} מחמוד הוביל צבא אפגני לתוך [[ממלכת פרס|פרס]] בשנת 1722 והביס צבא פרסי ב[[קרב גולנבד]]. האפגנים כבשו את [[אספהאן]], עיר הבירה ה[[האימפריה הספווית|ספווית]], ומחמוד נהפך ל[[שאה]] החדש של פרס וכונה "השאה מחמוד".
{{ציטוט|תוכן=שבעה חודשים עברו מאז הקרב בגולנבד ועד הכניעה מעוררת הרחמים, בכל הנסיבות המשפילות, של ה[[סולטאן]] חוסיין. בקרב ההוא נאמר שהפרסים הפסידו את כל ה[[ארטילריה]] שלהם, האספקה והאוצר, כמו גם 15 אלף מתוך 50 אלף חיילים. ב-19 במרץ מיר מחמוד כבש את הארמון האהוב של ה[[שאה]] בפרחבד, שמצוי רק קילומטרים ספורים מ[[אספהאן]], ולכן שימש כמטה הפיקוד שלו. יומיים לאחר שהאפגנים כבשו את הפרבר הפרסי ג'ולפה, היכן שהם העניקו מתנות וכספים לנשים צעירות, הם ניסו לכבוש את [[אספהאן]] בסערה, אך לאחר שנכשלו פעמיים בכך (19 ו-21 במרץ) הם הטילו [[מצור]] על העיר. שלושה חודשים לאחר מכן הנסיך [[טהמאספּ השני]], שהיה מועמד לרשת את אביו, נמלט מהעיר הנצורה לקזבין, שם הוא ניסה עם הצלחה מועטה בלבד לגייס צבא כדי לצאת להגנת עיר הבירה שלו.{{הערה|שם=Browne30|1={{cite web|url=http://persian.packhum.org/persian/pf?file=90001014&ct=30|title=An Outline Of The History Of Persia During The Last Two Centuries (A.D. 1722-1922)|page=30|work=Edward Granville Browne|publisher=Packard Humanities Institute|location=London|accessdate=2010-09-24}}}}|מקור=אדוארד ג. בראון, 1924}}
 
מחמוד החל בשלטון טרור כנגד נתיניו ה[[פרסים]] ולבסוף נרצח ב-1725 על ידי בן דודו, [[אשרף חוטקי]]. במקורות אחרים נאמר שהוא נפטר לאחר שלקה במחלה נפשית. אשרף נהפך ל[[שאה]] האפגני החדש על [[ממלכת פרס|פרס]], בעוד שעל [[אפגניסטן]] עצמה נשלטה על ידי האח הצעיר של מחמוד, [[חוסיין חוטקי]]. אשרף הצליח להבטיח שלום עם [[האימפריה העות'מאנית]] בשנת 1727, אך [[האימפריה הרוסית]] ניצלה את אי-היציבות השלטונית בפרס כדי לכבוש שטחים נוספים עבור עצמה, ובכך צמצמה את כמות השטחים שתחת שלטונו של ה[[שאה]]. [[שושלת חוטקי]] הייתה שושלת אלימה ורוויית בעיות שהייתה מצויה בסכסוך תמידי, ולכן היה קשה לה לייסד שלטון יציב. השושלת חוותה סערות רבות שנבעו ממאבקי שליטה ומאבקי ירושה אלימים, ואחיזתה בכס השלטון נחלש כתוצאה מכך. לאחר [[טבח]] באלפי אנשים בעיר [[אספהאן]], כולל למעלה מ-3000 אנשי דת, אצילים, ואנשי ה[[האימפריה הספווית|משפחה הספווית]], הציבור ה[[פרסים|פרסי]] מרד כנגד השלטון האפגני.{{הערה|1=Edward Granville Browne, [http://persian.packhum.org/persian/pf?file=90001014&ct=31 Until His Assassination In A.D. 1747], Packard Humanities Institute, p.31}} השלטון של [[שושלת חוטקי]] נמשך באזור [[אפגניסטן]] עד שנת 1738, כאשר ה[[שאה]] חוסיין חוטקי הובס על ידי [[נאדר שאה]] מ[[ממלכת פרס|פרס]].{{הערה|שם=בראון|1=Edward Granville Browne, [http://persian.packhum.org/persian/pf?file=90001014&ct=33 Until His Assassination In A.D. 1747], Packard Humanities Institute, p.33}} [[השושלת החוטקית]] הוסרה מהשלטון של [[ממלכת פרס|פרס]] עד שנת 1729. הם הובסו על ידי [[נאדר שאה]], השליט של [[השושלת האפשארית]], ב[[קרב דמע'ן]] ונדחפו מפרס לאזור דרום [[אפגניסטן]]. השליט האחרון של השושלת החוטקית, [[שאה חוסיין]], שלט באזור עד שנת 1738 שבה הוא הובס ב[[קנדהר]] על ידי כוחות [[השושלת האפשארית|אפשארים]] ו[[פשטונים]]ופשטונים דוראנים.{{הערה|שם=בראון}}
 
=== האימפריה הדוראנית ===
[[נאדר שאה]] והצבא ה[[השושלת האפשארית|אפשארי]] שלו הגיע לעיר [[קנדהר]] בשנת 1738, הביס את [[חוסיין חוטקי]] וכבש על שטחים נרחבים באזור. בשנת 1747 התנקשו בחייו של [[נאדר שאה]] והאימפריה שלו התפרקה. בעוד שה[[פרסים]] נלחמו אחד בשני ב[[איראן]], [[אחמד שאה דוראני|אחמד דוראני]] הצעיר בן ה-25 קרא באפגניסטן ל"התכנסות גדולה" כדי לבחור מנהיג מקרב העם. האפגנים התכנסו ליד [[קנדהר]] באוקטובר 1747 ובחרו בו מקרב כל המועמדים האחרים להיות ראש המדינה שלהם. [[אחמד שאה דוראני]] קיבל כעת את הכינוי ''פּדשה דוריאי דווראן'' שמשמעותו "המלך, הפנינה של התקופה", והשבט העבּדלי שממנו הוא בא נהפך להיות ידוע בשם השבט הדוראני.{{הערה|[http://www.britannica.com/EBchecked/topic/10162/Ahmad-Shah-Durrani Ahmad-Shah-Durrani] in Encyclopedia Britannica.}} שאה דוראני לא רק שאיחד את שבטו אלא את כלל השבטים ה[[פשטונים]]הפשטונים בארצו. עד שנת 1751 שאה דוראני וצבאו האפגני הצליחו לכבוש את כל השטח שכיום מרכיב את האזורים [[אפגניסטן]], [[פקיסטן]], [[ח'וראסאן]] ו[[דלהי]] (הודו). הוא הביס את [[האימפריה המרתית]] ההודית בשנת 1761 ב[[קרב פּניפּט]].
 
באוקטובר 1772 [[אחמד שאה דוראני|אחמד שאה]] פרש לביתו ושן הוא נפטר בנסיבות טבעיות. ירש אותו בנו, [[טימור שאה דוראני]], שהעביר את עיר הבירה של [[האימפריה הדוראנית]] מ[[קנדהר]] ל[[קאבול]]. טימור נפטר בשנת 1791 וירש אותו בנו [[זמאן שאה דוראני]]. לזמאן שאה ואחיו היה קשר חלש למורשת שהותירו להם אבותיהם ומייסדי האימפריה. הם פתרו את המחלוקות ביניהם דרך "סבבים של גירושים, עקירות עיניים והוצאות להורג" שגרמו להיחלשות השלטון האפגני על שטחיה הנרחבים של האימפריה הדוראנית, ובפרט שטחים כגון [[קשמיר]]. אחיו של זמאן, [[שוג'ה שאה דוראני]] נמלט מהזעם של אחיו והחביא את עצמו בין ה[[סיקיזם|סיקים]]. זמאן שאה פלש פעמים רבות לאזור שבו חיים הסיקים, [[מחוז פּנג'אב]], הרס את [[הארימנדיר סאהיב]] המקדש הקדוש להם ביותר ואף שפך בתוך חלקים ממנו דם של פרות בשנת 1757. בשנים מאוחרות יותר, לאחר השפלות האלה, ה[[סיקיזם|סיקים]] דווקא הצליחו לכבוש חלקים נרחבים מ[[האימפריה הדוראנית]], כולל כמעט כל שטחה של [[פקיסטן]] של היום.{{הערה|Nalwa, V. (2009), '''Hari Singh Nalwa – Champion of the Khalsaji''', New Delhi: Manohar, p. 18.}} בשנת 1837 הצבא האפגני עבר דרך [[מעבר ח'ייבר]] ותקף כוחות [[סיקיזם|סיקים]] באזור [[ג'ורמוד]].{{הערה|Nalwa, V. (2009), '''Hari Singh Nalwa – Champion of the Khalsaji''', New Delhi: Manohar, p. 198.}} הסיקים נתמכו על ידי [[חברת הודו המזרחית הבריטית]] עד שמאוחר יותר פרצו מלחמות גם בין ה[[סיקיזם|סיקים]] לבריטים שידועות בשם [[המלחמות האנגלו-סיקיות]].
שורה 112:
 
[[קובץ:Mohammad Yaqub Khan with British officers in May of 1879.jpg|ממוזער|מוחמד יעקוב ח'אן נפגש עם פקיד בריטי, 1879.]]
ההתנגשות האינטרסים בין [[האימפריה הבריטית]] ל[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] באזור מרכז [[אסיה]] השפיעה בצורה משמעותית על [[אפגניסטן]] במהלך המאה ה-19. התנגשות זו כונתה פעמים רבות בשם "[[המשחק הגדול]]", כינוי שמרמז על היותן של אפגניסטן והארצות המרכז-אסייתיות האחרות לא יותר מפיון במאבק בין האימפריות השונות באותה תקופה.
 
באמצע המאה ה-19 ה[[בריטים]] החלו לחשוש ממההתפשטות הרוסית הגוברת באזור מרכז אסיה והתחזקות ההשפעה של [[האימפריה הרוסית]] על האזור. זאת בעוד ש[[האימפריה הבריטית]] נקלעה למלחמות אזוריות קשות, כגון [[המלחמות האנגלו-סיקיות]] וה[[מצור על הראט]] בשנים 1837–1838. ה[[מצור על הראט]] היה חלק מניסיון מצד ה[[פרסים]] לנסות לסלק מאפגניסטן הן את [[האימפריה הרוסית]] והן את [[האימפריה הבריטית]] ולהחזיר את השליטה על האזור לידיהם. לשם כך הם בין השאר הטילו [[מצור]] צבאי כנגד העיר [[הראט]] שגרם לנזק רב. [[המלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה]] (1839-1842) גם היא גרמה להרס רב בקרב כוחות [[צבא בריטניה#היסטוריה|הצבא הבריטי]] באזור ונזכרת כדוגמה להתנגדות האפגנית המאומצת לשלטון זר. [[המלחמה האנגלו- אפגנית השנייה]] (1878–1880) פרצה על בעקבות סירובו של [[שיר עלי ח'אן]] להסכים לקבל את המשלחת הבריטית ל[[קאבול]]. סכסוך זה הביא לשלטון באפגניסטן את [[עבד רחמאן ח'אן]] שידוע גם בכינוי "[[אמיר]] (נסיך, מפקד) הברזל". במהלך ימי שלטונו (1880-1901) ה[[בריטים]] וה[[רוסים]] ייסדו וקיבעו לראשונה את הגבולות המודרניים של [[אפגניסטן]]. הבריטים שמרו על שליטה אפקטיבית על מדיניות החוץ של [[אפגניסטן]] במהלך התקופה. [[עבדור רחמאן ח'אן]] ערך רפורמות בצבא, במערכת המשפט ובמבנה הממשלה, ורפורמות אלה הצליחו להעניק לאפגניסטן איחוד פנימי ויציבות מסוימת, אך זה בא על חשבון ריכוזיות גדולה, עונשים קשים על שחיתות ובידוד בינלאומי מסוים.{{הערה|שם=בחיפוש אחר אחדות}} לאחר מותו של [[עבדור רחמאן ח'אן]] בשנת 1901 בנו [[חביבאללה ח'אן]] עלה וירש את כס השלטון. [[אפגניסטן]] נשארה ניטראלית במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], תחת שלטונו של [[חביבאללה ח'אן]]. זאת על שאף ש[[גרמניה]] ניסתה לעודד רגשות אנטי-בריטיים בקרב האפגנים, בפרט בקרבת הגבול בין אפגניסטן להודו. המדיניות הניטראלית של [[אמיר]] אפגניסטן במהלך המלחמה הייתה שנויה במחלוקת פנימית אפגנית. [[חביבאללה ח'אן]] שלט באפגניסטן עד לשנת 1919 שבה התנקשו בחייו. האחראים להתנקשות היו כנראה חברי משפחה שהתנגדו להשפעה הבריטית החזקה על הפוליטיקה [[אפגניסטן|האפגנית]]. במקומו עלה לשלטון [[אמאנאללה ח'אן]], בנו השלישי. במהלך תקופת שלטונו של אמאנאללה ח'אן (1919-1929) פרצה [[המלחמה האנגלו-אפגנית השלישית]] שכללה גם התקפה על [[הודו]] וגרמה נזקים ל[[בריטניה]] שעדיין לא הספיקה להתאושש מ[[מלחמת העולם הראשונה]]. בהתאם, [[בריטניה]] חתמה ב-19 באוגוסט 1919 על [[ההסכם האנגלו-אפגני]] שכללה הבטיחה להפסיק את ההתערבות הבריטית במדיניות החוץ ה[[אפגניסטן|אפגנית]] ולאפשר את [[עצמאות]] [[אפגניסטן]]. מועד חתימת ההסכם נהפך ל[[יום העצמאות]] הרשמי של [[אפגניסטן]] המודרנית.
 
=== הרפורמות של אמאנאללה ח'אן ומלחמת האזרחים ===
[[קובץ:King Amanullah Khan.jpg|ממוזער|המלך [[אמאנאללה ח'אן]]]]
המלך [[אמאנאללה ח'אן]] ניסה לסיים את הבידוד הבינלאומי המסורתי של [[אפגניסטן]] בשנים שלאחר [[המלחמה האנגלו-אפגנית השלישית]]. בשנת 1927 הוא ייסד יחסים דיפלומטים עם רוב המדינות הגדולות בעולם במסע ביקורים ב[[אירופה]] וטורקיה (שם הוא גם ציין לטובה את המודרניזציה והחילוניזציה שהונהגה על ידי [[מוסטפא כמאל אטאטורק|אטאטורק]]), והוא הכריז על שורת רפורמות שמטרתן היו להעביר את אפגניסטן תהליך מודרניזציה. אחד מהאישים המרכזיים שדחפו לרפורמות אלו היה שר החוץ האפגני [[מחמוד טרזי]], תומך גדול של חינוך לנשים. הוא נלחם עבור הוספת סעיף מס' 68 ל[[חוקה]] האפגנית שהכריזה על חינוך חובה בבתי הספר היסודיים.{{הערה|"[http://www.ed.uiuc.edu/EPS/people/Shorish-Education_in_Afghanistan.htm Education in Afghanistan]", published in ''Encyclopaedia Iranica, volume VIII'' – pp. 237–241.}} כמה מהרפורמות נכנסו לתוקפן כגון פתיחתם של מספר בתי ספר מעורבים לבנים ובנות, וביטול חובתן של נשים ללבוש [[רעלה]]. רפורמות אלו גרמו במהירות לזעם בקרב מנהיגים שבטיים ודתיים, והביאו להפלתו של [[אמאנאללה]] על ידי כוחות שהתנגדו למודרניזציה בהובלת [[חביבאללה קלקאני]] שהשתלטו צבאית על [[קאבול]] בינואר 1929.
 
=== שלטונם של נאדיר שאה וט'אהיר שאה ===
הנסיך [[מוחמד נאדיר שאה]], בן דודו של [[אמאנאללה ח'אן]], הביס מאוחר יותר (נובמבר 1929) את כוחותיו של [[חביבאללה קלקאני]], ובמהורה הוא מונה להיות מלך אפגניסטן. בתקופת שלטונו הוא זנח את הרפורמות של אמאנאללה ודגל במודרניזציה יותר הדרגתית. עם זאת בשנת 1933 סטודנט מ[[קאבול]] התנקש בחייו על רקע נקמה אישית.
[[מוחמד ט'אהיר שאה]], בנו בן ה-19 של נאדיר שאה, ירש את הכתר ושלט על [[אפגניסטן]] כ-40 שנה בין השנים 1933-1973. עד שנת 1946 ט'אהיר שלט בעזרתו של הדוד שלו [[מוחמד האשם ח'אן]] שהיה [[ראש ממשלה|ראש הממשלה]] והמשיך את המדיניות של נאדיר שאה. בשנת 1947 החליף אותו בכס ראש הממשלה דוד אחר, [[מחמוד ח'אן]], שערך ניסוי במטרה לאפשר חופש פוליטי יותר גדול באפגניסטן, אך ביטל מדיניות זו כשהחופש הפוליטי התרחב מעבר למה שהתכוון. בשנת 1953 החליף אותו בתפקיד ראש הממשלה [[מוחמד דאוד ח'אן]], אחיו של המלך. דאוד ניסה להתקרב פוליטית ל[[ברית המועצות]] ולעומת זאת להתרחק מ[[פקיסטן]]. עם זאת המחלוקות עם פקיסטן גרמו למשבר כלכלי בשנת 1963 שהביא את דאוד ח'אן להתפטר מתפקידו. לאחר שלטונו, ט'אהיר שאה החל לקחת עבור עצמו סמכויות רבים יותר והחל להיות אקטיבי יותר בענייני המדינה. כך למשל ב-1964 ט'אהיר שאה ניסח [[חוקה]] [[ליברליזם|ליברלית]] עבור אפגניסטן. החוקה כללה שיטת ממשל שבה המלך בוחר כשליש מחברי הפרלמנט, העם בוחר שליש נוסף, והשליש הנותר נבחר על ידי נציגי ציבור במועצות אזורית. על שאף ש"הניסוי הדמוקרטי" של ט'אהיר שאה הותיר כמה השפעות חיוביות ארוכות טווח על המדינה, הוא גם אפשר את התפתחותם של מפלגות קיצוניות מהימין ומהשמאל הפוליטי. כולל [[המפלגה העממית הדמוקרטית של אפגניסטן]], מפלגה קומוניסטית שהייתה בעלת קשרים קרובים ל[[ברית המועצות]]. בשנת 1967 המפלגה התפצלה לשני חלקים עיקריים; הח'לאק ("ההמונים") שהונהגה על ידי [[נור מוחמד טרקי]] ונתמכה על ידי גורמים בצבא האפגני, והפּרצ'ם ("הדגל") שהונהגה על ידי [[בברק כאמל]].
[[קובץ:King Zahir Shah of Afghanistan in 1963.jpg|ממוזער|מוחמד ט'אהיר שאה בשנת 1963.]]
 
== היסטוריה עכשווית (1973 - היום) ==
=== רפובליקת אפגניסטן וסוף המונרכיה ===
במהלך השנים 1971-1972 גברה ההתמרמרות הציבורית כנגד השחיתות של משפחת המלוכה, שלוותה במשבר כלכלי גדול עקב תקופת [[בצורת]] שהקצינה את העוני במדינה. בעקבות זאת, ראש הממשלה [[מוחמד דאוד שאה]] הדיח את משפחת המלוכה מהשלטון ב[[הפיכה]] לא-אלימה, בזמן שהמלך [[ט'אהיר שאה]] היה בטיפול אצל רופא עיניים ב[[איטליה]].{{הערה|Barry Bearak, [http://www.nytimes.com/2007/07/23/world/asia/23cnd-shah.html Former King of Afghanistan Dies at 92], ''The New York Times'', July 23, 2007.}} דאוד ביטל את ה[[מונרכיה]] ואת ה[[חוקה]] האפגנית של 1964, והוא הכריז ש[[אפגניסטן]]שאפגניסטן תהפך ל[[רפובליקה]] כשהוא ה[[נשיא]] הראשון שעומד בראשה.{{הערה|{{דבר||מניחים שברה"מ תמשיך לתמוך באפגניסטן|1973/07/18|00210}}}}. דאוד ניסה לערוך רפורמות כלכליות חברתיות במדינה אך עם הצלחה מעטה, וה[[חוקה]] החדשה שהוא ניסח בשנת 1977 נכשלה בפתרון בעיות האי-יציבות הכרוניים במדינה. התקוות משלטונו החלו לדעוך, וב-1978 חבר מרכזי במפלגה הקומוניסטית [[המפלגה העממית הדמוקרטית של אפגניסטן]] נהרג על ידי הממשלה. שאר מנהיגי המפלגה חששו שדאוד מתכנן לרדוף גם אותם, ואכן הוא הכניס רבים מהם למעצר זמן קצר לאחר מכן, אך [[חפיזאוללה אמין]] - אחד ממייסדי המפלגה - ומספר מפקדים מהזרוע הצבאית של פלג הח'לאק של המפלגה, הצליחו להישאר בחופשי וארגנו [[הפיכה]] שהתרחשה זמן קצר לאחר מכן. הפיכה זו החלה את התקופה ה[[קומוניזם|קומוניסטית]] של אפגניסטן.
 
=== השלטון הקומוניסטי והמלחמה הסובייטית באפגניסטן ===
{{הפניה לערך מורחב|מלחמת אפגניסטן (ברית המועצות)}}
[[קובץ:Day after Saur revolution in Kabul (773).jpg|ממוזער|יום לאחר ההפכה הקומוניסטית]]
ב-27 באפריל 1978 המפלגה הקומוניסטית בהובלת [[נור מוחמד טרקי]] הדיחה את [[מוחמד דאוד שאה]] מהשלטון. כחלק מ[[הפיכה]] צבאית אלימה התנקשו בחייו של דאוד והוציאו להורג את משפחתו. המפלגה הקומוניסטית קראה להפיכה בשם [[מהפכת סאור]] ("מהפכת אפריל"). ב-1 במאי טרקי מונה להיות ה[[נשיא]], [[ראש ממשלה|ראש הממשלה]] ו[[קומוניזם|מזכיר המפלגה הקומוניסטית]]. [[אפגניסטן]] נקראה מחדש בשם "הרפובליקה הדמוקרטית האפגנית", והשלטון הקומוניסטי עליה נמשך בצורה כזו או אחרתמסוימת עד אפריל 1992.
 
במרץ 1979 [[חפיזאוללה אמין]] קיבל סמכויות שלטון נוספות, על חשבונו של [[נור מוחמד טרקי]]. אמין בהמשך פעל כדי לתפוס את השלטון והוא ארגן [[הפיכה]] כנגד טרקי שבמהלכה טרקי נהרג. אמין הצהיר בעבר "האפגנים לא מבינים דבר למעט כוח".{{הערה|שם=אפגניסטן המודרנית|Amin Saikal, '''Modern Afghanistan: A History of Struggle and Survival''', I.B. Tauris & Co Ltd., 2006, 352.}} המומחה האפגני ל[[מדע המדינה]] אמין סייקל כתב לגביו: "ככל שכוחו גדל, כך גם הרצון האישי שלו להיהפך לשליט דיקטטורי. החזון שלו היה תהליך מהפכני שמבוסס על טרור".{{הערה|שם=אפגניסטן המודרנית}}
שורה 140:
השלטון הקומוניסטי דיכא את האליטות המסורתיות והדתיות של אפגניסטן. רבים מהממסד הדתי ומשכבת האינטלקטואלים [[עינוי|עונו]], נכלאו ונרצחו על ידי המשטר.{{הערה|[http://www.historyofnations.net/asia/afghanistan.html History of Afghanistan] Historyofnations.net }} כחלק מהקמפיין האלים הזה של המשטר בין 10 ל-27 אלף אנשים נהרגו, ובין 10 ל-20 אלף נשלחו ל[[כלא]].{{הערה|Benjamin A. Valentino. '''Final Solutions: Mass Killing and Genocide in the Twentieth Century''' Cornell University Press, 2004. p. 219.}}{{הערה|Kaplan, Robert D., '''Soldiers of God: With Islamic Warriors in Afghanistan and Pakistan,''' New York, Vintage Departures, (2001), p. 115}}{{הערה|[http://news.bbc.co.uk/2/hi/south_asia/4756480.stm Kabul's prison of death] [[BBC]], February 27, 2006}} בדצמבר 1978 המפלגה הקומוניסטית של אפגניסטן חתמה על הסכם עם [[ברית המועצות]] שהתיר לסובייטים לשלוח סיוע צבאי לשלטון הקומוניסטי, אם סיוע כזה יידרש.
 
מרבית האוכלוסייה ב[[עיר|ערים]] הגדולות, כולל בעיר הבירה [[קאבול]], תמכו או שהיו אמביוולנטיים ביחס למדיניות הקומוניסטית החדשה. עם זאת מירב האוכלוסייה האפגנית אינה עירונית, ובקרבם המדיניות האנטי-דתית וה[[מרקסיזם|מרקסיסטית]] של השלטון הקומוניסטי, כמו גם התלות הכבדה ב[[ברית המועצות]], עוררו התנגדות רבה. באזורים הכפריים והשבטיים של אפגניסטן התפתח מרד גלוי נגד השלטון הקומוניסטי. עד אביב 1979 המרד התפשט בעוצמה כזו או אחרתמסוימת ל-24 מתוך 28 המחוזות של [[אפגניסטן]], והגיע אף לאזורים אורבניים מרכזיים. למעלה ממחצית מהחיילים של הצבא האפגני [[עריק|ערקו]] ורבים הצטרפו לכוחות המורדים. רוב הרפורמות שהממשל הקומוניסטי הנהיג היו מנוגדות למסורות ה[[אסלאם|אסלאמיות]] של אפגניסטן, ובכך הם גרמו אפילו לאוכלוסייה האפגנית השבטית והמפוצלת להתאחד תחת דגל אחד, ה[[אסלאם]], וגרמו ל[[אסלאמיזם|אסלאמיסטים]] לקחת חלק ב[[פוליטיקה]] האפגנית, דבר שלא היה נהוג עד אותה תקופה.{{הערה|[http://berkleycenter.georgetown.edu/resources/countries/afghanistan Afghanistan] Berkley Center for Religion, Peace, and World Affairs.}}
לאור [[המהפכה האיראנית]], ארצות הברית בחנה מחדש את המדיניות שלה בנוגע לארצות מרכז אסיה, וניסתה להתקרב ל[[אפגניסטן]]לאפגניסטן ולפתח את קשריה עמה. לכך הסובייטים התנגדו חריפות מכיוון שהם חששו שהדבר יגרום לירידה בתלות האפגנית ב[[ברית המועצות]] וליציאתה של [[אפגניסטן]] מ[[הגוש הקומוניסטי]].{{הערה|Rubin, Michael, [http://web.archive.org/20050426135216/meria.idc.ac.il/journal/2002/issue1/mrubin.pdf "Who is Responsible for the Taliban?"], ''Middle East Review of International Affairs'', Vol. 6, No. 1 (March 2002).}} בפברואר 1979 השגריר האמריקאי באפגניסטן [[אדולף דאבס]] נרצח ב[[קאבול]] לאחר שכוחות הביטחון האפגנים ערכו ניסיון כושל לחלץ אותו מחוטפיו. לאחר התקרית, ארצות הברית קיררה את יחסיה עם אפגניסטן וביטלה תוכנית אימונים עבור הצבא האפגני שנערך בשיתוף עם [[צבא ארצות הברית]]. כל שאר התוכניות האמריקאיות-אפגניות המשותפות בוטלו לאחר [[מלחמת אפגניסטן (ברית המועצות)|הפלישה הסובייטית לאפגניסטן]]. עם זאת ארצות הברית המשיכה להעביר סיוע אזרחי ל[[פליטים]] האפגנים שנמלטו ל[[פקיסטן]] בעקבות המלחמה.
 
[[מלחמת אפגניסטן (ברית המועצות)|הפלישה הסובייטית לאפגניסטן]] ב-24 בדצמבר 1979 הייתה חלק מהמאמץ הסובייטי לחזק את הפלג "פּרצ'ם" במפלגה הקומוניסטית האפגנית. למעלה מ-100,000 מחיילי [[הצבא האדום]] לקחו חלק בפלישה, שנתמכה גם על ידי כ-100,000 חיילים אפגנים מקומיים נוספים מ[[צבא אפגניסטן]] ותומכים של הפלג הקומוניסטי פרצ'ם. [[חפיזאוללה אמין]], שהיה ראש הפלג הקומוניסטי המתחרה, נהרג במהלך הפלישה והוחלף על ידי [[בברק כאמל]], ראש פלג פרצ'ם שנתמך על ידי הסובייטים. בתגובה לפלישה הסובייטית לאפגניסטן, [[ארצות הברית]] בראשות [[ג'ימי קרטר]] ולאחריו גם בראשות [[רונלד רייגן]] החלו לסייע צבאית ל[[מוג'אהדין]], הלוחמים ה[[אסלאמיזם|אסלאמיסטים]] שנלחמו בצבא הסובייטי. חבר בית הנבחרים האמריקאי [[צ'ארלי וילסון]] ידוע כאחד האישים המרכזיים שעודדו שליחה של סיוע צבאי ל[[מוג'אהדין]] האפגני. מיליארדי דולרים נשלחו כסיוע צבאי על ידי [[ארצות הברית]] ו[[סעודיה]] למוג'אהדין האפגני, דיווחים עכשוויים טוענים שעלותו של סך כל הסיוע שהועבר למוג'אהדין, בכספים ובנשק, היה קרוב אף ל-40 מיליארד דולר.{{הערה|[http://www.bt.com.bn/analysis/2008/12/17/story_of_us_cia_and_taliban Story of US, CIA and Taliban] The Brunei Times.}}{{הערה|1=[http://www.thenation.com/article/cost-afghan-victory?page=0,1 The Cost of an Afghan 'Victory'] The Nation, 1999.}}הסיוע הצבאי ל[[מוג'אהדין]] כלל יותר מ-2000 [[טיל כתף|טילי כתף]] [[נגד מטוסים]] מסוג [[FIM-92 סטינגר]], שעשו שמות ב[[חיל האוויר הסובייטי]]. [[ארצות הברית]] העבירה את מרבית הסיוע הצבאי באמצעות השירות החשאי ה[[פקיסטן|פקיסטני]].
 
הכיבוש הסובייטי של אפגניסטן ארך כ-10 שנים ובמהלכו נהרגו בין 850,000 ל-1,250,000 אזרחים אפגנים.{{הערה|Noor Ahmad Khalidi, [http://www.nonel.pu.ru/erdferkel/khalidi.pdf "Afghanistan: Demographic Consequences of War: 1978-87,"] ''Central Asian Survey'', vol. no. 3, 1991, pp. 101-126.}}{{הערה|Marek Sliwinski, '''Afghanistan: The Decimation of a People,''' ''Orbis'' (Winter, 1989), p.39.}} קרוב ל-6 מיליון אפגנים נהפכו לפליטים כתוצאה מהמלחמה, ונמלטו ל[[פקיסטן]] ו[[איראן]] השכנות. לקראת סוף שנות ה-80 גבר הלחץ הבינלאומי על [[ברית המועצות]] לסיים את המלחמה, וביחד עם מספר הקורבנות הגבוה שהמלחמה גבתה מהסובייטים, ברית המועצות החליטה לנסוג מאפגניסטן בשנת 1989. הנסיגה הסובייטית מ[[אפגניסטן]]מאפגניסטן נתפשה כניצחון אידאולוגי על ברית המועצות ב[[ארצות הברית]] שתמכה בכוחות ה[[מוג'אהדין]] שהתנגדו לצבא הסובייטי, בין השאר בניסיון להרחיק את הסובייטים מ[[המפרץ הפרסי]] העשיר ב[[נפט]]. גם לאחר נסיגתם מ[[אפגניסטן]]מאפגניסטן, הסובייטים המשיכו לתמוך בנשיא האפגני [[מוחמד נג'יבוללה]] עד שנת 1992.{{הערה|[http://www.infoplease.com/ce6/world/A0856490.html Afghanistan: History], ''Columbia Encyclopedia''.}}
 
=== מלחמת אזרחים והתערבות זרה ===
'''1992-1996'''
לאחר נפילת משטרו של [[מוחמד נג'יבוללה]] ב-1992 המפלגות הפוליטיות ב[[אפגניסטן]]באפגניסטן חתמו על הסכם [[פשאוור]], שהפך את אפגניסטן למדינה אסלאמית ומינה ממשלה-זמנית שהורכבה מהמפלגות הפוליטיות השונות. לפי הארגון [[משמר זכויות האדם]]:
{{ציטוט|תוכן=הריבונות של אפגניסטן נוסדה מחדש באופן רשמי ב"מדינה האסלאמית של אפגניסטן", ישות שנוצרה בשנת 1992 לאחר נפילת ממשלת נג'יבוללה שנתמכה על ידי הסובייטים. [[...]] למעט המפלגה האסלאמית של גולבודין חכמתיאר, נראה היה שכלל המפלגות הפוליטיות האפגניות היו שותפות לממשלה הזו. [...] המפלגה האסלאמית של חכמתיאר מצדה סירבה להכיר בממשלה במהלך רוב התקופה שהדו"ח עוסק בה, ושלחה התקפות צבאיות כנגד כוחות הממשלה וכנגד [[קאבול]] באופן כללי. [[...]] רקטות ופגזים נפלו בכל מקום ברחבי העיר.{{הערה|שם=משמר זכויות האדם}}}}
 
[[גולבודין חכמתיאר]] ומפלגתו היו במידה רבה שלוחה של ה[[צבא פקיסטן|צבא הפקיסטני]] והשירות החשאי הפקיסטני.{{הערה|Neamatollah Nojumi, '''Rise of the Taliban in Afghanistan: Mass Mobilization, Civil War, and the Future of the Region''', Palgrave, 2002.}} המומחה האפגני ל[[מדע המדינה]] אמין סייקל כתב בספרו "אפגניסטן המודרנית: היסטוריה של מאבק והישרדות":
{{ציטוט|תוכן= פקיסטן הייתה להוטה להביא לפריצת דרך במרכז אסיה. [...] השלטון הפקיסטני לא יכלהיה יכול לצפות שמנהיגי הממשלה האסלאמית החדשה באפגניסטן יכפיפו את השאיפות והמטרות הלאומיות של עצמם כדי לעזור לפקיסטן להגשים את שאיפותיה האזורית. [...] לולא הסיוע הלוגיסטי והצבאי שנתן השירות החשאי הפקיסטני שכלל מספר רב של רקטות, כוחותיו של חכמתיאר לא היו מסוגלים לתקוף ולהרוס מחצית מקאבול.{{הערה|שם=אפגניסטן המודרנית}}}}
לממשלת המעבר האפגנית לא היה זמן להקים כוחות משטרה, ליצור משרדי ממשלה מתפקדים, או מערכת משפטית ולשקם את אפגניסטן משנות המלחמה הסובייטית, וכבר אפגניסטן נקלעה ל[[מלחמת אזרחים]]. מעורבות חיצונית במלחמת האזרחים הייתה לא רק מצד [[פקיסטן]] אלא גם [[איראן]] ו[[סעודיה]] חימשו מיליציות שונות.{{הערה|שם=אפגניסטן המודרנית}} כוחות זרים ראו את חוסר היציבות באפגניסטן כהזדמנות לקדם את האינטרסים הביטחוניים והפוליטיים שלהם.{{הערה|[http://www.gwu.edu/~nsarchiv/NSAEBB/NSAEBB97/ The September 11 Sourcebooks Volume VII: The Taliban File] The National Security Archive, 2003.}}
 
מספר רב של סוכנים [[איראנים]] נשלחו כדי לסייע למפלגת [[חיזב א-ווחדת]] ה[[שיעה|שיעית]], ו[[איראן]] ניסתה למקסם את ההשפעה הפוליטית והצבאית של המפלגה.{{הערה|שם=אפגניסטן המודרנית}}{{הערה|שם=משמר זכויות האדם|[http://www.hrw.org/en/reports/2005/07/06/blood-stained-hands Blood-Stained Hands, Past Atrocities in Kabul and Afghanistan's Legacy of Impunity], Human Rights Watch, 2005.}}{{הערה|GUTMAN, Roy (2008): '''How We Missed the Story: Osama Bin Laden, the Taliban and the Hijacking of Afghanistan, Endowment of the United States''' Institute of Peace, 1st ed., Washington D.C.}} [[סעודיה]] לעומת זאת ניסתה לחזק את מפלגת "האיחוד האסלאמי" ה[[והאביה|והאבית]].{{הערה|שם=אפגניסטן המודרנית}}{{הערה|שם=משמר זכויות האדם}} זוועות ופשעי מלחמה בוצעו על ידי אינדיבידואלים ומיליציות שונות, בעוד ש[[קאבול]] נהפכה לעיר שנמצאת באנרכיה בעקבות מלחמת האזרחים המדממת.{{הערה|שם=משמר זכויות האדם}}{{הערה|[http://www.afghanistanjusticeproject.org/warcrimesandcrimesagainsthumanity19782001.pdf sting Shadows: War Crimes and Crimes against Humanity: 1978-2001], Afghanistan Justice Project, 2005}} לפי דו"ח של [[משמר זכויות האדם]], הפסקות אש שהושגו לעתים על ידי נציגי המיליציות השונות או בתיווך של [[הצלב האדום]], קרסו בדרך כלל תוך מספר ימים.{{הערה|שם=משמר זכויות האדם}}
המיליציות והכוחות המרכזיים שהיו מעורבים באותה תקופה בלחימה ב[[קאבול]] ובצפון ומזרח [[אפגניסטן]] היו המפלגה האסלאמית ("חיזב א-אסלאמי") של [[גולבודין חכמתיאר]] שקיבלה סיוע מ[[פקיסטן]], "חיזב א-ווחדת" בראשות [[עבדול מזארי]] שקיבלה סיוע מ[[איראן]], "אתיחאד א-אסלאמי" (האיחוד האסלאמי) בראשות [[עבדול רסול סיאף]] שקיבלה סיוע מ[[סעודיה]], ו"גונבּיש א-מילי" בראשות [[עבדול ראשיד דוסטום]] שקיבלה סיוע מ[[אוזבקיסטן]]. שני ארגונים גם נלחמו בשם ממשלת אפגניסטן, כחלק מכוחות הביטחון האפגנים שהונהגו על ידי שר ההגנה [[אחמד שאה מסעוד]]. ארגונים אלו היו התנועה האסלאמית ("חרכּאת א-אסלאמי") בראשות חוסיין אנווארי והארגון "שורא א-נזאר".
[[קובץ:1996afghan (1).png|ממוזער|מפה של המצב באפגניסטן בשנת 1996: שטחים בשליטת מסעוד (אדום) בשליטת דוסטום (ירוק) ובשליטת הטליבאן (צהוב)]]
 
בתקופה זו, הן המיליציות שהוזכרו לעיל והן כוחות הממשלה האפגנית לא היה יד במה שקרה בדרום [[אפגניסטן]]. דרום אפגניסטן הייתה תחת שלטונו הרופף של [[גוּל אע'א שיראזי]], שלא הצליח לספק יציבות לאזור. העיר [[קנדהר]] הדרומית הייתה במצב של אנרכיה, קרועה בין שבטים [[פשטונים]] יריבים שנלחמו אחד בשני.{{הערה|שם=כמאל|Matinuddin, Kamal, '''The Taliban Phenomenon, Afghanistan 1994–1997''', Oxford University Press, 1999, pp.25–6.}} בשנת 1994 ה[[טליבאן]], שבסיס התומכים שלה היה מבתי הספר האסלאמיים שחינכו פליטים אפגנים ב[[פקיסטן]], החלה להתפתח ככוח פוליטי-דתי שעיקר פעילותו הראשונית הייתה כנגד [[גוּל אע'א שיראזי]] ששלט על דרום אפגניסטן באופן רודני.{{הערה|שם=כמאל}} ה[[מולא]] [[מוחמד עומאר]] החל את תנועתו עם פחות מ-50 תלמידי [[מדרסה]] חמושים בעירו [[קנדהר]].{{הערה|שם=כמאל}} [[פקיסטן]] העבירה באופן גובר את תמיכתה ל[[טליבאן]] לאחר שהמיליציה הקודמת שבה היא תמכה, זו של [[גולבודין חכמתיאר]], הפגינה את חולשתה ואת אי יכולתה להשתלט בהצלחה על [[קאבול]].{{הערה|שם=אפגניסטן המודרנית}}{{הערה|שם=תמיכה פקיסטנית|[http://www.gwu.edu/~nsarchiv/NSAEBB/NSAEBB227/index.htm#17 Documents Detail Years of Pakistani Support for Taliban, Extremists] George Washington University.}} חוקרים רבים, כולל אמין סייקל, מתארים את ה[[טליבאן]] כארגון שהתפתח לשלוחה של [[פקיסטן]] שפעל למימוש האינטרסים שלה באזור, דבר שה[[טליבאן]] מכחיש.{{הערה|שם=אפגניסטן המודרנית}} בשנת 1994 הטליבאן השתלט על מספר מחוזות בדרום ומרכז אפגניסטן.
 
בשנת 1995 הצליחה הממשלה האפגנית בראשות [[אחמד שאה מסעוד]] לנצח בקרב על [[קאבול]] את שלוש המיליציות האחרות (המפלגה האסלאמית, חיזב א-ווחדת, וגונבּיש א-מילי), וכתוצאה מכך ממשלת המעבר ניסתה להתחיל בתהליך כלל ארצי שיכלול פיוס לאומי בין הפלגים השונים שנלחמו במלחמת האזרחים. הממשלה הזמינה גם את ה[[טליבאן]] להצטרף לתהליך הפיוס הלאומי, שמטרתו הסופית הייתה אמורה להיות בחירות דמוקרטיות.{{הערה|שם=מסעוד|Marcela Grad, '''Massoud: An Intimate Portrait of the Legendary Afghan Leader''', Webster University Press, 2009.}} עם זאת, הטליבאן השיב בסירוב.{{הערה|שם=מסעוד}}
 
=== הטליבאן והחזית המאוחדת ===
שורה 171:
הטליבאן הכין את עצמו למתקפה נוספת על [[קאבול]] בעזרת סיוע צבאי מ[[פקיסטן]] וסיוע כספי מצד [[ערב הסעודית]]. ער להכנות המשמעותיות שהטליבאן עורך, אחמד שאה מסעוד החליט ב-26 בספטמבר 1996 לנסוג עם כוחותיו מהעיר.{{הערה|1=Coll, ''Ghost Wars'' (New York: Penguin, 2005), 14.}} יום למחרת כוחות הטליבאן השתלטו על [[קאבול]] והכריזו על הפיכת אפגניסטן לאמירות אסלאמית. הם כפו את פרשנותם המשפטית והפוליטית לאסלאם על כלל תושבי האזורים שעליהם הם שלטו, ובין השאר הוציאו צווים שלנשים אסור לעבוד מחוץ לביתם, ללמוד בבית הספר, או לצאת מבית ללא גבר קרוב משפחה שמלווה אותן.{{הערה|שם=רופאים לזכויות אדם|[http://physiciansforhumanrights.org/library/documents/reports/talibans-war-on-women.pdf The Taliban's War on Women. A Health and Human Rights Crisis in Afghanistan] Physicians for Human Rights, 1998.}} לפי הצהרה של הארגון רופאים לזכויות אדם מהתקופה, הטליבאן הוא המשטר היחידי בעולם שהכניס בצורה כה שיטתית ואלימה מחצית מהאוכלוסייה (נשים) למה שהוא למעשה מעצר בית, תוך איום בעונשים פיזיים למפירים את הצווים.{{הערה|שם=רופאים לזכויות אדם}}
 
לאחר ש[[אחמד שאה מסעוד]] וכחותיו הפסידו את עיר הבירה [[קאבול]] והטליבאן צבר דומיננטיות רבה, מסעוד ומנהיג המיליציה היריבה [[עבדול ראשיד דוסטום]] החליטו לאחד כוחות כנגד הטליבאן והכריזו על הקמת "החזית המאוחדת" (הידועה גם בשמה "הברית הצפונית"). הטליבאן באותה עת תכנן מבצע התקפי נוסף כדי לכבוש את שארית השטחים שנותרו בשליטת מסעוד ודוסטום.{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=EvYglyjbHkI ראו בסרטון המצורף]}} החזית המאוחדת הורכבה בעיקר מהכוחות ה[[טג'יקים]] של מסעוד והכוחות ה[[אוזבקים]] של דוסטום אך גם מפלגים [[הזארים]] וכוחות [[פשטונים]] שונים שהונהגו על ידי שלל מנהיגים ומפקדים אפגנים אחרים. בין סוף 1996 ל-2001 "החזית המאוחדת" שלטה על כ-30 אחוז מאוכלוסיית אפגניסטן, בעוד שה[[טליבאן]] שלט על רובה.
 
לפי דו"ח של האו"ם, במהלך ניסיונותיו של ה[[טליבאן]] להשתלט על המחוזות הצפוניים של אפגניסטן שהיו בשליטת "החזית המאוחדת" הארגון טבח בשיטתיות אוכלוסייה האזרחית.{{הערה|שם=טבחים של הטליבאן|[http://articles.chicagotribune.com/2001-10-12/news/0110120312_1_taliban-fighters-massacres-in-recent-years-mullah-mohammed-omar Taliban massacres outlined for UN] Newsday, Chicago Tribune, 2001.}} נציגי האו"ם ציינו שבין 1996 ל-2001 הם גילו ראיות ל-15 טבחים באוכלוסייה האזרחית, וטבחים אלה "במידה רבה נערכו באופן שיטתי ומקושרים ישירות למשרד ההגנה של הטליבאן ואף ל[[מוחמד עומאר|מולא עומאר]] (מנהיג הטליבאן) עצמו".{{הערה|שם=טבחים של הטליבאן}} ה[[טליבאן]] פגע במיוחד בני הזרם ה[[שיעה|שיעי]] ובאנשים ממוצא אתני [[הזארים|הזארי]].{{הערה|שם=טבחים של הטליבאן}} כחלק מכיבוש העיר מזאר אי-שאריף על ידי כוחות ה[[טליבאן]] בשנת 1998, כ-4000 אזרחים הוצאו להורג ורבים אחרים עברו עינויים.{{הערה|[http://www.unhcr.org/refworld/country,,IRBC,,AFG,,3ae6aab050,0.html fghanistan: Situation in, or around, Aqcha (Jawzjan province) including predominant tribal/ethnic group and who is currently in control] UNHCR 1999.}}{{הערה|[http://www.hrw.org/reports98/afghan/Afrepor0-03.htm#P186_38364 Human Rights Watch report on Afghanistan in 1998].}} בין אלה שנהרגו במזאר אי-שאריף היו מספר דיפלומטים איראנים, ומספר נציגים איראנים נוספים נחטפו על ידי הארגון. [[איראן]] בתגובה העמיסה כ-150,000 חיילים על הגבול עם [[אפגניסטן]] וכמעט והחלה מלחמה אזורית, אך בהמשך ה[[טליבאן]] הודה שהוא הרג את הדיפלומטים האיראנים והחזיר את גופותיהם לאיראן.{{הערה|[http://www.cnn.com/WORLD/meast/9809/15/iran.afghan.tensions.02/index.html Taliban threatens retaliation if Iran strikes] [[CNN]], 1997-09-15.}} בכך מלחמה אזורית נמנעה, אך המתיחות בין הטליבאן לאיראן נמשכה גם בעתיד.
 
מסמכים שונים חשפו את מעורבותם של חיילים ערבים ופקיסטנים בהרג ובמתקפות שערך ה[[טליבאן]].{{הערה|שם=טבחים של הטליבאן}} כך למשל, "פלוגה 055" של [[אל-קאעידה]] הייתה אחראית גם כן להרג המוני של אזרחים אפגנים.{{הערה|שם=הטלגרף|[http://www.telegraph.co.uk/news/worldnews/asia/afghanistan/1340244/Afghanistan-resistance-leader-feared-dead-in-blast.html Afghanistan resistance leader feared dead in blast] the Telegraph, September 11, 2001.}} הדו"ח של האו"ם מצטט עדי ראיה שתיארו לוחמים ערבים שנשאו סכינים ארוכות ובעזרתם שיספו גרונות של אנשים ועשו מעשי זוועה אחרים.{{הערה|שם=טבחים של הטליבאן}} בנוגע למעורבות פקיסטן ישנם דיווחים שרמטכ"ל הצבא הפקיסטני באותה תקופה, [[פרבז מושארף]], היה אחראי לשליחתם של אלפי חיילים פקיסטנים להלחם לצד ה[[טליבאן]] ו[[אל-קאעידה]] וכנגד כוחותיו של אחמד שאה מסעוד והחזית המאוחדת.{{הערה|שם=תמיכה פקיסטנית}}{{הערה|שם=מסעוד}}{{הערה|שם=נשיונל גאוגרפיק}}{{הערה|1=[http://www.historycommons.org/entity.jsp?entity=ahmed_shah_massoud Ahmed Shah Massoud - History Commons], 2010}} הסך הכולל של אזרחים פקיסטנים שהשתתפו בלחימה באפגניסטן מוערך ב28,000 איש.{{הערה|שם=מסעוד}} מתוכם כ-20,000 היו חיילים סדירים של צבא פקיסטן וה-8,000 הנותרים היו מיליטנטים שגויסו ב[[מדרסה|מדרסות]] בפקיסטן ולחמו כחלק מכוחות ה[[טליבאן]].{{הערה|שם=הטלגרף}} המספר הכולל של לוחמי הטליבאן הוערך ב-25,000, כך שהמגויסים הפקיסטנים היו חלק נכבד מהכוח הצבאי הטליבאני.{{הערה|שם=הטלגרף}} לפי מסמך של משרד החוץ האמריקאי מ-1998 אכן "בין 20-40 אחוז מהחיילים הסדירים של הטליבאן הם פקיסטינים".{{הערה|שם=תמיכה פקיסטנית}} המסמך מוסיף שהוריהם של אותם פקיסטנים בדרך כלל "לא יודעים דבר על המעורבות הצבאית של בניהם בטליבאן עד שהם חוזרים בשק גופות חזרה לפקיסטן".{{הערה|שם=תמיכה פקיסטנית}} בצורה דומה, כ-3000 חיילים נוספים של הטליבאן היו ממוצא ערבי או מרכז-אסייתי.{{הערה|שם=הטלגרף}} משנת 1996 עד 2001 [[אל-קאעידה]] בראשות [[אוסמה בין לאדן]] ו[[איימן א-זוואהירי]] נהפך למדינה בתוך מדינת ה[[טליבאן]].{{הערה|שם=דיילי טיימס|1=[http://www.dailytimes.com.pk/default.asp?page=2008\08\31\story_31-8-2008_pg3_4 BOOK REVIEW: The inside track on Afghan wars by Khaled Ahmed], Daily Times (Pakistan), Aug. 31, 2008.}} מתוך כלל 45,000 חיילי צבא פקיסטן, הטליבאן, ואל-קאעידה שנלחמו בכוחותיו של [[אחמד שאה מסעוד]] ו"החזית המאוחדת", רק כ-14,000 היו אפגנים בעצמם.{{הערה|שם=מסעוד}}{{הערה|שם=הטלגרף}}
שורה 182:
: "הטליבאן אומרים: "בוא תקבל את תפקיד ראש הממשלה ותהיה איתנו", והם ישמרו את התפקיד הגבוה ביותר במדינה, הנשיאות. אבל באיזה מחיר?! ההבדל ביננו נוגע בעיקר לדרך החשיבה שלנו על העקרונות הבסיסים של חברה ומדינה. אנחנו לא יכולים לקבל את תנאיהם לפשרה, אחרת נאלץ לוותר על העקרונות של דמוקרטיה מודרנית. אנחנו מתנגדים באופן בסיסי למערכת שנקראת "האמירות של אפגניסטן".{{הערה|שם=ראיון|1=[http://www.orient.uw.edu.pl/balcerowicz/texts/Ahmad_Shah_Masood_en.htm The Last Interview with Ahmad Shah Massoud], Piotr Balcerowicz, 2001.}}
מסעוד רצה לשכנע את ה[[טליבאן]] להצטרף לתהליך פוליטי שיוביל לבחירות דמוקרטיות בעתיד הנצפה לעין.{{הערה|שם=ראיון}} כמו כן מסעוד הצהיר:
: "הטליבאן הם לא כוח שצריך להתייחס אליו כבלתי ניתן לניצחון. הם מרוחקים מהאנשים היום. הם חלשים מבעבר. ישנה רק את התמיכה שהם מקבלים מפקיסטן, אוסמה בין לאדן, וארגונים קיצוניים אחרים שמחזיקה את הטליבאן בחיים. עם הפסקת הסיוע הזה, יהיה קשה מאוד עבורם לשרוד".{{הערה|שם=|[http://www.sptimes.com/2002/09/09/911/The_man_who_would_hav.shtml The man who would have led Afghanistan] St. Petersburg Times, Sep. 9, 2002.}} בתחילת שנת 2001 אימץ מסעוד אסטרטגיה חדשה של לחץ צבאי מקומי על הטליבאן לצד בקשות חוזרות לסיוע מארצות העולם.{{הערה|שם=מלחמות רפאים|Steve Coll, ''Ghost Wars: The Secret History of the CIA, Afghanistan, and Bin Laden, from the Soviet Invasion to September 10, 2001'', Penguin Press HC, 2004, p. 720.}} בציבור האפגני החלה להתגבר הטינה כלפי ה[[טליבאן]], כולל באזורים [[פשטונים]] שהיו באופן מסורתי מוקד הכוח של הארגון.{{הערה|שם=מלחמות רפאים}} מסעוד ניסה לפרסם בעולם את מצעו למען דמוקרטיה באפגניסטן. עם זאת הוא רצה להימנע מלהחזיר לחיים את סוג הממשל הכושל ששלט ב[[קאבול]] בשנות ה-90.{{הערה|שם=מלחמות רפאים}} לכן כבר בשנים הללו הוא ניסה ליצור תשתיות למשטר דמוקרטי, ובין השאר הוא אימן כוח משטרתי לא-אלים שידע לאפשר הפגנות ולשמור על הסדר בהם.{{הערה|שם=מסעוד}}
 
בתחילת שנת 2001 נאם אחמד שאה מסעוד בפני הפרלמנט האירופי בבריסל, וביקש מהקהילה הבינלאומית לספק סיוע הומניטרי לעם האפגני.{{הערה|שם=נאום|1=[http://www.youtube.com/watch?v=t78N6Q5VD60 Massoud in the European Parliament], YouTube, 2001.}} הוא הצהיר שהטליבאן ואל-קאעידה מציגים "השקפה מאוד שגויה על האסלאם" ושללא תמיכת פקיסטן, הטליבאן לא יצליח להמשיך בקמפיין הצבאי שלו יותר משנה אחת.{{הערה|שם=נאום}} לפי דיווחים שונים, במהלך ביקורו זה באירופה, שקדם לפיגועי 11 בספטמבר, הוא גם הזהיר שהמודיעין שלו אסף מידע שמתוכננת התקפה רחבת היקף על אדמת ארצות הברית.{{הערה|[http://www.gwu.edu/~nsarchiv/NSAEBB/NSAEBB97/tal32.pdf Defense Intelligence Agency (2001)]}}
שורה 188:
=== מלחמת נאט"ו באפגניסטן (2001-) ===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מלחמת אפגניסטן (ארצות הברית)]], [[אל-קאעידה]], [[פיגועי 11 בספטמבר]]}}
ב-9 בספטמבר 2001 נהרג [[אחמד שאה מסעוד]] בהתנקשות על ידי 2 מחבלים מתאבדים ממוצא ערבי. יומיים לאחר מכן [[פיגועי 11 בספטמבר]] זעזעו את ארצות הברית וכ-3000 איש נהרגו. נשיא ארצות הברית [[ג'ורג' ווקר בוש|ג'ורג' בוש]] האשים את [[אוסמה בן לאדן]] באחריות לפיגועים, ולאחר שה[[טליבאן]] סירב להסגיר אותו לרשויות האמריקאיות, הורה על תחילת המבצע הצבאי כנגד בסיסי [[אל-קאעידה]] באפגניסטן. בשלב הראשון כוחות מיוחדים אמריקאים ובריטים נלחמו לצד כוחות ה"חזית המאוחדת" (שבשלב זה נודעה יותר בשמה "הברית הצפונית") כנגד הטליבאן.{{הערה|שם=NYTOct8|1={{cite news|url=http://www.nytimes.com/2001/10/08/world/nation-challenged-attack-us-britain-strike-afghanistan-aiming-bases-terrorist.html?scp=2&sq=Afghanistan+&st=nyt|title=A Nation challenged: The attack; U.S. and Britain strike Afghanistan, aiming at bases and terrorist camps; Bush warns 'Taliban will pay a price'|last=Tyler|first=Patrick |date=October 8, 2001|publisher=New York Times|accessdate=28 February 2010}}}} באותו זמן ארצות הברית הפציצה מטרות של הטליבאן ואל-קאעידה ברחבי כל אפגניסטן בעזרת [[טיל שיוט|טילי שיוט]]. צעדים אלה הובילו לנסיגת ה[[טליבאן]] ו[[אל-קאעידה]] ממזאר אי-שאריף ובהמשך גם מרוב חלקיה האחרים של אפגניסטן לעבר הגבול עם [[פקיסטן]]. בדצמבר 2001, לאחר שממשלת הטליבאן הופלה וממשלה אפגנית בראשות [[חאמיד כרזאי]] נוסדה, מועצת הביטחון של האו"ם החליטה על הקמת כוח בינלאומי שישהה ב[[אפגניסטן]]באפגניסטן כדי לסייע לממשלת כרזאי ולספק ביטחון בסיסי לאזרחי אפגניסטן.{{הערה|1=[http://www.refworld.org/cgi-bin/texis/vtx/rwmain?docid=3c4e94571c UN Security Council's Resolution 1386 (2001)]}}{{הערה|[http://nato.usmission.gov/ United States Mission to Afghanistan] Nato.usmission.gov.}}
[[קובץ:Afghan soldiers.jpg|ממוזער|חיילי הצבא הלאומי של אפגניסטן בשנת 2010]]
 
בזמן שה[[טליבאן]] ארגן מחדש את כוחותיו בתוך [[פקיסטן]], חיילים נוספים מארצות נאט"ו נשלחו לסייע לכוחות הקואליציה ב[[אפגניסטן]]באפגניסטן. משנת 2002 ניסו כוחות הקואליציה לבנות-מחדש את אפגניסטן ששרועה בהרס לאחר עשורים של מלחמה.{{הערה|1=Julie Fossler, [http://afghanistan.usaid.gov/en/index.aspx USAID Afghanistan] Afghanistan.usaid.gov.}} מאז אותה שנה נעשתה התקדמות בבנייה של מערכת דמוקרטית ב[[אפגניסטן]]באפגניסטן והייתה התקדמות מסוימת בתשתיות התחבורה, הכלכלה, החקלאות והבריאות במדינה. כוחות נאט"ו עורכים תוכניות שונות לאימון חיילי הצבא הלאומי האפגני וכמו כן את המשטרה האפגנית כדי שיוכלו לשלוט באופן אפקטיבי על טריטוריית המדינה בעצמם. כוחות הקואליציה בשיתוף עם צבא אפגניסטן ערכו מתקפות רבות כנגד הטליבאן אך לא הצליחו להביס אותו באופן סופי. עד 2009 חלקים מסוימים מאפגניסטן (בעיקר באזורים השבטיים וההרריים) חזרו להישלט על ידי כוחות מקומיים שמזוהים עם [[הטליבאן]].{{הערה|1={{cite news |url=http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2009/12/07/AR2009120704127.html |work=The Washington Post |accessdate=March 30, 2010 |title=Taliban shadow officials offer concrete alternative |first=Griff |last=Witte |date=December 8, 2009}}}} בניסיון להביס את הטליבאן באופן סופי, בשנת 2010 נשיא ארצות הברית [[ברק אובמה]] החליט על פריסה מחדש של הכוחות האמריקאים באפגניסטן ושליחה של 30,000 חיילים אמריקאים נוספים למדינה.
[[קובץ:US 10th Mountain Division soldiers in Afghanistan.jpg|ימין|ממוזער|200px|כוחות הקואליציה במהלך [[מלחמת אפגניסטן (ארצות הברית)|מלחמת אפגניסטן-ארצות הברית]]]]
 
שורה 199:
* [[יהדות אפגניסטן]]
{{-}}
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
 
==הערות שוליים==